הקרנית מורכבת משלוש שכבות מרכזיות: שכבת האפיתל שעובייה כחמישים מיקרון, המכסה את פני השטח החיצוניים של הקרנית, שכבת הסטרומה המורכבת מסיבי קולגן ומקרטוציטים המונחת מתחת לשכבת האפיתל ושכבת תאי האנדותל המונעת חדירה של נוזל לקרנית מכיוון הלשכה הקדמית של העין.
יש לציין כי התיאור שהובא לעיל לא מהווה תיאור מדויק של הקרנית שכן מעבר לשלוש השכבות שהוזכרו לעיל, כוללת הקרנית גם את שכבת באומן ואת רקמת החיבור הממוקמת בין שכבת הסטרומה לשכבת תאי האנדותל ובנוסף לכך שכבת האפיתל למשל מורכבת בעצמה ממספר שכבות המונחות זו על זו, אך לצורך ההסבר הנוגע לניתוח הסרת משקפיים, די בתיאור הכללי שהובא לעיל.
כאשר הקרנית לא שוברת את האור כראוי ובעקבות זאת יש לבצע תיקון של התשבורת, ניתן לבחור לעשות שימוש במשקפיים או בעדשות מגע, אך ניתן גם לבצע את התיקון בקרנית עצמה בניתוח. התיקון מבוצע על ידי שינוי של מבנה הקרנית כשבגדול קיימות שתי שיטות מרכזיות בהן ניתן לבצע את הניתוח: הסרה של רקמה מעומק הקרנית ושיוף שטחי של הקרנית. במאמר שלפניכם נפרט אודות שתי השיטות הנזכרות למעלה.
שיוף שטחי של הקרנית – surface ablation
את השיוף השטחי של הקרנית ניתן לבצע במספר טכניקות ניתוחיות להלן:
- PRK– הסרה של שכבת האפיתל ולאחר מכן הסרה של חלק מרקמת הסטרומה. רקמת האפיתל מתחדשת באופן עצמוני לאחר הניתוח אך עד להחלמתה המלאה, יש להרכיב עדשת מגע טיפולית שתפקידה למנוע חיכוך בין הקרנית לעפעפיים במהלך ההחלמה.
- LASEK– הסרה של שכבת האפיתל באופן זמני, שיוף הקרנית והחזרת האפיתל לכיסוי הקרנית עם סיום התיקון. במקרים מסוימים שכבת האפיתל הופכת לחלשה במיוחד במהלך הניתוח ובמקרים האלו ייתכן כי יוחלט להסיר אותה. אם אכן מצב זה מתרחש, הניתוח הופך למעשה ל- PRK.
הסרה של רקמה מעומק הקרנית – deep ablation
ההסרה של הרקמה מעומק הקרנית מבוצעת בטכניקה הנקראת LASIK – יצירה של מתלה בעובי של 80-190 מיקרון, הסרת הרקמה והחזרת המתלה למקומו.
במהלך הניתוח המתלה נותר מחובר לקרנית וזאת בניגוד למשל לטכניקה שנקראת LASEK שבה מסירים את שכבת האפיתל במלואה ומחזירים אותה לאחר סיום התיקון. החיתוך של המתלה מבוצע בדיוק מרבי ולכן ניתן להחזיר אותו למקומו וליהנות מאיחוי מלא וחיבור מחדש באופן מושלם גם ללא שימוש בתפרים.
יש לציין כי כל אחת מהטכניקות שהוזכרו לעיל ניתנת לביצוע במגוון רחב ביותר של דרכים הנבדלות אלו מאלו בין היתר בסוג הציוד בו נעשה שימוש לצורך יצירת המתלה או הסרת שכבת האפיתל (סכין או לייזר למשל), בעובי המתלה ועוד. עוד יש לציין כי במהלך השנים הטכנולוגיות בהן נעשה שימוש במסגרת הניתוחים להסרת משקפיים השתנו מן הקצה אל הקצה וכי ככל הנראה בעתיד כלי הניתוח רק ילכו וישתכללו ויאפשרו למנתחים להגיע לרמות דיוק שטרם נראו כמותן.
ההבדלים העיקריים בין השיטות השונות
ההבדל העיקרי בין השיוף העמוק לשיוף השטחי בא לידי ביטוי בתקופת ההתאוששות וההחלמה לאחר הניתוח. לאחר ניתוח שבו מבוצע שיוף שטחי, בדרך כלל המנותח סובל במשך מספר ימים מתחושת צריבה בעיניים, גירוי חזק בעיניים, כאבי עיניים, טשטוש ראייה, תחושה של גוף זר בעיניים ותופעות עיניות נוספות אם כי קרוב למאה אחוז מהמנותחים בשיטה זו חוזרים לפעילות שגרתית תוך שבוע לכל היותר.
לעומת זאת לאחר שיוף עמוק, המנותחים ברוב המקרים לא סובלים מכאבים כלל ואם מופיעים כאבים, הרי שלרוב הם נעלמים לאחר מספר שעות. כמו כן לאחר ניתוח שבו בוצע שיוף עמוק בדרך כלל השיפור בראייה הוא מידי ולפיכך החזרה לשגרה מהירה יותר.
בין אם מדובר בניתוח הסרת משקפיים שבוצע בגישה השטחית ובין אם מדובר בניתוח שבוצע בגישה העמוקה, בכל מקרה ומקרה יהיה צורך להמתין מספר חודשים עד שניתן יהיה ליהנות מהראייה האופטימאלית המקסימלית וזאת עקב כך שיש להמתין עד לריפוי מלא של הפצע בקרנית, עקב היובש בעין שבדרך כלל נעלם רק לאחר מספר חודשים ועקב הירידה בראייה הניגודית שלרוב נמשכת גם כן מספר חודשים.