במסיבת עיתונאים שנערכה על ידי האגודה הישראלית לסוכרת לקראת יום הסוכרת הבינלאומי (14.11) התכנסו בכירי המומחים ברפואת הסוכרת לדון בהעלאת המודעות למחלת הסוכרת המוגדרת כמגפה ואשר זכתה לכינוי המגיפה של המאה ה-21, ולחשיבות הטיפול המוקדם בה.

במסגרת האירוע, פירטו הרופאים על קבוצת תרופות מהדור החדש (GLP1) לטיפול ואיזון המחלה כבר בשלביה המוקדמים ביותר, והעלו לדיון נרחב את הקשר הבלתי אמצעי של ההשמנה למחלת הסוכרת.

המחלה היחידה אותה הגדיר האו"ם כמגיפה (מעבר למחלת האיידס) הינה מחלת הסוכרת, אשר מימדיה מאיימים על אוכלוסיות בעולם ובהמשך לכך גם על הכלכלה העולמית .

לרגל יום הסוכרת הבינלאומי החל ב-14.11, להלן מספר נתונים מדאיגים על המחלה:

• סוכרת הינו "הרוצח השקט" המודרני בעטיו מת כל 10 שניות חולה סוכרת ושני חולים נוספים מאובחנים . בכל שנה מתים כ-4 מיליון חולים מסוכרת וסיבוכיה. קצב זה צפוי לעלות ב-25% נוספים אם לא ייעשה דבר לעצור את המגיפה.
• יותר מ-240 מיליון אנשים חולי סוכרת ברחבי העולם
• בכל שנה נוספים 7 מיליון חולי סוכרת למעגל
• בישראל - כמיליון איש חולים: 1 מתוך 7 ישראלים סובל מסוכרת ומצבי פרה-סוכרת!
• יותר ממיליון קטיעות רגליים בשנה
• סוכרת היא הגורם המוביל בעולם לעיוורון
• סוכרת היא הגורם העיקרי לאי ספיקת כליות ולדיאליזה
• חולי סוכרת בעלי סיכוי של פי 2-4 למחלות לב וכלי דם

לדברי פרופ' מוטי רביד, יו"ר האגודה הישראלית לסוכרת ומנהל ביה"ח מעייני ישועה, "מתוך ומאות מחלות קיימות, רק מחלה אחת "אוכלת" למעלה מרבע מההוצאה הלאומית לבריאות בכל המדינות המפותחות. אם המגמה הנוכחית של עליה מתמדת בהיארעות סוכרת לא תיבלם, אנו צפויים למחסור הולך וגדל באמצעי טיפול ולנסיגה באיכות ובזמינות שירותי הרפואה שלא יצליחו להדביק את הצרכים ההולכים וגדלים".

פרופ' רביד תולה את התפשטות המגפה בחברת השפע: "אוכלוסיית העולם המערבי כולו, כולל בישראל, נמצאת במאזן קלורי חיובי, כלומר, אוכלת יותר משהיא מוציאה. העשירונים העליונים במדינות המתפתחות הולכים ומצטרפים לחגיגה. שפע המאכלים, הגירוי המתמיד הנוצר ע"י הפרסומת הישירה והעקיפה, צורות הבילוי המתרחשות יותר ויותר סביב אוכל, הזיהוי של אוכל טוב עם איכות חיים והרפלקס המותנה הנוצר בגיל הרך של ממתק או מאכל טעים כפרס או כביטוי לאהבת אם, כל אלה מקבעים בנו את האוכל לא רק כצורך אלא, בעיקר, כביטוי להצלחה או להנאה. מגמה זו מביאה לכך שכיום למעלה ממחצית האוכלוסייה בארץ סובלת מעודף משקל וקרוב לשליש הם שמנים ממש.

פרופ' רביד מסכם באמירה "זו משימה לאומית שמערכת הבריאות לבדה אינה מסוגלת לשאת בה. על מנת לגדל כאן דורות של ילדים וצעירים בריאים נדרשת תכנית מתואמת שייקחו בה חלק מערכת החינוך, החל מהגנון ועד לסיום התיכון, מערכת הבריאות, משרד המסחר והתעשייה, הרשויות המקומיות, הצבא, תעשיית המזון לסוגיה ואחרון וחשוב ביותר, אמצעי התקשורת".

על טיפול בסוכרת - קשיים ודרכי טיפול חדשות

פרופ' איתמר רז, יו"ר המועצה הלאומית לסוכרת ומנהל יחידת הסוכרת בביה"ח הדסה עין כרם בירושלים, דיבר על הבעיה המרכזית הניצבת בפני הקהילה הרפואית כיום בבואה לטפל בבעיית הסוכרת וציין כי, "מעל 50% מהחולים אינם מגיעים ליעדי האיזון. הטיפול הקיים אינו מצליח לעצור את התדרדרות הסוכרת, רוב הטיפולים הקיימים גורמים לעלייה במשקל לאורך זמן ואינם מצליחים לעצור את העלייה בלחץ הדם והתמותה ממחלות הלב". לדבריו, "התרופות המקובלות כיום משמשות למעשה מעין חרב פיפיות- זאת כאשר מחד הן מורידות את הסוכר אך מאידך, מביאות להשמנה וגורמות להיפוגליקמיה וכך נוצר מעגל סגור ולא יעיל של הטיפול במחלה. הסיבה לכך נעוצה בקושי הבסיסי של תרופה חיצונית/טיפול חיצוני לחקות את דרך פעולתו של הלבלב ויכולת הניטור העצמית שלו". יחד עם זאת, מדבריו של פרופ' רז עלתה גם בשורה אופטימית הודות ל "פריצת דרך מדעית המביאה עימה דור חדש של תרופות ובראשן ההורמון GLP1 אשר 'מגיע' ללבלב וגורם לו גם לייצר וגם להפריש יותר אינסולין. ההורמון הטבעי 1 GLP – בעל השפעה ישירה על מנגנונים פיזיולוגיים רבים בגוף האדם והשפעתו היא רב מערכתית. תרופה הקיימת בשוק שנקראת באייטה אמנם פועלת על בסיס המנגנון אך משום שהיא מיוצרת מרוק של לטאה, שהינו גוף חיצוני, היא גורמת לגוף לייצר כלפיה נוגדנים ובכך מנטרלת את יעילותה, מה גם שתרומתה להפחתת תופעות הלוואי כמו לחץ דם היא מועטה ביותר והיא נלקחת פעמיים ביום. התרופה ויקטוזה לעומתה, היא העתק מדויק של ההורמון המיוצר בגוף האדם (המיוצרת ע"י הנדסה גנטית). יתרה מכך, היא מוזרקת פעם ביום בלבד בכל שעה שיבחר המטופל, שכן טווח פעילותה עומד על 24 שעות".

