מהו ניתוח להעלמת קפלי העור ממרכז הבטן? מדוע הוא נקרא מתיחת בטן הפוכה, מי מועמד מתאים לניתוח כזה?

ירידה במשקל של עשרות ק"ג עודפים בקרב אלה המוגדרים כסובלים מהשמנת יתר חולנית, הינה תהליך מורכב המלווה בשינוי אורח חיים ובמשמעת עצמית. לעיתים כולל התהליך דיאטה חריפה המלווה בפעילות גופנית ולעיתים ניתוח בריאטרי להצרת קיבה, אשר גם בעקבותיו נדרשים שינויים משמעותיים בתפריט ופעילות גופנית. אלא שעם ההרזיה המיוחלת, בתהליך בו מצליחים להשיל עשרות ק"ג, חרף הקפדה על תפריט מאוזן ופעילות ספורטיבית אצל מטופלים רבים נותרים עודפי רקמה ועור שאינם מתכווצים, הם נותרים תלויים ומעוותים את צורת גופם.

מטופלים רבים מבקשים עיצוב של פלג הגוף המרכזי ואזור הבטן, אם בעקבות ירידה חריפה במשקל או בשל שינויים במבנה הגוף כתוצאה מהשינויים המתרחשים באופן טבעי עם הגיל או לאחר הריונות ולידות ולאחר ניתוחי הרזייה.

ברוב המקרים עודפי העור מרוכזים בעיקר בבטן התחתונה אולם קבוצה לא קטנה של מטופלים סובלת מרפיון ועודפי עור בבטן המרכזית והעליונה, לעיתים אפילו עם הופעה של קפל עור נוסף לרוחב הבטן, מעל או בגובה הטבור. מצב זה נפוץ במיוחד בעיקר אחרי ירידה מסיבית במשקל ומביא למבנה גוף לא שגרתי הגורם אי נוחות רבה ומבוכה, מפני שבניגוד לעודפים שבשיפולי הבטן שאותם אפשר "להסתיר" בקלות יחסית, הקפל שבבטן המרכזית מפריע מאוד לתפקוד היום יומי וקשה להסוואה.

הפיתרון השגרתי לעיצוב פלג הגוף המרכזי הוא ניתוח מתיחת הבטן שבו מבצע הכירורג הפלסטי הסרה של עודפי העור הרפוי מדופן הבטן התחתונה (ה"סינר") ובחלק מהמקרים משלב גם שאיבת שומן מדופן הבטן ומהמותניים ומהדק את שרירי דופן הבטן ובכך גורם לעיצוב הבטן המרכזית ולהצרה של קו המותניים. למרות שניתוח זה מעניק מענה טוב לרוב המנותחים, הוא אינו מטפל היטב בעודפים שבאזור הבטן המרכזית והעליונה.

לצורך ההחלקה של עודפי עור אלו נועד הניתוח למתיחת בטן הפוכה. ניתוח זה מבוצע בדרך כלל בשילוב עם ניתוח לעיצוב פלג הגוף העליון שבו מעצבים את אזור החזה והשדיים. תוך כדי ביצוע הרמה ועיצוב החזה מבוצעת גם הסרה של עודפי העור מהבטן המרכזית ו"מתיחה" של הבטן כלפי מעלה עם קיבוע העור המתוח לקפל התת שדי. במקרים מסוימים ניתן לשלב ניתוח זה גם עם כריתה של הסינר משיפולי הבטן.

במאמר שפורסם בכתב העת Aesth Plast Surg בחודש ספטמבר 2009, מציגים הרופאים 88 מקרים של ניתוחים למתיחת הבטן, שכללו גם מתיחת העור בחלק התחתון של בית החזה והבטן העליונה והמרכזית. חלק מהמטופלים עברו את מתיחת הבטן ובית החזה התחתון בניתוח אחד וחלק עברו אותה בשני שלבים. שיעור הסיבוכים היה נמוך ודומה בשני סוגי הניתוח.

המנתחים הגיעו למסקנה, כי עבור קבוצה מסוימת זו של מטופלים מתיחת בטן אפקטיבית דורשת גם תיקון של האזור שמעל הבטן, על ידי היווצרות של קו חדש מתחת לשדיים. המטופלים שעברו ניתוח זה הביעו את שביעות רצונם עם צורת הגוף החדשה שלהם.

ניתוחים פלסטיים לאחר ירידה משמעותית במשקל ולאחר ניתוחים בריאטריים, מבוצעים למי שעומד בקריטריונים באמצעות טופס 17. הקריטריונים הם ירידה משמעותית במשקל, עודפי עור בדרגה קשה שגורמת לבעיות פיזיות ונפשיות, בדרך כלל לאחר כחצי שנה של שמירה על יציבות במשקל הגוף הנמוך שאליו הגיע המטופל.

המטופל שמועמד לניתוח הסרת עודפי עור, פוגש במלב"י - המרכז הרפואי לטיפול בהשמנת יתר, צוות רב תחומי ועובר סדרת בדיקות על מנת לגלות האם קיימים חוסרים של ויטמינים ומינרלים חיוניים עקב הירידה הדרסטית במשקל, האם הוא סובל מסוכרת, כולסטרול ומחלות רקע אחרות. בסיום הבדיקות ותהליך ההערכה מוצעת לו תוכנית טיפול כירורגית אישית המותאמת למצבו הגופני והרפואי ולצרכיו האישיים. תוכנית זו כוללת אחד או שילוב של כמה ניתוחים.

המטופלים עוברים הכנה מדוקדקת לניתוח לעיצוב הגוף הכוללת תוכנית דיאטה מפורטת המתקנת את החסרים במרכיבי הדיאטה השונים, כדוגמת חלבונים, ויטמינים ומינרלים שונים. כמו כן, בעזרת יועצים מתחומי הרפואה השונים מטופלות מחלות רקע, במטרה להביא את המטופל לניתוח הסרת עודפי עור כשהוא מאוזן ככל שניתן ובסיכון ניתוחי נמוך. בסיכומו של דבר, מטרתו של הניתוח לעיצוב הגוף היא לטפל הן בבעיות הגוף והן בבעיות הנפש על מנת לאפשר למטופל לקיים אורח חיים תקין ופעיל, לרבות חיי חברה וזוגיות מספקים.

(צילום: פיוטר פליטר)

רשות התרופות היפנית אישרה את התרופה לטיפול בחולי שפעת ללא סיבוכים ובחולים בסיכון גבוה.

התרופה פרהמיביר, לטיפול בחולי שפעת, היחידה הניתנת בעירוי, נרשמה ואושרה לשיווק ולטיפול על ידי רשויות הבריאות של יפן. מדובר באישור הראשון של התרופה על ידי רשות בריאות רשמית. עד כה אושרה התרופה על ידי ה-FDA באישור מיוחד לשימוש בחירום (Emergency Use Authorization) לאור התפרצות מגיפת שפעת החזירים.

משרד הבריאות הישראלי רכש מקבוצת ניאופרם המייבאת את התרופה לישראל כ-150 טיפולים לשימוש במקרים מיוחדים בכפוף לאישור של וועדה מיוחדת שהוקמה במשה"ב לצורך כך (כל טיפול מוגדר כחמישה ימים של מתן התרופה).

התרופה, אשר תיקרא ביפן רפיאסטה (Rapiacta) אושרה למתן חד פעמי לחולי שפעת מבוגרים עם מחלה ללא סיבוכים, וכן למתן חד פעמי או רב פעמי לחולים בסיכון גבוה. בנוסף נערכו על ידי שיונוג'י, שותפתה היפנית החברה היצרנית ביוקריסט, ניסויים בטיפול בילדים הלוקים בשפעת ללא סיבוכים והיא מתכוונת להגיש לאישור גם את הטיפול בילדים.

פרהמיביר התרופה האנטי ויראלית היחידה הניתנת בעירוי כנגד מחלת השפעת, מכילה את החומר הפעיל פרהמיביר (peramivir), תכשיר אנטי ויראלי המעכב את האנזים "ניאורמינידאז" שהוא בעל תפקיד חיוני בהתפשטות נגיף השפעת בגוף החולה. בניסויים מעבדתיים הראתה התרופה יעילות גם כנגד נגיף שפעת החזירים (A H1N1 2009). פרהמיביר נוסתה בקרב חולי שפעת שלקו בסיבוכים וכן כאלו שטרם לקו בסיבוכים.

