השינהמאפשרת למערכות הגוף לנוח, ויש לה תרומה חשובה ליכולתנו לתפקד טובוביעילות ביום. בעשורים האחרונים התפתחה מאוד רפואת השינה. היא עוסקתבמחקר, ולא זו בלבד אלא בעיקר באבחון הפרעות שינה ובטיפול.
יש תקווה לשיפור איכות השינה!
כשלישמחיינו אנו מבלים בשינה, והתינוק הקטן אף הרבה יותר מזה. למרות זאת ישנטייה להתעלם מפרק כה חשוב בחיינו, בעיקר בזיקה לחולי ולבריאות. הסיבהליחס זה לשינה נעוצה, ככל הנראה, בכך שנראה לצופה מן הצד כאילו לא קורה בהדבר. ביהדות נחשבת השינה, לפי חז"ל, למעין מוות זמני ולכן עם פקיחתהעיניים בבוקר מתפללים: "מודה אני לפניך, מלך חי וקיים שהחזרת בי נשמתיבחמלה רבה אמונתך", וכן אנו מצווים ליטול ידיים כדי להיטהר מהשינה לפניתפילת שחרית. מאז שנות השלושים של המאה ה- 20, עם התפתחות אמצעי הבדיקהוההדמיות של המוח, החל להתברר שאמנם השינה נראית מצב רגוע, אך לאמיתו שלדבר מתחוללות בה פעילויות רבות. בעשורים האחרונים התפתחה מאוד רפואתהשינה. היא עוסקת בעיקר באבחון, בטיפול בהפרעות ובמחקר.
מהי שינה ובמה חשיבותה?
השינהמאפשרת למערכות הגופניות לנוח, ויש לה תרומה חשובה ליכולתנו לתפקד טובוביעילות ביום. יש לה עוד תפקיד חשוב מאוד והוא לארגן ולגבש את הזיכרוןשלנו. תהליכים אלו מתרחשים בשלב בשינה המכונה שנת [Rapid Eye Movement] REM יזהו גם השלב שאנו חולמים בו.
מחקרים רבים שנעשו בבני אדםוגם בבעלי חיים הראו, שפגיעה בשלב זה של השינה גורעת הרבה מן היכולת לזכורפרטים או מטלות שנלמדו לפני השינה. גוף האדם זקוק גם לכמה חומרים שמופרשיםבעיקר בלילה או רק בו כגון הורמון הגדילה, המופרש בשלבי השינה העמוקהשבתחילת הלילה וקורטיזול, סטרואיד טבעי, המופרש בסוף הלילה.
הגיע זמן לישון
זמןהשינה אצל אדם בוגר הוא כ- 7.5 שעות בממוצע, והן מרוכזות בעיקר בלילה. תינוק קטן זקוק להרבה יותר שעות שינה, והן נפרסות לפרקי זמן שוניםולסירוגין על פני כל היממה. הקשישים, אצל חלקם חוזר הדפוס של פריסת השונהעל פני כל היממה, ומכאן שהמחשבה שהם זקוקים לפחות שעות שינה אינה אלאטעות, מתוך שמביאים בחשבון רק את שנתם בלילה.
השינה היא צורךפיזיולוגי בסיסי וחשוב. קיצוץ קבוע במספר שעות השינה יגרום לעייפות מתמדתועמה כאמור תופעות של ירידה בריכוז, בזיכרון, וכן במצב הרוח ובסבלנות. חסךשינה מתמשך ידוע גם בהיותו מכביד מאוד על הגוף ועל הנפש, וגורע מפעילותהמערכת החיסונית. לפיכך חשוב לקיים שעות שינה מספיקות, ואין לראות בהןבזבוז זמן.
הפרעות השינה נחלקות לארבע קבוצות
נדודי שינה נדודישינה הם ההפרעה השכיחה והידועה ביותר. כ- 20 אחוז מהאוכלוסייה המערביתידעו לפחות תקופה אחת של כמה חודשים שהתקשו להירדם בה או התעוררו פעמיםרבות בלילה. השינה היא תהליך טבעי שמתרחש מדי ערב, אלא אם כן קיימת הפרעההמשבשת אותו. לכן נדודי שינה הם למעשה הפרעת עוררות ולא הפרעת שינה; כלומראנשים שמגיעים לשעת השינה הרצויה כשהם ערים למדיי, יתקשו להירדם או ייפגערצף השינה שלהם. אפשר שהדבר נובע משתייה מוגברת של משקאות המכילים קפאין (קפה, תה, קולה) או מפעילות גופנית ספורטיבית בשעות הערב. לכן לאנשיםהלוקים בנדודי שינה כדאי להימנע מהם. גם תופעות רפואיות כגון פעילות יתרשל בלוטת התריס והפסקת מחזור אצל נשים יכולים לגרום לעוררות שתפגע בשינה. הסיבההשכיחה ביותר לנדודי שינה היא עוררות נפשית גבוהה בשל חרדה, מחשבות מציקותולחלופין ריגוש רב. מצבים כאלה ניתנים לטיפול בשיטות לא תרופתיות כגוןהרפיה, ביו-פידבק, טיפולים פסיכולוגיים וגם בתרופות נוגדות חרדה. תרופותשינה נועדו בעיקר לתקופות קצרות של נדודי שינה בגלל מצב נפשי חולף. יש לציין שנדודי שינה, בעיקר באוכלוסייה הבוגרת, שכיחים אצל נשים יותר מאצל גברים. תינוקותהמתקשים להירדם או מתעוררים הרבה פעמים בלילה עושים זאת בדרך כלל בגללחינוך לקוי בהרגלי שינה. במחזור טבעי של שינה בתינוקות, הם מתעוררים פעמיםמספר בלילה ושלא כהוריהם, הדבר אינו גורם להם עייפות. בשל החינוך הלקוי הםמזעיקים את ההורים בכל פעם שהם מתעוררים, והתוצאה: ילד עליז וטוב לב בבוקרוהורים עייפים, כעוסים ועצבנים.