עוד על ה GLP-1

ה- GLP-1 השייך למשפחת האינקרטינים, מופרש מהמעי באופן טבעי כתגובה להימצאות מזון במעיים (לאחר אכילה). הורמון זה פועל במגוון מנגנונים לאיזון הסוכר, האטת ספיגת המזון והפחתת תחושת הרעב, ירידה במשקל, בשומנים וביתר לחץ דם – שהינם גורמי סיכון ידועים להיווצרות מחלות לב וכלי דם. המנגנון הייחודי של פעילות ה GLP-1 מציע פתרון שלא היה בנמצא לחולי סוכרת מסוג 2 אשר הטיפולים הישנים לוו בסיכון מוגבר להיפוגליקמיות, עלייה במשקל, עלייה ברמות סוכר לאחר הארוחות ואובדן יעילות הטיפול לאורך זמן. מחקרים קליניים ביותר מ-6,500 חולים בסוכרת מסוג 2 הראו שלויקטוזה השפעה משמעותית בהורדת רמת הסוכר בדם ובהפחתת משקל , במקביל לסיכון נמוך להיפוגליקמיה בדם".

סוכרת ומגפת ההשמנה

ד"ר דרור דיקר, מנהל מחלקה פנימית ומרפאת השמנה ביה”ח השרון, דיבר על הקשר הישיר והמדאיג של ההשמנה לסיכון לחלות בסוכרת ולהאיץ בהתפתחותה. מנתונים שהציג ד"ר דיקר במסיבת העיתונאים עולים הממצאים הבאים:

• במדינות המפותחות קרוב ל-90% ממקרי סוכרת סוג 2 ניתנים ליחוס לעליית משקל
• 100% מכלל הנשים בעלות BMI>35 יחלו בסוכרת
• השמנה מגבירה את העמידות לאינסולין ובכך מאיצה התפתחות סוכרת סוג 2
• 2/3 מחולי סוכרת סוג 2 הינם בעלי משקל עודף וכ-1/3 הינם שמנים.
• מתוך חשש להיפוגליקמיה, סוכרתיים לעיתים יאכלו קלוריות עודפות וישמינו מכך
• שיפור המאזן המטבולי בעקבות הטיפול בסוכרת מביא באופן פרדוקסלי להפחתה בהוצאה קלורית ולהשמנה.

לדברי ד"ר דיקר "התקדמות סוכרת מסוג 2 מאופיינת על ידי הירידה בתפקוד תאי הבטא (אלו המייצרים את האינסולין בלבלב) והתדרדרות בשליטה ברמת איזון הסוכר בדם. הבעיות האלו ממשיכות כיום למרות הטיפול הנרחב במחלה באמצעות תרופות פומיות (הניתנות דרך הפה) אנטי סוכרתיות. למעשה, הטיפול הזמין כרגע יכול להעלות את הסיכון להשמנה והיפוגליקמיה. פיתוחם של טיפולים חדשים כמו הGLP-1 עוזרים לנו למנוע את הסיכונים הללו ולספק לרופאים את התרופה האנטי סוכרתית האידיאלית". הקשר בין השמנה והתפתחות סוכרת מסוג 2 יוצר צורך גדול בטיפול המספק מענה יעיל, ממוקד משקל, נוח ויציב ביעילותו. הGLP-1 גורם לתחושת מלאות יתר במוח, גורם להתרוקנות איטית של הקיבה ובכך לשובע ולא גורם להיפוגליקמיה.

התפשטות הסוכרת בקרב צעירים וילדים

באותו הנושא, פרופ' רביד הוסיף ואמר כי "אנו שקועים עמוק בתוך הזלילה וקוברים את סיכויינו למצות את תוחלת החיים המתארכת ולהפכה לתוחלת חיים בריאה. לעומת זאת, יחד עם העלייה במספר חולי הסוכרת, גיל האבחנה הולך ויורד. יש יותר ויותר צעירים חולי סוכרת וככל שהמחלה מתחילה מוקדם יותר כך צפויים סיבוכיה להופיע מוקדם. יתירה מזו, אנו רואים יותר ילדים שמנים המפתחים סוכרת מסוג 2. הזנחת הוריהם ומערכת החינוך חרצו את גורלם להיות חולים כל ימי חייהם".

ניתוח  מעקף קיבה - אותרו גורמי  סיכון לעלייה חוזרת במשקל לאחר הניתוח.