עוד יצוין כי החברה המפתחת, ביוקריסט (Biocryst) מכרה לממשל האמריקאי מלאי חירום לטיפול במגיפת שפעת החזירים. במקביל הודיעה החברה כי היא חתמה על הסכמים עם שותפים באירופה ובאזור המזרח התיכון ואפריקה שיבדקו את האפשרות של הצטיידות.

במעבדה מיוחדת שהוקמה בהדסה תתבצע שטיפת זרע והקפאתו כהכנה להזרקתו לבת הזוג.

פרויקט ראשון מסוגו במרכז האיידס בהדסה יאפשר לראשונה בארץ לגברים נשאי איידס להביא לעולם ילדים בריאים, שאינם נשאים. זוגות בהם הגבר נשא HIV והאישה איננה נשאית, יוכלו לעבור במעבדת פריון ייחודית שהוקמה במרכז האיידס בהדסה, תהליך של שטיפת הזרע, הקפאתו בטמפרטורה של 180- מעלות והזרקתו לאישה. הזרע מספיק ל-3-4 הזרקות.

החל מחודש פברואר יתקבלו הזוגות להכנה הכוללת גם טיפול הורמונאלי לנשים והכנה לקראת קליטת הזרע ביחידה להפריה חוץ גופית במחלקת נשים ויולדות בהדסה.

לפרוייקט זה שותפים רבים בהדסה: פרופ' שלמה מעיין וד"ר קרן אולשטיין ממרכז האיידס, המרכזים את הפרוייקט, פרופ' נרי לאופר ופרופ' אלכס סימון ממחלקת נשים ויולדות אשר יטפלו בזוגות במרפאת הפוריות והיחידה להפריה חוץ גופית ופרופ' דנה וולף, מנהלת היחידה לוירולוגיה קלינית האחראית על בדיקות הימצאות הנגיף בנוזל הזרע.

המעבדה לפריון במרכז האיידס בהדסה הוקמה בזכות תרומה נדיבה של פרופ' פיליפ חלפון, פרופ' ריימונד שינאזי ומשפחותיהם.

בימים אלה מציין המרכז הרפואי הדסה עין כרם "יום הולדת" שנה לרובוט הניתוחי המתקדם "דה-וינצ'י". במהלך השנה בוצעו בהדסה קרוב ל-60 ניתוחים באמצעות הרובוט, על ידי ד"ר יואב מינץ, כירורג בכיר ומומחה לניתוחים זעיר פולשניים, פרופ' עופר גפרית, אורולוג בכיר שביצע ניתוחים לסרטן ערמונית, ד"ר אבי בן-שושן, אונקוגניקולוג בכיר וד"ר רון אלישר, מומחה בכיר לאף אוזן גרון וניתוחי ראש וצוואר. לצידם הוכשר צוות בין תחומי גדול, הכולל טכנאים מומחים ואחיות חדר ניתוח שעברו הכשרה מיוחדת. הצוות קלט את המערכת המסובכת ומפעיל אותה בהצלחה מלאה. קליטת הרובוט דה-וינצ'י צרפה את הדסה למועדון אקסקלוסיבי של בתי חולים מתקדמים בעולם העושים שימוש בטכניקה ניתוחית מתקדמת זו.

המערכת שהותקנה בהדסה היא המתקדמת בעולם, והיחידה עד כה בישראל. הרובוט המנתח המקורי פותח במהלך שנות ה-80 על ידי מדעני סוכנות החלל האמריקאית (נאס"א), במטרה לאפשר ניתוחים באסטרונאוטים השוהים בתחנות חלל רחוקות, גם כאשר אין רופא זמין לידם.

ד"ר יואב מינץ מסביר כי הרובוט מנתח בגישה לפרוסקופית (ניתוח המתבצע באמצעות נקבים זעירים וללא חתך כמקובל בניתוח רגיל), ולפיכך הוא משדרג את התוצאות. מסך מיוחד מציג את האיבר המנותח בתלת מימד, הזרועות המכניות המוחדרות לגוף המנותח מאפשרות גישה בת 360 מעלות לביצוע מיטבי של הניתוח ומערכת מיוחדת מנטרלת את הרעד הטבעי של המנתח. החולה מחלים במהירות, פצעי הניתוח הם כמעט בלתי נראים והתוצאות טובות מאלו המושגות בניתוח פתוח. בניתוח סרטן הערמונית (פרוסטטה) לדוגמה, הסיכוי לפגיעה בתפקוד המיני נמוך יותר מבניתוח פתוח רגיל. מסיבה זו מבוצעים כיום רוב ניתוחי סרטן הערמונית בארה"ב באמצעות הרובוט.

לאור הניסיון המוצלח, ומאחר ונצבר בהדסה ניסיון רב בניתוחים אלו, יורחב השימוש ברובוט לתחומים נוספים.

מה החשיבות של שמירה על משקל תקין בגיל הזהב? האם מדובר רק בחיצוניות או שמא גם בערכי בריאות הכרחיים לאיכות החיים בכל גיל שהוא?

נדמה שאנחנו נוטים לזלזל בחשיבות המשקל בגיל המבוגר. הסיבות המובנות לכך הן בעיקר חברתיות. חוקרי גריאטריה יספרו לכם בוודאי כי זו רק חלק ממסכת ההתעלמות של החברה לאנשים "השקופים" כלומר המבוגרים. אנו רואים אותם אך נוטים להתעלם מהם ומבעיותיהם, כך גם לגבי משקלם.

אנשים מבוגרים בעלי נטייה להשמנת יתר סובלים ממכלול הבעיות של אנשים שמנים, אך השפעתו של הגיל ושל תפקודי גוף אחרים אשר נחלשו מקצינה פעמים רבות את חומרת הבעיות מהן הם סובלים.

תופעות הלוואי של ההשמנה רבות וחלקן אף ייחודיות: קשיי נשימה, בעיות עור, כאבי גב תחתון, כאבי ברכיים, בעיות בשמירה על היגיינה אישית. בעיות מפרקים קשות, במיוחד בברכיים ובמפרקי הירכיים, גם הן בעיה ייחודית של השמנה בגיל השלישי בעיקר בשל בריחת סידן המקשה על הגוף להתמודד עם המשקל שלא כן עם משקל יתר.

כמו כן, השמנת יתר בגיל המבוגר מעלה גם את הסיכון לתמותת יתר בגיל נמוך יחסית. בעיות רפואיות נוספות מהן עלולים מבוגרים בעלי השמנת יתר קיצונית לסבול הן לחץ דם גבוה, הסתיידות עורקים, סוכרת, אבנים בכיס המרה, סוגים שונים של סרטן וקשיים בתנועה.

קבוצת חוקרים מאוניברסיטת דרום פלורידה אשר בטמפה ביצעה מחקר אשר נתוניו מצביעים על העובדה כי אנשים הסובלים מהשמנת יתר קיצונית לאחר גיל שבעים מועדים לאחוזי נכות גבוהים יותר מאשר אלו השומרים על משקל תקין.

למרות שלא בהכרח הם מקצרים את חייהם, הם פשוט מועדים לחיות את יתרת חייהם מתוך מצב של איכות חיים ירודה הכרוכה בבעיות רפואיות ספציפיות אשר תוארו לעייל והן צירוף של תחלואי הגיל ושל מחלות הקשורות בהשמנה. הודאות הכרוכה בהופעתן של מחלות אלו הוכחה דרך קבוצת המחקר והיא מצביעה על החשיבות הקריטית של שמירה על משקל תקין בעיקר בגיל הזה.

אז גם אם נדמה לנו שההורים שלנו שמנים אבל זה לא ממש משנה כי הם מבוגרים, כדאי להעיר להם ולנסות לעורר אצלם מודעות. איכות החיים בגיל הזהב שווה זהב אך עלולה לחמוק בקלות, וכדאי לנסות ולצמצם את הופעתן של מחלות שכיחות הקשורות בהשמנה בעיקר בשל השפעתן הקשה על תפקודי הגוף בגילאים מבוגרים.