הפרעות נלוות לשינה כלהפעולות האוטומטיות בשינה כגון הליכת לילה, חריקת שיניים, זעקות ואפילואלימות מתרחשות בזמן השינה העמוקה, בלי שהישן מתעורר או מודע לקיומן. הפרעות אלו שכיחות בילדות וברוב המקרים חולפות מאליהן עם השנים. הן נובעותמשיבוש כלשהו במנגנון המוחי שאמור להעיר אותנו במקרים כאלה. יש להדגיששהסיבה לכך אינה נפשית, וכן שהפרעות אלו אינן גורעות מאיכות השינה, אך מתחוחסך שינה יכולים להגביר אותן. הטיפול בהן הוא סבלנות עד לחלוף ההפרעה עםהשנים ושמירה - סד לילה לחורקי שיניים, שמירה מפני היפגעות של הליכת הלילהוכדומה.
ישנוניות ביום לא מעט אנשיםמשוכנעים ששנתם טובה, מכיוון שאינם לוקים בנדודי שינה. כנגד זה הם עייפיםבשעות היום, אך רואים בכך גזירת גורל ולא עדות להפרעה כלשהי. 4 אחוזיםמהגברים ו- 2 אחוזים מהנשים בעולם המערבי לוקים בתסמונת הפרעות נשימהבשינה. מדובר באנשים שפעמים רבות בשינה נשימתם נפסקת הפסקה מלאה או חלקית, המוח מתעורר ומחדש את הנשימה, והרבה פעמים רמת ריווי החמצן בדמם יורדת. הפרעות אלו גורמות לעייפות ביום, להירדמות במצבים פסיביים, לתסמינים דמויידיכאון והן מגבירות את הסיכון לתאונות. כיום ידוע גם שהפרעה זו היא גורםסיכון ליתר לחץ דם, למחלות לב ולאירועים מוחיים. מלבד העייפות ביום, תסמיניה הם נחירות ותחושת יובש בפה בבוקר. הישן אינו מודע להפרעה ובדרךכלל כועס על בן הזוג או בת הזוג הקובלים על הנחירות הרמות. אם יראו בתחושתהעייפות בבוקר סימן אפשרי לשינה לא תקינה אז יותר אנשים יפנו את תשומת לבושל הרופא לאפשרות שמדובר בתסמונת זו. כדי להוכיח קיומה של הפרעת נשימהבשינה נדרש להיבדק במכון שינה.
טיפול, המלצות ופתרונות
הטיפולהמועיל ביותר הוא לרוב הפחתה במשקל לצד פעילות גופנית אירובית. טיפול נוסףהוא התאמת מכשיר לשימוש ביתי, שמחובר בצינור גמיש ובמסיכה לאפו של הישןומזרים אוויר המסייע לו לנשום נשימה תקינה. פתרונות כירורגיים של אף, אוזןוגרון הם בדרך כלל בלתי יעילים. אצל ילדים שכיחות ההפרעה נמוכה יותר, והיאעשויה לגרום לתופעות כמו הפרעות בלמידה וירידה בקשב ובריכוז. בשבילםהפתרון הוא בדרך כלל ניתוח להסרת שקדים או אדנואידים או שניהם.
הפרעות בתזמון השינה
יששמסיבה תורשתית השעון הביולוגי המתזמן שינה-ערות משובש. ההפרעה השכיחהביותר היא תסמונת השינה הדחויה. מדובר באנשים המתקשים להירדם לפני השעותהקטנות של הלילה ומתקשים לקום בשעות הבוקר המקובלות. גם שעות הריכוזהטובות שלהם הן בערב וכמוהן גם הרעב. מדובר בהפרעה ביולוגית מובהקת, המופיעה בילדות או בתחילת גיל ההתבגרות, והיא גורמת לקשיי תפקוד גדוליםובעיקר לעימותים עם הורים, מורים, מפקדים ומעבידים. אי אפשר לשנות אתהשעון שינוי רצוני, אך אפשר לטפל בו ביעילות בנטילת התרופה מלטונין.
מנוחה נכונה
השינההיא פרק משמעותי בחיינו והיא חיונית לתפקודנו הגופני והנפשי. הדעת נותנתשנדאג לתקינותה בניהול אורח חיים נכון או בטיפול בהפרעות שינה. רפואתהשינה יודעת לתת כיום מענה טוב הן באבחון והן בטיפול ברוב ההפרעות שצוינו. הפרעות שינה הגורמות לישנוניות יתר דורשות בדיקה במעבדת שינה, ואילו לצורךאבחון וטיפול ברוב הפרעות השינה האחרות מספיקה פגישה עם רופא במכון לרפואתשינה.