מחקר חדש אשר פורסם לאחרונה בכתב העת   Obesity Surgery, מצביע על דחפי אכילה מוגברים טרם הניתוח, איכות חיים ירודה ונטייה להתמכרות כגורמי סיכון נפוצים לעלייה חוזרת במשקל בקרב חולים לאחר ניתוח מעקף קיבה. 

מחקרים קודמים קבעו כי קיים סיכון לעלייה חוזרת במשקל לאחר ניתוח בריאטרי, סיכון המיוחס בחלקו להשפעה סביבתית. 

מטרת המחקר הנוכחי היתה לזהות מדדי חיזוי לעלייה חוזרת במשקל, בחולים עם השמנת יתר קיצונית שעברו ניתוח מעקף קיבה.

במחקר לקחו חלק 203 מנותחים שעברו את הניתוח לפני למעלה משנה. בתחילת המחקר בדקו החוקרים את המאפיינים הדמוגרפיים של הנבדקים, את ציוני ה-BDI (Beck Depression Inventory – מדד המעריך עוצמת סימפטומים דיכאוניים) שלהם לפני הניתוח ואת ציוני ה-BSI (Brief Symptom Inventory – מדד סימפטומים פסיכולוגיים קצרי-טווח), וכן השוו את ציוני איכות החיים של המשתתפים לפני ולאחר הניתוח. 

תוצאות המחקר הראו כי 79% מהמשתתפים דיווחו על עלייה כלשהי במשקל שנה לאחר הניתוח (160 מתוך 203), מתוכם 15% רשמו עלייה משמעותית במשקלם.

מדדי החיזוי העצמאיים לעלייה חוזרת במשקל כללו דחפי אכילה מוגברים, ירידה חמורה באיכות החיים לאחר הניתוח וחשד לשימוש באלכוהול או בסמים. 

במחקר נמצא כי משתתפים שעקבו בקפידה אחר מצבם היו בסיכון נמוך יותר לעלייה במשקל לאחר הניתוח הבריאטרי. למרות שנמצא קשר הפוך בין תדירות ביקורי המעקב לאחר הניתוח ובין העלייה במשקל, מדד זה לא היה מובהק סטטיסטית בניתוח הרב משתני.

החוקרים מסכמים כי גורמי סיכון לעלייה חוזרת משמעותית במשקל לאחר ניתוח בריאטרי, כוללים דחפי אכילה מוגברים לפני הניתוח, איכות חיים נמוכה וחשש להתמכרויות. 

בנוסף, נמצא קשר בין ניטור עצמי הדוק לבין סיכון נמוך יותר לעלייה במשקל. לפיכך כותבים החוקרים כי ניתן לחזות עלייה חוזרת במשקל לאחר הניתוח, לפחות בחלקה, כבר במהלך ההערכה הטרום ניתוחית, ולנקוט צעדים על מנת לצמצם סיכון זה.

המחקרים מלמדים על כך שמעקב ארוך טווח של צוות רב תחומי: רפואי, דיאטני ופסיכולוגי הכולל תהליך של ליווי, תמיכה ולמידה יכול להעצים ולהעמיק את ההשלכות השונות של ניתוח להרזייה בשינוי אורח חיים ויציאה ממעגל ההשמנה.

לאחר הניתוח, אדם עובר תהליך הכולל מספר שלבים. בכל אחד מהשלבים יש צורך במעקב, תמיכה ולמידה מחודשת אשר מקבלים מענה מתאים בקבוצת התמיכה.

שלב האופוריה

בשלב הראשון, אשר מתרחש בפרק זמן של מספר שבועות לאחר הניתוח, יש בדרך כלל תחושת התעלות, הנאה והתפעלות מהירידה המשמעותית בתחושת הרעב, מהמהירות בה מגיעה תחושת השובע, ומחוסר הרצון לזלול כמו בעבר.

תחושות אלה מלוות בדרך כלל בקילוגרמים הנושרים במהירות, אשר יחד מעצימים את חווית הסיפוק. בשלב זה, החוויה היא של שינוי רב- מערכתי, פנים- נפשי כמו גם גופני ופיזיולוגי והיא כוללת התוודעות לתחושות רגשיות וגופניות חדשות, והרגשה של שינוי והשתנות עצמית.

פעמים רבות, מכלול רגשי וגופני זה נחווה כמספק ונעים משום שהוא עונה על משאלה ארוכת ימים, להצליח במשימה של יצירת שינוי גופני וירידה במשקל. עם זאת, יחד עם התחושות המענגות והנעימות שמביא איתו השינוי, יש לעתים גם תחושות של התרגשות מלווה בחששות.

לעתים עולות תהיות האם לחלוק את החוויה של הניתוח עם אחרים וחששות בנוגע להתמודדות עם ההבדלים בכמויות המזון לפני ואחרי הניתוח.

שלב ההסתגלות

בשלב השני, אשר מתרחש בטווח זמן של כמספר חודשים לאחר הניתוח, תהליך ההסתגלות נמצא בעיצומו. מתחילה הפנמה באשר לשינוי שהביא איתו הניתוח וישנה התחלה של התלבטות מוחשית ופרקטית באשר לדרכים בהן יש להתאים את אורח החיים. לדוגמא, התאמה של שעות העבודה וסגנון העבודה למגבלות ולדרישות האכילה שמציב ניתוח ההרזיה.