הסיכוי להשמנת יתר עולה בנשים בגיל הבלות

גיל הבלות אצל נשים מביא עימו את הצורך בתשומת לב מיוחדת לתחזוק וטיפוח מערכות הגוף אשר עוברות שינוי דרמטי. נדמה, שגם נושא המישקל כמו נושאים אחרים דורש התייחסות מיוחדת ותשומת לב מרובה, לא כל מה שהיה מובן לנו מאליו כשהיינו צעירות ממשיך להתקיים ללא מאמץ. כך גם: מישקלנו.

נתונים חדשים אשר נאספו ומפורסמים בגליון אוקטובר של העיתון הרפואי Journal of Obstetric, Gynecologic and Neonatal Nursing מעידים על כך כי נשים בגיל הבלות מועדות להשמנת יתר קיצונית באחוזים גבוהים יותר בהשוואה לשיעורן באוכלוסיה הכללית.

השמנת היתר בגיל הזה לא רק שהיא פוגעת בהופעה החיצונית אלא שהיא מביאה לעליה תלולה בשיעור מחלות קשורות בהשמנה כגון מחלות לב, יתר לחץ דם, סוכרת, תשניק נשימה בשינה, סרטן, דלקות מפרקים ועוד.

הבשורה הטובה היא שהסיכוי לחלות במחלות הללו בגיל הבלות יורד כאשר נשים בגיל זה מקפידות על מישקל תקין.

התקפי לב, למרות הדימוי הציבורי השגוי אשר יש להן כמחלה "גברית" הפכו כבר מזמן לגורם המוות מספר אחת בקרב נשים מבוגרות. שיעור התמותה בקרב הנשים מהתקפי לב הוא פי ארבעים משיעור התמותה בשל סרטן השד. הנתון הזה מאכזב ומצער בעיקר משום שהתקפי לב, ניתן למנוע באמצעות אורח חיים נכון ונבון ושמירה על בריאות ועל מישקל תקין.

כשני שליש מן הנשים האמריקאיות מוגדרות כבעלות מישקל עודף. חלק מהן מוגדרות בעלות מישקל עודף קיצוני. מכיוון שנשים מועדות לעליה במישקלן יותר מאשר גברים, הרי שנשים בגיל הבלות נמצאות בקבוצת סיכון גבוהה ופגיעה במיוחד.

בפני נשים בגיל הבלות עומדות שתי ברירות: האחת היא לבלות את שארית חייהן באיכות חיים טובה מבחינה רפואית או לחלופין לפתח סדרה של מחלות כרוניות שאת חלקן הגדול ניתן למנוע.

יש חשיבות רבה להבנת סכנות מישקל עודף בגיל הזה בעיקר בקרב שירותי הרפואה. על ידי הבנה מעמיקה של סיבוכים הנובעים מהשמנה, לאחיות ולצוותים רפואיים יש את היכולת לעבוד על כך עם נשים באוכלוסיות גיל שונות ולחנך אותן לתובנות הרצויות בנושא שמירה על מישקל תקין בכל גיל.

נדמה כי על צוותים רפואיים ופרה רפואיים מוטלת משימה גדולה יותר מאשר רק פתרון בעיות קיימות ובאפשרותם להביא לידי שינוי מהותי ועמוק יותר בתפיסה הציבורית בנושא הסכנות הטמונות במישקל עודף.

חינוך לערכי תזונה נכונים, תובנות לגבי הסכנות הטמונות במישקל עודף כל אלו הם מסרים אשר יכולים וצריכים לעבור על ידי צוותים רפואיים ואנשי שירותי הרפואה אשר באים בקשר יומיומי עם נשים, החל ברופאי משפחה וכלה ברופאי נשים.

רפואה מונעת היא לא רק מונח, היא דרך חיים, שהעוסקים בה צריכים לתת את הדעת על היכולות הנרחבות והאחריות הרבה הכרוכה בעיסוק בה.

החינוך לידע ולסכנות הטמונות במשקל עודף יכול בהחלט להציל חיים בקרב אוכלוסיות נרחבות. והוא פעמים רבות תפקידה של המערכת הרפואית שנשכח בעיקר בשל חוסר זמן ומרוץ אחר השעון בטיפול אחר סכנות ומחלות אחרות אשר נדמה תמיד שהן דחופות יותר.

ניתוחי הרזיה יעילים גם באוכלוסייה המבוגרת

ממצאים חדשים מלמדים, שמידת השיפור במצבם הבריאותי של מטופלים בגילאי 65 ומעלה לאחר ניתוח בריאטרי, אינו שונה משל אנשים צעירים יותר, שעברו את אותו הניתוח. פירוש הדבר שככל הנראה גיל מבוגר אינו מהווה גורם סיכון מבחינת סיבוכים או עלייה בשיעור התמותה, כאשר מדובר בניתוח הרזיה.

לפי ממצאי מחקר חדש, שהוצג בכנס השנתי של האיגוד האמריקני לניתוחים מטבוליים ובריאטריים, מבוגרים מעל גיל 65 הסובלים מעודף משקל יכולים לעבור ניתוח הרזיה 'בראש שקט'.

ממצאים אלה מפריכים נתונים קודמים, שהצביעו על שיעור תמותה גבוה יותר בקרב מבוגרים מעל גיל 65 שעברו ניתוח מעקף קיבה, מסביר ד"ר ג'וזף קון, מנהל המחקר. "רוב הניתוחים שבוצעו אז היו ניתוחי מעקף קיבה פתוח", הוא מסביר. "מעטים מהם היו לפרוסקופיים, ורובם היו במסגרת עקומת הלמידה. כיום, במסגרת תכניות מודרניות לניתוחים לפרוסקופיים, רוב המטופלים משתחררים לבתיהם כבר לאחר יום יומיים, גם אם הם עברו את גיל 65".

ד"ר קון ועמיתיו ערכו מעקב אחר 1753 מטופלים, שמתוכם 153 מעל גיל 65, שעברו ניתוח בריאטרי במרכז שלהם, בין החודשים ינואר 2005 עד יולי 2008. החוקרים אספו נתונים על המטופלים במשך שישה שבועות לפחות לאחר הניתוח.

בעוד שגילם של המטופלים המבוגרים נע בין 65 ל-77, ומדד מסת הגוף הממוצע שלהם היה 45, גילם של הצעירים יותר היה 18-64, וממוצע מדד מסת הגוף שלהם הייתה 47. לעומת המטופלים הצעירים, המטופלים המבוגרים היו בסיכון גבוה יותר לתשניק נשימה בשינה (46% לעומת 33%), סוכרת (62% לעומת 31%) ויתר לחץ דם (83% לעומת 57%).

למרות שמצבם הבריאותי של המטופלים הצעירים היה טוב יותר משל המטופלים המבוגרים לפני הניתוח, תוצאות הניתוח אצל קבוצת האנשים המבוגרים היו דומות מאוד לתוצאות בקרב קבוצת המנותחים הצעירים יותר. זמן הניתוח אצל המבוגרים היה 70 דקות לעומת 65 דקות אצל הצעירים, משך האשפוז שלהם היה 1.6 ימים לעומת 1.3 ימים, ושיעור האשפוז החוזר לאחר 30 יום היה 5.2% לעומת 7%.

יתרה מזאת, שיעור הסיבוכים לא היה שונה משמעותית אצל המבוגרים יחסית לצעירים. בקרב המבוגרים, 0.6% סבלו מדימום לאחר הניתוח, 1.9% סבלו מסיבוכי נשימה, 1.9% סבלו מסיבוכים לבביים, 1.9% סבלו מסיבוכים בפצע הניתוח ו-1.2% סבלו מהיצרות. לא היו מקרי מוות.

אחוז עודפי המשקל שהשילו המטופלים לאחר ניתוח מעקף הקיבה לא היה שונה משמעותית בין שתי הקבוצות במהלך 12 חודשי המעקב.

ממצאי המחקר מטילים ספק בהמלצה לאנשים מעל גיל 65 לא לעבור ניתוח מעקף קיבה. המחקר מוכיח שניתן לעבור את הניתוח בבטחה גם לאחר גיל זה. יחד עם זאת, כדאי לקחת בחשבון, שבמסגרת המחקר, הנבדק המבוגר ביותר היה בן 77, ולכן לא ניתן להסיק ממנו לגבי ההשלכות של הניתוח על אנשים בשנות השבעים המאוחרות לחייהם.