בנוסף, יש התחלה של התמודדות עם נושאים שונים הקשורים ליחסים חברתיים ובין-אישיים שמושפעים מהניתוח. ככל שחולפים החודשים מתרחשת ירידה משמעותית במשקל אשר מביאה איתה תגובות חברתיות, מחמאות ושאלות. הדים חברתיים אלה מעצימים את תחושת השינוי הפנימי ומעוררים הרגשה נעימה יחד עם חשש מלאבד את מה שהושג עד כה. בנוסף, מתחיל להזדחל שינוי בתפיסת העצמי, בדימוי הגוף, בערך העצמי ובמסוגלות שלך להצליח לרזות.

מעבר לכך, ישנן ציפיות של אחרים ממך, באשר לכמויות וסוגי האוכל הנהוגים בבית ובמשפחה. "אנחנו רגילים שאתה מבקש לפחות שתי תוספות, מה קרה שאתה לא רוצה פתאום?" כמו כן, עולות שאלות בנוגע לסוגי מזונות, התמודדות עם אכילה בחברה, באירועים, במסיבות וכדומה. עולה השאלה כיצד להתמודד עם מצבים רגשיים שונים: מצבי לחץ, מתח, דאגה בלי או עם אוכל ועוד ועוד.

שאלות אלה מציבות את האדם בעמדת התמודדות מתמדת עם תחושותיו והתלבטויותיו הפנימיות יחד עם הציפיות והיחס שהוא זוכה אליו מסביבתו.

שלב השימור

בשלב השלישי, אשר מתרחש כשנה ואילך לאחר הניתוח מתחיל שלב של מאמץ לצורך שימור השינוי שהושג. בשלב זה, עשויים לשוב ולעלות ביתר שאת משאלות לאכילת כמויות מזון גדולות כפי שנהג האדם לאכול בעבר.

טבעי שיעלו ויופיעו גם געגועים לתקופה של העדר המגבלה באכילה, מחשבות על איך משמרים את השינוי שהושג ולא מעלים שוב את כל המשקל שירד, איך מצליחים ליהנות מהנאות החיים מבלי להרגיש כי חלק משמעותי בהן אבד עם ההפחתה בכמויות המזון, איך מרגישים באמת "רזה בגוף רזה" במקום לנצח "שמן בגוף רזה".

תהליכים אלה הינם מורכבים עד מאוד. יש המצליחים להתמודד בעצמם בכל התחומים הללו ללא עזרה ותמיכה מקצועית. יחד עם זאת, ניסיוננו מלמד כי השתלבות בקבוצת תמיכה אשר מאפשרת לעבד ולהתמודד עם נושאים אלו, מעניקה לאדם העובר ניתוח להרזייה הזדמנות לחולל שינוי משמעותי בחייו, שינוי אשר ישמר את ההישגים הגופניים והנפשיים שהשיג למשך כל חייו.

מעבר לכך, המשתתפים בקבוצה עוברים תהליך פנימי שכולל התמקדות בקשר שכל אחד יוצר בין מצב רגשי לאוכל, בחינת התפקיד שממלא האוכל בחיינו, למידת דרכים שונות להתמודדות עם מצבים רגשיים שונים בלי אוכל ועוד.

הטיפול כולל פיתוח יכולת לבקרה עצמית, תוך לימוד ההבחנה בין אכילה אוטומטית לאכילה מודעת, למידת הרגלי אכילה בריאים ועוד. מעבר לכך, הקבוצה מספקת תמיכה, ליווי ועזרה בסוגיות שונות לאחר הניתוח ומעניקה את התמיכה הנדרשת בשלבים השונים לאחר הניתוח.

המפגשים הקבועים עם אנשים שונים אשר עברו בעצמם את הניתוח, תוך קבלת תמיכה פסיכולוגית ותזונתית מספקת מענה חשוב באמצעותו ניתן לרדת במשקל ולהצליח לשמור על המשקל החדש לאורך זמן.

מאת ד"ר אסנת רזיאל, כירורגית מומחית בניתוחי הרזייה, המנהלת הרפואית של מלב"י - המרכז הרפואי לטיפול בהשמנת יתר, מקבוצת אסיא מדיקל במתחם אסותא החדש.

קבוצת רופאים וחוקרים בראשות הפרופ' תמר פרץ וד"ר יעל גולדברג במכון האונקולוגי ע"ש משה שרת בהדסה איתרה שינוי גנטי ייחודי בקרב אשכנזים הגורם לתסמונת הקרויה לינץ'. זהו מצב הכרוך בסיכון של עד 80% לפתח סרטן המעי והרחם וסיכון מוגבר גם לסרטן במערכת העיכול העליונה, השתן והשחלה. זוהי קבוצת החוקרים הראשונה בעולם המתארת שינוי זה כאופייני לאשכנזים.

הבדיקות לתסמונת לינץ' מתבצעות מזה מספר שנים בבית החולים הדסה. איתור שינוי תורשתי ספציפי לתת קבוצה של יהודים אשכנזים מאפשר לבצע אצל קבוצה זו בדיקה פשוטה, מהירה וזולה.

"לתגלית חשיבות גדולה והיא תתרום לשיפור יכולתנו בגילוי מוקדם ומניעה", מדגישה פרופ' פרץ, מנהלת מכון שרת לאונקולוגיה בהדסה. "עתה משהתגלה שינוי זה, ניתן יהיה לאתר אותו בבדיקת דם פשוטה בקרב משפחות ופרטים בסיכון מוגבר. היום יותר מבעבר ידוע כי מניעה ואיתור מוקדם של מחלת הסרטן אפשריים, בייחוד בגידולים כמו סרטן המעי, וגידולים של המערכת הגניקולוגית. אמנם נשאים של השינוי שאותר מצויים בסיכון מוגבר לחלות בגידולים אלו, אולם זיהויים מאפשר מעקב מתאים, ובמקרים רבים גם מניעה".

התגלית היא פרי של שיתוף פעולה מוצלח בין רופאים וחוקרים ממספר מרכזים בארץ, ביניהם ד"ר חנה סטרול וד"ר רויטל קריב מהמרכז הרפואי תל אביב, והגברת ענבל קדר מהמכון הגנטי מהמרכז הרפואי רבין. העבודה בוצעה בסיוע עמותת מכון שרת בהדסה והאגודה למלחמה בסרטן.

בשנים האחרונות הולכת ומתרחבת ההבנה של תרומת הגורמים התורשתיים להתפתחות מחלת הסרטן. ככלל, המרכיב התורשתי הינו גורם סיכון להופעת המחלה אך איננו היחיד. הידע על קיום נטייה תורשתית למחלה אצל אדם בריא יכול לתרום משמעותית למניעת המחלה, לאבחון מוקדם ואף להשפיע על טיפולים במחלה. לכן קיימת חשיבות רבה באיתור גנים חדשים האחראים על הנטייה התורשתית בכדי לתרום לירידה בתחלואה ותמותה מסרטן. ההערכה היא כי כ-10% מהמקרים של מחלת הסרטן נובעים מגורם תורשתי.

ממצאים אלו פורסמו לאחרונה בכתב העת המדעי "Familial Cancer".

תמצית טבעית קפואה המופקת מצמח הקקטוס ממשפחת ההסוקלנטים (Hoodia Parviflora), ואשר נלקחת במשך חודש ימים דרך הפה, מסייעת בהורדה של רמות הסוכר בדם ובשיפור מאפייני התסמונת המטבולית (Metabolic Syndrome) אצל חולים במחלת הכבד השומני. כך גילו חוקרים ביחידת הכבד במרכז הרפואי האוניברסיטאי הדסה. זו הפעם הראשונה בה הוכח כי תמצית מצמח זה הינה בעלת יעילות בהורדת כמות השומן בכבד, שומן בדם ושיפור במאפייני סכרת.

הדסית, חברת הבת של הדסה ליישום טכנולוגיות, וחברת מעבדות המדברDessert Labs) ) מקיבוץ יוטבתה שותפות למיזם לפתוח מוצרים פונקציונאלים מצמח זה לטיפול במגוון רחב של מחלות דלקתיות.

המחקר נעשה ע"י צוות חוקרים ביחידת הכבד בבית החולים האוניברסיטאי הדסה עין-כרם, בראשותם של ד"ר מאיר מזרחי וד"ר גדי לאלזר, בשיתוף עם ד"ר רפאל אהרון מחברת מעבדות המדבר (Desert Labs) מקיבוץ יוטבתה. החוקרים יציגו את ממצאיהם לראשונה היום בכינוס השנתי של האגודה האמריקאית לחקר מחלות הכבד (AASLD) בבוסטון, ארה"ב. בכינוס משתתפים למעלה מ-7,000 חוקרים מ-55 מדינות. 8 רופאים מהדסה שישתתפו בכינוס, יציגו בו 14 עבודות

ככל הידוע, זו הפעם הראשונה, בה מושג שיפור במחלת הכבד השומני באמצעות טיפול בהודייה פרוויפלורה, וזאת בנוסף להשפעה מדכאת התיאבון של ההודייה.

מחלת הכבד השומני מאופיינת בהצטברות עודף שומן בתאי הכבד. הגורמים לה הם בעיקר עודף משקל, סוכרת ועודף שומנים בדם – בעיקר טריגליצרידים. הקשר בין הגורמים לבין המחלה מיוחס לתנגודת לאינסולין, כאשר תאי הגוף אינם מגיבים כראוי לאינסולין שהגוף מפריש, וכתוצאה מכך חלה עליה ברמות הסוכר והשומנים בדם. זוהי מחלת הכבד הנפוצה ביותר בעולם המערבי, ושכיחותה עולה בהתמדה גם בשאר חלקי תבל

עודף משקל, סוכרת ועודף שומנים בדם, הינם מהמאפיינים הבולטים של תסמונת מטבולית, ממנה סובלים למעלה מ- 50 מיליון אמריקאים, וכ-40% מבני 50-60 בישראל. מחקרים העלו כי הסובלים מתסמונת זו נמצאו כבעלי סיכון תמותה הגבוה פי 3.5 משאר האוכלוסיה ממחלות לב. הסובלים מן התסמונת בארה"ב מוציאים כ- 4,000 דולר בשנה על תרופות - פי 4 מן ההוצאה הממוצעת על תרופות.

החוקרים השתמשו בתמצית טבעית קפואה המופקת ע"י חברת מעבדות המדבר Desert Labs בקיבוץ יוטבתה. הטיפול הביא לשיפור מאפייני התסמונת המטבולית אצל עכברים עם מחלת הכבד השומני.

"התוצאות שראינו עד כה, פותחות כיוון חדש לטיפול במחלת הכבד השומני בהתבסס על חומרים טבעיים", אמר ד"ר לאלזר. ד"ר אהרון הוסיף כי "זהו המשך טבעי למוצר המסחרי הראשון של מעבדות המדבר Ice cube diet. ( www.icecubediet.com)"

שיתוף הפעולה בין הדסה למעבדות המדבר נעשה במסגרת הסכם שנחתם עם הדסית, חברת הבת של הדסה ליישום טכנולוגיות, במטרה לפתח מוצרים על בסיס הודייה פארויפלורה, לטיפול במגוון מחלות דלקתיות.