מאת ד"ר אסנת רזיאל כירורגית מומחית בניתוחי הרזייה, המנהלת הרפואית של מלב"י - המרכז הרפואי לטיפול בהשמנת יתר, מקבוצת אסיא מדיקל, ביה"ח אסותא, ת"א.

למחלקת עיניים במרכז הרפואי זיו נרכש בעלות 110 אלף דולר, מכשיר משוכלל וחדשני להדמיה של רשתית או קרקעית העין, החלק העצבי הפנימי ביותר של העין.

מכשיר ה-OCT  Optical Coherence Tomography)) הינו מהמתקדמים בעולם ומאפשר זיהוי מחלות ובעיות ברשתית ובקרקעית העין שאינן ניתנות לזיהוי בבדיקה רגילה.

ד"ר יוסי פיקל, מנהל מחלקת עיניים במרכז הרפואי זיו אומר: "המכשיר מייעל את פעולת האבחון והקדמת הטיפול, וכיוון שמדובר במחלות הפוגעות במרכז הראייה, כל עיכוב באבחנה או חוסר דיוק בה, עלולים להשפיע על חדות הראייה".

המכשיר החדשני מורכב ממצלמה המחוברת למחשב, המעבד את הנתונים המתקבלים. במהלך הבדיקה החולה מסתכל על נקודת אור מהבהבת והמכשיר שולח גל אור אל הרשתית ומודד את זמן ההחזרה של כל אורך גל מן העין. קליטת האור החוזר מועברת למחשב אשר מצייר באופן דיגיטאלי את הרשתית על כל שכבותיה השונות.

המכשיר המשוכלל מאפשר עיבוד הממצאים עד לגודל 20-50 מיקרון (אלפיות המילימטר) וייחודו באבחון מצבים פתולוגיים, שלא ניתן היה לאבחן עד כה.

המכשיר מסייע גם באבחון מדויק וכמותי של מחלת הגלאוקומה, העלולה לגרום לאבדן הראייה, ושל עובי הסיבים המתחברים לעצב הראייה. כמו כן לבצע הערכת הטיפול בגלאוקומה על ידי מכשיר ה- OCT, ליעילות הטיפול ולבדיקה על תגובת המטופל לטיפול הניתן.

באמצעות המכשיר החדשני ניתן לאבחן מוקדם יותר כל שינוי קטן בסיבים טרם יצירת מצב של איבוד נוסף בשדה הראייה, ובכך להתאים את הטיפול למניעת או לעיכוב בהתקדמות המחלה.

מחלקת העיניים במרכז הרפואי זיו נמצאת בתנופה של פיתוח, במיוחד בתחום מחלות הרשתית. הציוד החדש שנרכש מאפשר אבחנה מדויקת יותר ותכנון אסטרטגית טיפול כמו ניתוחי רשתית וטיפולי לייזר לרשתית. בנוסף, שודרגה לאחרונה גם מערכת הצילום במחלקה והיא כעת דיגיטלית ומאפשרת קבלת תשובה מהירה ועיבוד התמונה המתקבלת ממוקדת וחדה יותר.

ד"ר אוסקר אמבון, מנהל המרכז הרפואי זיו אומר, כי בשנים האחרונות נרכש למחלקת העיניים במרכז הרפואי זיו, מיטב הציוד הטכנולוגי בתחום טיפול לייזר וניתוחי עיניים, כדי להעניק לתושבי הצפון את השירות המתקדם ביותר בלי שיהיה צורך להרחיק ולנסוע לצורך הטיפול למקומות אחרים.

חשיבות המראה החיצוני והאסתטי נמצאת במגמת עלייה וכיום ההתעסקות בשיפור המראה וטיפוח תופסת חלק נכבד אצל מרביתנו. טיפוח לגבר "החדש" כבר מזמן אינו רק גילוח, עם כי יש עדיין דרך ארוכה עד שהצבר הישראלי יאמץ את הרגלי הטיפוח של הגבר האירופי.

65% מהישראלים מודעים למראה מטופח ולאסתטיקה, כך עולה מסקר חדש שנערך עבור רשת מרפאות "כללית אסתטיקה."

אצל מרבית הישראלים אסתטיות מקושרת עם הזלפת בושם ואפטר שייב, עם זאת, נשים מקשרות יותר מגברים אסתטיקה עם נושא הסרת שיער, מניקור/פדיקור, ביקור אצל קוסמטיקאית ושימוש בתכשירי טיפוח, בהשוואה לגברים.

קצת יותר משליש מהנשים המשתתפות הסקר (37%) ציינו כי הסרת שיער נתפסת אצלם כחלק מטיפוח ושמירה על אסתטיקה, בעיקר בקרב קבוצות הגיל הצעירות וגילאי הביניים.

הסקר נערך בחודש דצמבר 2009, עבור מרפאות "כללית אסתטיקה", על ידי מכון  Market Watch בקרב מדגם מייצג של 500 איש בקרב האוכלוסייה היהודית הבוגרת בישראל ומטרתו לבדוק את הרגלי האסתטיקה של הישראלים והמודעות לאסתטיקה וטיפוח.

76% ממשתתפי המדגם ציינו כי בישום ואפטר שייב כדרך לטיפוח. השיעור הגבוה יותר היה בקרב הצעירים וגילאי הביניים (18-44) ובעלי הכנסה ממוצעת ומעלה.

גלעד שגב, מנהל השיווק הארצי של ש.ל.ה כללית אסתטיקה מציין: "טיפוח לגבר כבר מזמן אינו רק אינו רק גילוח. יחד עם מודעות לאורח חיים בריא, פעילות ספורטיבית ותזונה נאותה, עלתה המודעות לאסתטיקה בעשור האחרון. מודעות גבוהה לאסתטיקה ניתן למצוא, למשל, בקרב גברים מתחום ההייטק, או העובדים בסביבה דינמית, בארה"ב ואירופה, קיימת מודעות גבוהה לאסתטיקה, מקובל שגברים פוקדים מכוני קוסמטיקה לצרכי טיפוח כחלק המראה העדכני של אנשי עסקים".

פדיקור ומניקור - עדיין התחום הנשלט על ידי נשים. פדיקור ומניקור מאפיין יותר נשים מגברים (57% מהנשים לעומת 6% מהגברים) ובקרב בעלי הכנסה מעט מעל לממוצע (47%).

גם ביקור אצל קוסמטיקאיות מאפיין יותר נשים מגברים (48% לעומת 6% מהגברים), גילאי 25-34 (40%) בהשוואה לגילאי 65+ (19%). ובעלי הכנסה מעט מעל לממוצע (41%) בהשוואה לבעלי הכנסה נמוכה יותר.

שימוש בתכשירי טיפוח לפנים ולגוף מאפיין גם הוא יותר את הנשים (82% מהן לעומת 33% מהגברים) ובעלי הכנסה מעט מעל לממוצע (68%).

"מראה חיצוני אסתטי וצעיר משמש פרמטר לא רק בהיבט האישי של האדם אלא גם בהיבט החברתי, מציין גלעד שגב, אם בהשתלבות במעגל חברתי או במציאת בן/בת זוג. סיבות אלה ואחרות מביאות לכך שאנשים רבים, נשים וגברים כאחד מבקשים לשמור על מראה אסתטי גם בגילאים מבוגרים. התוצאה היא שוק הולך וגדל של טיפולים אסתטיים וניתוחים פלסטיים, הסרות שיער וטיפולים קוסמטיים"

שני שליש (66%) ממשתתפי הסקר, ציינו כי חשוב להם להראות מטופחים ואסתטיים. לנשים חשוב יותר להראות מטופחות ואסתטיות (75%).

גברים משתתפי הסקר ציינו כי הם שומרים יותר על אסתטיקה מסיבות של מציאת בן/בת זוג (6%), באזור ירושלים ציינו סיבה זאת לטיפוח ואסתטיות 9.4% לעומת 4% במרכז ו3.1% בצפון. 9% ממשתתפי הסקר ציינו כי חשוב להם לשמור על אסתטיות וטיפוח כי וכי התפקיד בעבודה דורש זאת.