בחודשים הקרובים יתחילו החוקרים בהדסה בשיתוף עם מעבדות במדבר Desert labs את השלב הבא במחקר הקליני של התכשיר.

ד', בן 42 מחיפה, עובד חברת חשמל, עבר אתמול טיפול ייחודי בכוויה הגדולה שעל רגל, אותה ספג בעת שריתך.

רופא מהמחלקה לכירורגיה פלסטית בבית החולים רמב"ם, ד"ר אוהד פישלזון, פיזר מתוך מבחנה סטרילית כמה עשרות רימות לבנות רעבתניות על האזור הנגוע בנמק שהתפשט בכוויה. מייד אחר כך כיסו האח והאחות שסייעו לו את חבורת התולעים הקטנות התזזיתיות שהתפתלו על הפצע בתחבושות צחורות.

בעוד יומיים, כאשר ייפתח הפצע, צפויות הרימות להיות שמנות כמו זרת של אדם, והפצע - נקי לחלוטין מזיהום ונמק, מוכן להשתלת עור. מה שנראה כמו טכס פרימיטיבי, הוא למעשה טיפול חדשני שמקובל לעשות כיום בבתי חולים בישראל, אם כי הוא לא זול.

פרופ' יהודה אולמן, מנהל המחלקה לכירורגיה פלסטית ברמב"ם מסביר שיש פצעים וכוויות הממוקמים במקומות רגישים, סמוך לעצבים וגידים, שם ניתוח עלול לגרום סיבוך. השימוש ברימות היה ידוע עוד בימי קדם, אך כיום הוא נעשה תחת פיקוח רפואי.

הרימות מגודלות בתנאים מבוקרים ב"הדסה" בירושלים. הן נשלחות במונית בתוך מבחנות אטומות לבתי חולים שבהם הן נדרשות, ומפוזרות על פצעים או כוויות שבהם התפתח נמק. הרימות מתוכננות ע"י הטבע לזלול את הבשר הנגוע ולא לגעת ברקמות בריאות. הן מותירות את הפצעים נקיים לחלוטין.

"אני מרגיש כמו ב"הישרדות", שם אוכלים רימות כאלו", אמר ד', שהביט משתאה ברימות זוחלות על הכוויה ברגלו ומסר שהוא מרגיש את הנגיסות העדינות, ואחד מאנשי הצוות ענה: "כן, אבל בהישרדות אוכלים תולעים, פה הן אוכלות ממך".

עם הגיל עולה גם הנטייה לפתח בעיות בשיניים ובחניכיים. מה מציעה הרפואה מודרנית לפתרון הבעיות השונות, ומה יכול על אחד ואחת לעשות כדי לשמור על בריאות הפה לאורך שנים.

אם בעבר פה חסר שיניים, או שיני זהב היו מאפיינים את האוכלוסיה הבוגרת, כיום, עם העלייה בתוחלת החיים ובאיכותם, זוהי תופעה נדירה. אולם, ככל שמתבגרים עולה הסיכון לעששת ולנסיגת חניכיים וליותר בעיות בחלל הפה: עששת, שיניים מתנדנדות, אובדן שיניים, מחלות חניכיים, יובש פה ועוד. החדשות הטובות הן כי לרפואת השיניים המודרנית יש פתרונות טובים ויעילים לבעיות שבעבר קשה היה להתמודד איתן.

אם פעם, למשל, פתרו את בעיית חוסר השיניים אך ורק על ידי תותבות, כיום כבר ניתן להציע שתלים או תותבות מודרניות על שתלים, או תותבות עם ווים שקופים ואסתטיים. היכולת

להשתיל שיניים מחזירה לאנשים את הביטחון והדימוי העצמי שלהם בנוסף להשבת איכות חיים ובעיקר מחזירה השתלת שיניים את החיוך לפנים.

שתלים דנטליים יכולים להוות בסיס חלופי לשן בודדת חסרה, למספר שיניים חסרות ואף לחוסר מוחלט של שיניים.

שתל דנטלי הוא תחליף מלאכותי לשורש של שן טבעית חסרה, ותפקידו לשמש כבסיס לשן מלאכותית (כתר). השתלים הראשונים פותחו בשנות ה-50 וה-60 והיו עשויים מפלדת אל חלד. כיום עשויים השתלים מטיטניום, שנמצאה כמתכת המתאימה ביותר לשתלים ביו-מכניים ומשמשת גם לצורך שתלים אורתופדיים. השתל מעוצב לרוב בצורת גליל, ולעתים מצופה המתכת בשכבת חומר מינרלי. בהתאם למצב ניתן לשקם באמצעות שתלים "שן" עם כתר, גשר קבוע ואף תותבת שלמה נשלפת, המקבלת את יציבותה בפה ממספר קטן (4-2) של שתלים.

מהם יתרונות השתלים הדנטליים?

במקרה של חסר בשן בודדת או של מספר שיניים, באמצעות שתלים דנטליים אפשר להשלים שיניים חסרות בלי לגעת בשיניים טבעיות שכנות, ובכך לחסוך השחזת שיניים, ביצוע טיפולי שורש וכדומה. בחוסר של מספר שיניים ברצף, עשוי שיקום באמצעות שתלים לחסוך טיפול בשיניים טבעיות, והוא מאפשר ביצוע שיקום קבוע במקום שבו (בשיטות השיקום הרגילות) הכרחי לבצע תותבת חלקית נשלפת. בחוסר שיניים מלא, מאפשר השיקום באמצעות שתלים לשקם את הפה באמצעות גשר קבוע (המצב הקרוב ביותר למשנן הטבעי) או לחלופין, לבצע תותבת שלמה נשלפת אך בעלת יציבות גבוהה - דבר שקשה להשיגו עם תותבת שלמה רגילה.