משתתפים בסקר בגיל צעיר (18-24) ציינו כי שמירה על אסתטיות מסייעת להם למצוא בן/בת זוג (11%). בעוד שגילאי 25-34 מציינים כי הם שומרים על אסתטיקה מכיוון שזה חשוב לבן/בת זוגתם (21%).

הסרת שיער מאפיינת גם היא יותר נשים (60%) מגברים ובקרב גילאי 18-54 בהשוואה לגילאים המבוגרים יותר.

שיעור גבוה יותר של מסירי שיער באזור המרכז (44%),ואזור הדרום (42%). ובעלי הכנסה הרבה מעל לממוצע(43%) ומעט מעל לממוצע (44%).

ממצא מעניין העולה מהסקר מראה כי, מרבית הגברים, גילאי 55+, אלמנים וגרושים בלי או עם ילדים לרוב לא נוהגים להסיר שיער מגופם. 72% מהגרים באזור השרון לא נוהגים להוריד שיער בהשוואה לאזור הצפון והמרכז.

9% מהמדגם מורידים שיער לצמיתות. שיעור גבוה יותר של נשים מורידות בלייזר (9%) לעומת גברים (2%). הורדת שיער בלייזר מאפיינת יותר בעלי הכנסה הרבה מעל לממוצע (14%).

הורדת שיער עם סכין/גילוח מאפיינת: נשים (23%), גילאי 18-24 (23%), ו גם נשים בגילאי 35-44 (19%), לעומת נשים בוגרות יותר בגילאי 55+, וכן בעלי הכנסה מעט מתחת לממוצע (27%). השכלה תיכונית לא מלאה (32%).

הורדה בעזרת שעווה מאפיינת בעיקר: גילאי 18-24 (18%), והכנסה מעט מחתת לממוצע ומעלה.

הקשר בין צריכת אלכוהול, בירה לבנה ומחלות לב נחקר רבות בשנים אחרונות. המחקרים מצביעים על כך ששתייה מתונה של משקאות אלכוהוליים ובייחוד בירה לבנה מפחיתה את הסיכון למחלות לב. מחקר חדש ועצום מסוגו בעולם, אשר פורסם השבוע במהדורת האון ליין של כתב העת הרפואי המדעי האמריקאי למחלות לב ה- American Heart Journal בדק את הקשר הזה במסגרת מעקב ממושך של כ-10 שנים אחר אוכלוסייה גדולה של 15,630 גברים ו-25,808 נשים ברחבי ספרד. המחקר מצא כי בקרב נשים השפעה המטיבה של צריכת אלכוהול ובירה לבנה על הפחתת הסיכון למחלות לב הייתה גדולה יותר מאשר בקרב גברים.

המעקב כלל בדיקה מעמיקה של צריכת המשקאות ששתו המשתתפים תוך שימת דגש מיוחדת על צריכה של בירה לבנה. המעקב התבצע באמצעות מילוי שאלוני תזונה ושתייה אישיים של כל משתתף. מתוצאות הנתונים שנאספו התקבלה תמונת מצב מרתקת, אשר הראתה כי צריכה של משקאות אלכוהוליים ובייחוד בירה לבנה הפחיתה בשיעור של 14% (ביחס להימנעות משתייה) את הסיכון להתקפי לב וכי צריכה מתונה הפחיתה את הסיכון למחילות לב בשיעור הרב ביותר של 55%, כאמור ביחס להימנעות משתייה.

בקרב הנשים שהשתתפו במחקר הסתמן כי שיעור מקרי לב אצל נשים שלא נהגו לשתות היה 56 מקרים לכל 100 אלף נשים ובקרב הנשים שצרכו אלכוהול באופן מתון ירד שיעור המקרים של מחלות לכ ל-36 מקרים בלבד ל-100 אלף נשים.

באשר לגברים שהשתתפו במחקר, נמצא כי התרחשו 398 מקרים חדשים של מחלות לב לכל 100 אלף גברים אשר לא שתו בירה לבנה, שיעור זה ירד משמעותית ל-255 מקרים בלבד, בקרב גברים אשר צרכו באופן מתון בירה לבנה ושאר משקאות אלכוהוליים.

מסתבר כי למחקר גם השלכות הסברתיות לגבי צריכה מופרזת של אלכוהול שכן מספר מקרי התקפי הלב עלה ל-334 בקרב גברים אשר צרכו צריכה גבוהה של אלכוהול כלומר שההשפעה המגנה נעלמת כאשר צריכת האלכוהול עלתה מאוד והפכה למסוכנת.

מחקר גדול זה הינו מחקר נוסף המצטרף לכ–70 מחקרים דומים שנעשו באוכלוסיות שונות בעולם המצביעים על כך שצריכה יומית מתונה של 1-2 משקאות אלכוהוליים ובירה לבנה בגברים ו-1 משקה יומי אצל נשים מקטין את הסיכון למחלות לב. הגדרת מנה של משקה הינה 1 בקבוק (330 מ"ל) בירה לבנה או כוס (120 מ"ל) יין או 30 מ"ל משקה אלכוהולי אחר. צוות המחקר הספרדי אף קבע כי בקרב אוכלוסיות ים תיכוניות הצורכות מזון מגוון ועתיר בסיבים, יכולה צריכה מתונה של אלכוהול להפחית אפילו עוד יותר את הסיכון למחלות לב.

באשר למחקרים נוספים שנערכו, כך למשל, מחקר שנערך במחלקה הקרדיולוגית, בבית הספר לרפואה, באוניברסיטת אתונה, שביוון, קבע כי כבר בשתייה חד פעמית של בירה לבנה ישנה השפעה, המביאה להפחתה משמעותית בגורמי סיכון שונים למחלות לב וכלי דם. המחקר בחן את ההשפעה של שתיית משקאות אלכוהוליים שונים על גורמי סיכון למחלות לב וכלי דם.

במהלך המחקר בחנו החוקרים את השפעתם של משקאות אלכוהוליים שונים על מספר מדדים הקשורים בתפקוד הלב, כלי הדם, תהליכי דלקת וקרישה, בקרב 83 גברים בגילאי 25 שנה בממוצע, שבריאותם תקינה. הנבדקים חולקו, באופן אקראי, ל-5 קבוצות שוות, כאשר כל קבוצה צרכה סוג אחר של משקה, המכיל כמות זהה של 30 גרם אלכוהול ביניהם, בירה לבנה (633 מ"ל), יין אדום (264 מ"ל), יין לבן (264 מ"ל), ויסקי (79 מ"ל) וכן קבוצת ביקורת שקיבלה מים בלבד (250 מ"ל). מקרב המשתתפים נלקחו דגימות דם לפני שתיית המשקאות, ושוב כארבע שעות לאחר שתייה חד פעמית של המשקאות ונבדקו בדמם מדדים שונים המצביעים על תפקוד כלי הדם, מצב דלקתי ותהליכי קרישה.

מתוצאות הנתונים שנאספו התקבלה תמונת מצב אופטימית, אשר הראתה כי כבר לאחר שתייה חד פעמית של בירה לבנה ויין, נמצא שיפור משמעותי במדדים הקשורים בתפקוד דופן כלי הדם, בניגוד למשקאות האחרים, בהם לא נצפתה השפעה מיטבית זו. נמצא כי צריכת בירה הפחיתה ב-20% את אחד המדדים הדלקתיים העיקריים (6-IL) וכן מדדים הקשורים בקרישת הדם בכ-9%, כבר לאחר ארבע שעות ממועד צריכתה. מסקנת החוקרים היא כי ההשפעה המיטבית והמיידית של הבירה והיין האדום על תפקוד דופן כלי הדם, הינה הודות לרכיבים הייחודיים הקיימים בהם, שאינם קיימים במשקאות אלכוהוליים אחרים. המחקר פורסם בכתב העת המדעי לתזונה קלינית, היוצא באנגליה (Clinical Nutrition) ומצטרף לשורה של מחקרים, אשר מצביעים על כך, ששתייה מתונה וקבועה של בירה לבנה מורידה את הסיכון למחלות לב וכלי דם, סוכרת, סוגים מסוימים של סרטן ואף משפרת את התפקוד הקוגניטיבי, מסייעת לזיכרון ותורמת למצב הרוח.