במיוחד בלסת התחתונה מקנה שתל דנטלי פתרון ארוך טווח לחוסר שיניים.

תנאי ראשון לקליטה מוצלחת של שתל הוא מצב הבריאות הכללית של המטופל. מצבים רפואיים שונים מונעים אפשרות של שיקום על גבי שתלים. תנאי שני הוא קיום נפח מספיק של עצם (גובה הרכס הגרמי ורוחבו), שיאפשר החדרה של שתל. תנאי שלישי הוא "איכות" עצם הלסת (מידת הצפיפות של העצם והמבנה שלה). כדי לוודא שהתנאים הנדרשים לטיפול קיימים, יש לבצע בדיקה מקיפה, הכוללת מילוי שאלון בריאות, בדיקה קלינית של הפה, צילום פנורמי ולרוב גם בדיקת טומוגרפיה ממוחשבת, לצורך קבלת תמונה תלת ממדית של הלסת במקום המיועד לקליטת השתל. במקרה שאין מספיק גובה של עצם, ניתן לעתים לבצע טיפולים כירורגיים שונים להשתלת עצם, כדי ליצור את התנאים הנדרשים לביצוע שתלים.

השתלת שתל דנטלי כרוכה בשני טיפולים כירורגיים ולאחר מכן בטיפול שיקומי. ככל שהטכנולוגיה מתפתחת צפויים שיפורים בנושא, כגון: התערבות כירורגית אחת במקום שתיים, על ידי פיתוח שיטות שמאפשרות החדרת השתל לעצם, תוך שחלקו העליון נותר חשוף בפה לאורך כל תקופת הריפוי והקליטה.

ההתפתחות הביוטכנולוגית בתחום השתלים הגיעה לשלב שבו אחוזי ההצלחה הם מאוד גבוהים, אולם כבכל טיפול רפואי, לא ניתן להבטיח הצלחה של מאה אחוזים, וייתכן מצב שבו שתל לא נקלט והטיפול עלול להיכשל.

חסרונותיו של הטיפול הם: זמן טיפול ממושך (חצי שנה עד שנה); לעתים עלות כספית גבוהה, יחסית לטיפול קונבנציונלי; סיכון של אי קליטה, המחייב הוצאת השתל וחזרה לטיפול קונבנציונלי, או ניסיון נוסף להשתלה (בשני המקרים מדובר הוצאה כספית נוספת והארכת משך הטיפול), וכמו בכל טיפול כירורגי, קיימת אפשרות לסיבוכים כגון זיהום, דימום ועוד.

מניעת מחלות חניכיים בגיל השלישי והטיפול בהן

מחלות חניכיים הן הגורם העיקרי לאובדן שיניים במבוגרים ומופיעות אצל שלושה מכל ארבעה מבוגרים בשלב כלשהו במהלך החיים. כאשר מחלת חניכיים מאובחנת מוקדם על ידי בדיקת החניכיים שעושה רופא השיניים, ניתן לטפל בה ביעילות, בהצלחה ובהוצאה לא גדולה.

סימני האזהרה לקיומה של מחלת חניכיים יכולים להיות: דימום מהחניכיים בעת צחצוח השיניים, אדמומיות ו/או נפיחות ו/או רגישות של החניכיים, נסיגת חניכיים, הפרשה מוגלתית בשולי החניכיים, שיניים ניידות או מתרחקות זו מזו, ריח לא נעים מהפה, סימנים שחורים בקצוות העליונים של השיניים. חשוב להיות ערים לסימנים מקדימים אלה, אולם לעתים מחלת חניכיים מופיעה ללא סימנים חיצוניים, רוב האנשים אינם סובלים מכאבים בשל מחלה זו והיא לרוב אינה מורגשת. רק רופא השיניים יכול לאבחן מחלת חניכיים, ולכן חשוב לעבור בדיקת שיניים תקופתית, הכוללת בדיקת חניכיים.

בבדיקה התקופתית רופא השיניים בודק את צבע החניכיים וחוזקן, וכן את ניידות השיניים. הרופא בודק גם את האופן שבו נסגרות השיניים זו על זו, ובמידת הצורך, נלקחים צילומי רנטגן.

הגורם העיקרי למחלות חניכיים הוא רובד החיידקים - שכבה דקה, דביקה וחסרת צבע, הנוצרת בקביעות על פני השיניים. ניקוי יומיומי של השיניים לסילוק רובד זה הוא הכרחי לשמירה על בריאות הפה. רובד שאינו מוסר יהפוך למשקע מחוספס וקשה - "אבנית השן". החיידקים המצטברים מפרישים רעלנים שהורסים את רקמות החניכיים התומכות בשיניים. כתוצאה מכך, נותר כיס בין הרקמה התומכת והשן מתמלאת בעוד רובד. בהעדר טיפול, השיניים מאבדות את יציבותן, וניידותן מתגברת עד לאפשרות נשירתן. ואכן, מחלות חניכיים הן הסיבה העיקרית לנשירת שיניים אצל מבוגרים.