מחקר נוסף שפורסם בכתב העת המדעי האירופי לבריאות הלב, היוצא באוניברסיטת אוקספורד באנגליה, קבע אף הוא כי שתייה קבועה ומתונה של בירה לבנה מורידה באופן משמעותי את הסיכון למות ממחלות לב. מסקנת המחקר, העולה מניתוח הנתונים של 11,914 משתתפי המחקר, שבוצע לאורך 20 שנים, היא כי שתייה מתונה וקבועה של בירה בשילוב עם פעילות גופנית קבועה, מורידים את הסיכון למות ממחלות לב בכ-50%, בהשוואה למצב של הימנעות משתייה והיעדר פעילות גופנית. נתון מעניין נוסף אשר עולה מהמחקר מצא כי בקרב אלו, אשר שילבו בין שתייה קבועה ומתונה של בירה לבין פעילות גופנית, היה הסיכון נמוך יותר בכ-30%, בהשוואה לאלו, אשר ביצעו פעילות גופנית קבועה, שלא שתו בירה. מסקנת החוקרים היא ששתייה מתונה וקבועה של בירה מביאה לירידה משמעותית בסיכון למות ממחלות לב וכי השפעתה המטיבה מתחזקת בשילוב עם פעילות גופנית קבועה.

כמו כן, מחקר שפורסם בכתב העת המדעי הבריטי לסרטן (British Journal of Cancer), קבע כי שתייה מתונה וקבועה של בירה לבנה מפחיתה משמעותית את הסיכון לחלות בסרטן הכליה. החוקרים מצאו כי השפעה זו של הבירה על הסיכון לחלות בסרטן הכליה קשורה בהשפעת רכיבים פנוליים המצויים בה, כמו כן, משפיע האלכוהול המצוי בבירה על שיפור ברגישות לאינסולין שהינו גורם סיכון ידוע המגביר חלוקת תאים סרטניים. מחקר רחב היקף זה כלל כ-2,000 משתתפים ונערך במכון לרפואה סביבתית שבסטוקהולם שבדיה ובשיתוף בית הספר לרפואה של הרווארד בבוסטון ארצות הברית ומכון קרולינסקה בסטוקהולם שבדיה.

מחקר נוסף שפורסם בכתב העת המדעי לתזונה ומטבוליזם (Annals of Nutrition and Metabolism), הינו מחקר קליני התערבותי ראשון מסוגו, שבחן את ההשפעה של צריכה מתונה של בירה לבנה על מערכת החיסון בקרב אוכלוסייה בוגרת ובריאה, בקרב 57 גברים ונשים. מסקנת החוקרים היא ששתייה מתונה וקבועה של בירה מסייעת לחיזוק המערכת החיסונית ובמיוחד בקרב נשים ויכולה להסביר את השפעת הבירה במלחמתו של הגוף במחלות שונות ובמניעתן.

רובנו פוחדים ממחלות ובמיוחד כאשר מדובר בילדינו. חוסר האונים המתלווה למראה הילד מחוסר האנרגיות, הפחד שמא מצבו ידרדר אם לא נטפל בו כראוי ותחושת חוסר השליטה במצבו והזדהות, גורמים להורים לסבל עמוק. את רובנו יפתיע אם כן לשמוע שלפי הרפואה הסינית ילדים חולים במחלות אקוטיות כי זה טבעם, ולמחלות אלו יש תפקיד חשוב מאוד בתהליך צמיחתו של הילד והפיכתו לאדם בוגר וחסון. רפואה סינית, ודיקור סיני מהווים את אחת משיטות הרפואה היעילות והטבעיות ביותר לטיפול, הקלה, וכרפואה מונעת לבעיות ומגוון מחלות של ילדים ותינוקות.

לפי הרפואה הסינית, ילדים שונים ממבוגרים בכמה תחומים. חילוף החומרים אצל ילדים מהיר יותר ולכן ילדים מפתחים יותר מחלות. יחד עם זאת, ככל שהגוף צעיר יותר ונקי יותר - יכולת ההחלמה שלו גדולה יותר. לילדים יש מערכת חיסון, מערכת נשימה ומערכת עיכול חלשות יחסית, משום שמערכות אלו לא היו צריכות לעבוד לפני הלידה. מקורן של רוב המחלות אצל ילדים נובעת מפגיעה באחת ממערכות אלו.

הצד השני של המאפיינים האלה אצל הילדים הוא שהם מראים עד כמה רפואה טבעית מתאימה לילדים. בגלל מבנה גופם הצעיר, והגדילה המאסיבית שהם עוברים, איכות האנרגיה של ילדים גדולה יותר משל מבוגרים, ולכן טיפול ברפואה סינית ובדיקור סיני, העוסק בשיפור זרימת ואיכות האנרגיה בגוף יעיל ביותר עבורם.הם מגיבים טוב יותר ומהר, ולכן הם לא זקוקים לטיפולים ממושכים. מחלות הילדים לרוב לא יהפכו לבעיות כרוניות, אם הטיפול שניתן בשלב הראשון של המחלה יהיה מתאים. לעומת זאת, מחלות שמוגדרות כרוניות ניתנות לטיפול יעיל שישנה את מהלך המחלה לטווח הארוך.

מאותן סיבות שפורטו לגבי החששות שמלווים הורים ביחס לילדיהם אנו נתקלים לעתים קרובות בקושי כאשר מציעים להורים להפנות את הילד לטיפול בדיקור סיני וחבל שכך.ילדים מסתבר באים ללא דעות קדומות ומכנים להתנסות בטיפול. יעילותה של האקופונקטורה בטיפול אצל ילדים ותינוקות הוכחה במשך אלפי שנים ברפואה הסינית ובעשורים האחרונים גם במערב במחקרים מסודרים. הטיפול בילדים נעשה על ידי דיקור עדין וכמעט בלתי מורגש בתנאי שמבוצע ע"י מטפל מוסמך ומקצועי. השפעות הטיפולים נראות לעין בתוך זמן קצר יחסית, והשימוש באקופונקטורה בילדים מונע את תופעות הלוואי של התרופות.

הרפואה הסינית רואה את מצב הבריאות כאיזון הרמוני בין מערכות הגוף שונות ובין הגוף והנפש. מסיבה זו. הדיקור הסיני וטווינא יעילים כטיפול בילדים עם דלקות אוזניים, נזלת כרונית, התקררות ואסטמה, בעיות במערכת העיכול כגון: שלשלולים, עצירויות, הרטבת לילה, אלרגיות וכאבי ראש, בעיות מוטוריות שונות כגון טיקים, טונוס שרירים ובעיות התפתחות ובעיות נפשיות: מתח, חרדה, בכי לילה, חוסר שקט היפראקטיביות .

השלב הראשון של הטיפול הוא שלב האבחון. תהליך האבחון נעשה ע"י התבוננות בילד, בדיקת דופק מיוחדת, בדיקת לשון ותשאול ההורים. בסוף האבחון נקבעות האבחנה לפי הרפואה הסינית ותוכנית הטיפול המתאימה לו ביותר.

גם צורת הטיפול באקופונקטורה בילדים מותאמת למאפיינים המיוחדים של הגיל הצעיר ובעצם גם למגבלות שהגיל מציב. הטיפול עצמו נעשה באמצעות דיקור קל במספר קטן של נקודות בגוף על ידי מחט עדינה וסטרילית. בתינוקות וילדים רכים משך הדיקור קצר מאוד ואורך מספר שניות לכל נקודה. אצל ילדים גדולים יותר ניתן לעיתים להשאיר את המחטים מספר דקות נוספות. בעת הדיקור חש הילד דקירה עדינה ובהמשך הוא יכול להרגיש תחושות שונות כמו דגדוג, הרדמות מקומית ועוד אך רוב הילדים לא ירגישו דבר מיד לאחר הוצאת המחט.

מגוון הטיפולים ברפואה סינית בילדים

דיקור סיני - במחטים מיוחדות לילדים, קטנות במיוחד, שכמעט ואינן כואבות. זמן השארת המחט אצל ילדים נע בן מספר שניות לבין דקות מועטות בהתאם לגיל הילד.

צמחי מרפא סיניים - ניתן לקבל את הצמחים בצורת משקה ממותק, מה שמקל על הנטילה.

תזונה - תשאול מקיף בנוגע לתזונת הילד, ומתן המלצות לשינוי תזונתי בהתאם לצורך. מערכת העיכול של הילד מגיעה לתפקוד מלא בגיל 3. עד גיל זה המערכת נבנית ולכן תלויה מאוד באיכות המזון שהילד אוכל. תזונה נכונה בגילאים אלו חשובה מאוד הן למניעת מחלות בהווה ובהמשך החיים. תזונה שמתבססת על מוצרים מתועשים כגון: סוכר לבן, ממתקים למיניהם וקמח לבן, עלולה להוביל למגוון מחלות שיפגעו בילד, שכאמור, עדיין לא בשל לגמרי להתמודד עם סוגי המזון הללו.

טווינה לילדים - (עיסוי בלחיצות המבוסס על טכניקת מגע) כלי טיפול ייחודי בעיקר למחלות פנימיות החל מגיל הלידה ועד גילך 12. הטיפול נועד למגוון רחב של בעיות אקוטיות וכרוניות כגון: גזים, עצירות, שלשולים, התקררויות, שיעול, קשיי נשימה , אסטמה, בעיות שינה, הרטבת לילה, היפראקטיביות.

שיאצו בייבי - מותאמת לתינוקות לחיזוק הקשר עם בין הורה לתינוק, סיוע למערכת העיכול, שחרור גזים ועצירויות, חיזוק מערכת החיסון.

מאת ד"ר זיו בר, מנהל רפואי אזורי בש.ל.ה "כללית רפואה משלימה".

החל מיום שישי, 01/01/2010 תיושם בבתי החולים בישראל הנחיה של משרד הבריאות המחייבת לבצע בדיקות סינון שמיעה לכל היילודים.

בישראל, אחד עד שלושה תינוקות מתוך 1,000 נולדים עם בעיית שמיעה. קיים הבדל באבחון ליקויי שמיעה בין האזורים השונים בישראל: בעוד שבמרכז הארץ ממוצע גיל האבחון עומד על שבעה חודשים, באזור הצפון הממוצע גבוה משמעותית ועומד על 21 חודשים. עיקר הפער נעוץ בעובדה כי עד כה ילודים רבים אובחנו בשלב מאוחר יותר בשל היעדר חובת בדיקות לאבחון ליקויי שמיעה עם היוולדם - בדיקות הנעשות מזה שנים רבות במדינות שונות בעולם המערבי ובתי חולים בודדים באזור המרכז. כאמור, ביום שישי הקרוב, ערב השנה האזרחית החדשה, יחלו בתי החולים ברחבי הארץ ביישום החלטת משרד הבריאות לביצוע בדיקות סינון שמיעה בילודים בני יומם, בדיקות הנעשות בחינם.

"ליקוי שמיעה הוא הליקוי התחושתי הנפוץ ביותר ביילודים", אומר ד"ר אריה גורדין, מרכז תחום א.א.ג (אף-אוזן-גרון) בילדים בקריה הרפואית רמב"ם, "ב-50% מהמקרים אין גורמי סיכון ידועים מראש וליקויי השמיעה עלולים לגרום לפגיעה משמעותית בהתפתחות השפתית, השכלית, הרגשית והחברתית של הילד. גילוי מוקדם של הליקוי ושיקום מהיר על ידי מכשיר שמיעה או שתל שבלולי יכולים לאפשר התפתחות תקינה של כל אלה". הבדיקה הינה קצרה, לא פולשנית ואיננה תלויה בתגובת התינוק להשמעת הצלילים. בדיקת פלט אקוסטי (OTOACUSTIC EMISSION) שמתבצעת על יד מיטת היולדת, נעשית באמצעות צינורית קטנה המונחת באוזנו של התינוק ומצוידת במיקרופון רגיש ורמקול זעיר. הרמקול משמיע צלילים ובמידה והשמיעה תקינה, הצלילים חוזרים כהדים אל המיקרופון הרגיש שמזהה אותם. הבדיקה מתבצעת בשיתוף פעולה של מחלקת היולדות, רופא א.א.ג. וקלינאיות תקשורת ומסננת את הלא שומעים באוכלוסיה. עם סיום הבדיקה, ניתן להורים מידע בנוגע לתקינות שמיעת הילוד כמו גם השלבים הבאים לאבחון וטיפול במידה והתגלה ליקוי שמיעה.

מהנעשה ברמב"ם

לצורך ביצוע הבדיקה ברמב"ם, הוקם מערך של צוות מקצועי הכולל קלינאיות תקשורת, בראשות גברת אורנה מיק, טכנאים ורופאים וכמו כן נרכש ציוד מתאים לביצוע הבדיקות ויועד לכך חדר בדיקות במחלקת היולדות. ההיערכות לשירות הזה היא חלק מתפיסת שירות רחבה יותר הניתנת ברמב"ם לאחרונה במסגרת פיתוח תחום א.א.ג בילדים, אותו מוביל ד"ר גורדין שחזר לאחרונה מהתמחות בת שנתיים בתחום הייחודי הזה ב-- 'Hospital for Sick Children' המסונף לאוניברסיטת טורונטו שבקנדה. מזה כמה חודשים פועלת בבית החולים מרפאה ייעודית המטפלת ומאבחנת טווח רחב של בעיות א.א.ג בילדים ומתמחה בטיפולים שונים אותם ניתן לספק באופן המקצועי ביותר ברמב"ם, ביניהם ניתוחי אוזניים בילדים לשיפור השמיעה, ניתוחי מומים מולדים באזור הראש והצוואר בילדים, וטיפולים אנדוסקופיים להפרעות בדרכי הנשימה והבליעה בילדים. "היתרון של המרפאה ברמב"ם הוא העובדה שהיא חלק ממרכז-על המאפשר טיפול רב-תחומי של פלסטיקה, פה ולסת, ריאות, נוירוכירורגיה וטיפול נמרץ לילדים", מציין ד"ר גורדין, "אנו יכולים לטפל במקרים של חולים מורכבים יותר בשל הזמינות של כל התחומים הללו ברמב"ם. במקרים הללו ההשלכות של עיכוב הטיפול או טיפול ואבחון לקויים הן עצומות". מלבד חולים מהסוג הזה, גם בעיות פשוטות יותר מתבצעות באופן ייחודי במרפאה ברמב"ם: "ניקוי אוזניים בתינוקות למשל, יכולה להיות פעולה מכאיבה עבור העולל וטראומה לא קטנה להורה", אומר ד"ר גורדין, "ידוע שתינוקות חשים כאב בעוצמה גבוהה יותר ממבוגרים ונושא הרפואה ללא כאב הוא תחום מאוד מפותח ברמב"ם. במרפאה ניתנים כמה פתרונות לביצוע טיפולים מכאיבים מבלי שהתינוקות ירגישו כאב".

ד"ר איציק וופגרד, מומחה ביחידה לטיפול יום בהפרעות אכילה ביחידה הפסיכיאטרית לילד ולמתבגר במרכז הרפואי זיו אומר, כי בשנים האחרונות אנו מודעים יותר ויותר להפרעות האכילה ובעיקר לשתי תסמונות, האנורקסיה נרווזה, המתאפיינת בפחד מהשמנה וסירוב לשמור על משקל גוף התואם לגיל ולגובה, המוביל לסיבוכים גופניים קשים ובהם סיבוכים הורמונאליים- הפסקת המחזור החודשי, סיבוכים לבביים - ירידה בקצב הלב ובלחץ הדם, הפרעות קצב ואף סיכון למוות פתאומי, שינויים בעור - עור יבש ומדולדל, נשירת שיער, פגיעה בעצמות ובגדילה - הופעת אוסטיאופורוזיס ועלייה בסיכון לשברים ולעקמת והבולימיה נרווזה.

הפרעה יחסית חדשה, שמדווחת רק בעשורים האחרונים וקשורה למספר מאפיינים של התרבות המערבית, כמו החופש האישי, דגש על סיפוקים מיידים, הזמינות של מזון בכל זמן, אווירת האכילה שאינה חברתית כבעבר והאידיאל של דיאטות ופעילות גופנית. הבולימיה מתאפיינת בהתקפי זלילה חוזרים בהם נאכלים כמויות מזון גדולות בפרקי זמן קצרים המלווים בתחושה של אבדן שליטה בזמן התקף. התנהגויות המיועדות למנוע עליה במשקל, כגון: הקאה, שימוש בחמרים משלשלים, משתנים, תרופות אחרות, צום ופעילות גופנית מופרזת. גורמת לסיבוכים גופניים, פגיעה בשיניים, בקיבה ובוושט, הפרעות בקצב הלב ושינויים במלחי הגוף. ואולם, הסיכון המשמעותי הנוסף הוא שכמו אנורקסיה נרווזה, בולמיה נרווזה עלולה להפוך להפרעה ממושכת עם פגיעה באיכות החיים והתפקוד הנורמטיבי.

ד"ר וופגרד מסביר, כי שתי ההפרעות לרוב פורצות בגיל ההתבגרות, כאשר אנורקסיה מופיעה בעיקר בתחילת גיל ההתבגרות (גיל 14-15) ובולימיה לקראת סוף גיל ההתבגרות (גיל 18-20).

שכיחות הפרעת אכילה גבוהה לאין ערוך בקרב בנות, כאשר היחס באוכלוסיה המערבית הוא 9 בנות לבן אחד. ואולם, עם העלייה הדרמטית בשכיחות ההפרעות בעשורים האחרונים, ישנה עלייה מקבילה גם בהפרעות האכילה בקרב נערים.

בקרב נערות ונשים צעירות, שכיחות האנורקסיה מגיעה עד 1%, שכיחות הבולימיה מגיעה עד 2%.

איך תבחינו בסימני אזהרה המעידים על קיומה של הפרעת אכילה

• התעמלות כפייתית
• דיאטה כפייתית
• שקילה חוזרת
• החבאת מזון
• הכחשת רעב
• סירוב לאכול בחברת בני המשפחה או בציבור
• ריצה לשירותים לאחר הארוחה

עצות להורים של נערות ונערים הסובלים מהפרעת אכילה:

• נסו לשמור על ארוחה משפחתית אחת ביום, נעימה, מהנה, בה משוחחים על הכל אבל לא על אוכל
• שימו לב לסימני אזהרה והתייעצו ברופא
• יועצת בי"ס היא לרוב מקור מידע אמין
• הקשיבו ונסו להבין, גם שזה נראה בלתי אפשרי
• הבינו שהם פוחדת מעלייה במשקל
• הבליטו את החיובי, שדרו אהבה ולא ביקורת
• הימנעו מויכוחים ודיונים
• הימנעו ממאבקי כוח
• אל תחפשו אשמים
• אל תרגלו אחריהם – תנו להם פרטיות, בעיקר בנושאים שאינם קשורים לאוכל.

בקע מפשעתי או הרניה הינו פגם בשרירי הבטן המתפתח בגלל היחלשות נקודתית של הדופן, כאשר התוצאה היא התבלטות מקומית או פתח בדופן הבטן. מצב זה דומה למצב בו חלקו הפנימי של גלגל אופנים מתבלט דרך קרע בצמיג, שכבות הבטן הפנימיות נדחפות מבעד לפגם ויוצרות התבלטות דמוית בלון או שק. הפגם בדופן הבטן עשוי לאפשר ללולאת מעי או איבר תוך בטני אחר ל"התקע" בשק ולגרום לכאבים או אף לסיבוכים שידרשו ניתוח. בקעים שכיחים יותר בגברים אך קיימים גם בנשים. ישנם בקעים מולדים וכאלו המתפתחים במשך השנים. הטיפול בשניהם דומה. בקע לא יכול לעבור או להשתפר עם הזמן, גם לא בעזרת תרגילים.

בקע מפשעתי יכול להופיע מלידה ועד לזקנה, יותר בגברים. בתינוקות הבקע הינו לרוב מולד, במבוגרים הוא מוגדר כבקע נרכש. מדי שנה מבוצעים בארץ למעלה מ-15,000 ניתוחים שכיחים לתיקון בקעים שונים הנוצרים במפשעה, (שיפולי הבטן), בטבור או בצלקת ניתוח קודם.

רבים מהניתוחים מבוצעים בדרך המסורתית, דהיינו, ניתוח פתוח. בשנים האחרונות קיימת מגמה התופסת תאוצה, של ניתוחים זעיר פולשניים שאינם כרוכים בפתיחת הבטן אלא מבוצעים בדרך הלפרוסקופית. תיקון בקע לפרוסקופי הוא ניתוח שפותח בעשור האחרון ונועד לתקן בקעים, או פגמים בדופן הבטן תוך שימוש בטלאי מלאכותי המונח מצידו הפנימי של הפגם.

מחקרים חדשים - לא תמיד חייבים לנתח

במשך שנים רבות היה מקובל כי אבחנה של בקע מפשעתי בהכרח גוררת הפנייה לניתוח. החשש בהשארתו של בקע ללא תיקון היה כי הבקע בסופו של דבר ייכלא ויביא את המנותח לעבור ניתוח בתנאים של ניתוח חירום, עם תוצאות גרועות למדי ואף תמותה.

מסתבר כי חשש זה נבע מהטייה של המנתחים, הרואים בחדרי המיון רק את החולים המסתבכים ללא יכולת להשוות את שיעורים מכלל האוכלוסיה הלא מנותחת. במילים אחרות, השד אינו נורא כל כך, ובהשוואה לתוצאות הניתוח האלקטיבי אין הבדל כל כך גדול בין המנותחים לאילו שלא נותחו.

בשנים האחרונות בוצעו בעולם מחקרים חשובים שניסו לערער על המוסכמה הזו. במחקר הראשון, שבוצע במספר מרכזים מובילים בארה'ב ופורסם בביטאון של ההסתדרות הרפואית האמריקנית (JAMA 2006 Jan 18; 295:285-92.) חולקו 724 גברים בגיל העמידה שאובחנו כסובלים מבקע מפשעתי שאינו מסב להם סבל, לשתי קבוצות אקראיות: קבוצה שעברה ניתוח וקבוצה שהיתה במעקב בלבד. בניתוח מדוקדק של התוצאות לא היה למעשה הבדל בין שתי הקבוצות מבחינת איכות החיים, כאב בפעילות גופנית או פרמטרים אחרים. רק שני חולים מהקבוצה במעקב נזקקו לניתוח דחוף בשל בקע כלוא, כלומר סיכוי של 1.8 ל-1000 שנות חיים.

ולבסוף, כדי לשים את תוצאות הניתוח בפרופורציה הראויה, מחקר שוודי גדול בדק את התוצאות ארוכות הטווח של ניתוח בקע מסורתי. בשאלונים שנשלחו לכ-3000 מנותחים נתבקשו המנותחים שנותחו לפני למעלה משלוש שנים, למלא שאלון מפורט על איכות חייהם ודירוג של כאבים במפשעה המנותחת. באופן מפתיע, כמעט שליש מהמנותחים סבלו עדיין ממידה מסוימת של כאבים במפשעה מדי פעם ובמאמץ, ו-6% תיארו כאבים המפריעים להם מאד בתפקוד היומיומי.

בהתבוננות בתוצאות מחקרים אילו ניתן לראות כי מכיוון שהסיכון באי ניתוח בבקע שאינו גורם לתלונות ואינו מסב סבל למטופל הוא קטן מאד, ולעומתו מנותחים מדווחים על פגיעה משמעותית באיכות החיים לאחר הניתוח, נראה כי יש להמליץ על ניתוח רק במטופלים בהם הבקע גורם להפרעה ביומיום, או שהוא גדול. במצבים אילו מוצדק ל"שלם" את המחיר של אי נוחות לאחר הניתוח מכיוון שהוא נמוך מה"מחיר" שמשלם המטופל באי נוחות בחיי היום יום שלו.

מאת ד"ר עמיר סולד, מומחה לכירורגיה לפרסקופית, מ"אסיא מדיקל" - המרכז לכירורגיה ורפואה התערבותית במתחם אסותא החדש, וממחלקה כירורגית ב' מהמרכז הרפואי תל אביב ( ע"ש סוראסקי).