כיצד מונעים מחלות חניכיים הדרך הטובה ביותר למנוע מחלות חניכיים היא על ידי צחצוח וניקוי קפדני של השיניים, וכן ביקור תקופתי קבוע אצל רופא השיניים לבדיקת החניכיים. בנוסף לבדיקת החניכיים, הצוות הדנטלי מנחה את המטופל לגבי שיטות יעילות לשמירה על היגיינת הפה. טיפול מקצועי ותקופתי שייעשה על ידי רופא השיניים או השיננית, יסלק רובד ואבנית ממקומות שאליהם מברשת השיניים, חוט דנטלי או עזרי ניקוי אחרים לא מצליחים להגיע. במחלות חניכיים מתקדמות יותר נדרש לעתים טיפול כירורגי לטיפול בפגמים שנוצרו כתוצאה מהמחלה, שיטות הטיפול שונות ורבות ומותאמות באופן אישי ופרטני על ידי רופא שיניים או מומחה למחלות חניכיים. בסיום הטיפול נדרשת תכנית לשמירה על בריאות הפה, הכוללת בעיקרה הקפדה על צחצוח שיניים נכון ויסודי וטיפול מניעתי תקופתי אצל רופא השיניים.

מרגע שנוצרה אבנית, לא ניתן להסירה בלי טיפול מקצועי של רופא שיניים או של שיננית. הקפדה על מילוי הוראות אלה תעזור למנוע מחלות חניכיים וכן לשמור על השיניים לאורך ימים.

תופעת כיבים בפה

כיב (פצע) בפה הוא סוג של פגיעה בשכבה החיצונית המכסה את רירית הפה. הכיבים גורמים לכאב, קושי בתפקוד (אכילה, דיבור וכו'), סכנה לזיהום משני וזאת בנוסף לנזקים הקשורים למחלה עצמה. המצבים הנפוצים שבהם נראה כיבים ברקמות חלל הפה הם: פציעה, אפטוזיס (מצב ייחודי שבו יש הופעה חוזרת של כיבים ברירית הפה), זיהום נגיפי (למשל, הרפס), גירוי מהשיניים או משיקום של שיניים (למשל, תותבות), מחלות שלפוחיתיות שונות, מחלות כלליות, גידולים סרטניים.

גם כאן, בדיקה תקופתית במרפאות המתמחות ברפואת הפה תעזור לאתר מוקדם ככל האפשר כיבים ונגעים שונים ברקמות הרכות של חלל הפה. איתור מוקדם יסייע לטיפול יעיל יותר.

כיצד מטפלים בכיבים בפה?

במקרה של הופעת כיבים ניתן לטפל בהם בטיפול עצמי על ידי שטיפות במי מלח (כפית מלח בכוס מים) כמה פעמים ביום או בנוזל אנטי-ספטי המחטא את רירית הפה. בכל מקרה, היוועצו עם הרופא. אם הכיב אינו נרפא מעצמו בתוך ימים ספורים, או כאשר קיים גורם המגרה את רירית הפה ומקורו בשיניים, בשחזורי השיניים או בשיניים וכאשר קיים בחלל הפה נגע מכל סוג שהוא (כולל נגע שאינו כיב), יש לפנות לטיפול אצל רופא השיניים.

טיפים לשמירה על בריאות הפה בגיל השלישי

• צחצחו שיניים לאחר כל ארוחה, הקפידו על צחצוח נכון ושימוש באביזרים נלווים, כגון מברשות מיוחדות, חוט דנטלי, שטיפות פה וכו'.
• בעת צחצוח השיניים, בין אם טבעיות או לא, עסו את החניכיים כדי לשמור על חוזקן.
• אם השיניים מלאכותיות, במקרה של חניכיים רגישות ורכות, החזקת שיניים תותבות בפה יכולה לגרום לכאבים ולאי נוחות.
• שתו מים עם פלואוריד או השתמשו במשחת שיניים עם פלואוריד אשר מגן מעששת.
• מנעו הופעת אבנית השיניים כדי למנוע מחלת חניכיים.
• הימנעו מעישון.
• שתו פחות אלכוהול, שמעלה את הסיכון לסרטן הפה והגרון.
• פנו לפחות פעם בשישה חודשים לרופא השיניים, לבדיקת הפה והשיניים ולטיפולים שוטפים. בקשו הדרכה ועצות לצחצוח ולתזונה נכונה.

ד"ר עאמר חוסיין, מנהל המחלקה לרפואה דחופה במרכז הרפואי זיו בצפת מסביר, כי עונת החורף בפתח ואיתה תחילת התפרצויות מחלות ויראליות המאפיינות תקופה זו.

מחלות החורף מתאפיינות בזיהומים בדרכי הנשימה העליונות והתחתונות: שפעת, דלקת גרון, סינוסיטיס, דלקת ריאות ובמכות קור אצל קשישים. רוב המחלות נגרמות מנגיפים, שלא כמו החיידקים, הנגיפים אינם מושפעים מתרופות אנטיביוטיות. נטילה מופרזת של אנטיביוטיקה שלא לצורך, יכולה לגרום להתפתחות עמידותם של חיידקים בפני התרופה ותפגע ביעילותה במידה ויהיה בה צורך בעתיד. לכן אין לקחתה ללא המלצת הרופא. בחודשי החורף קיימת נטייה לתחושות דכדוך ודיכאון, המלוות בעייפות ובחולשה וחולפות בדרך כלל ללא סיוע רפואי.

המחלה הנפוצה ביותר בחורף היא השפעת. מחלה עונתית שפוקדת אותנו בעיקר בחודשי הסתיו המאוחרים ובמהלך החורף, היא מדבקת מאוד ועוברת דרך שיעול ועיטוש. השפעת מתבטאת בחום מעל 39 מעלות צלזיוס, כאבי ראש, כאבי שרירים, חולשה, זיהומים בדרכי הנשימה המתבטאים בנזלת. בעת המחלה יש לנוח, לשתות שתייה חמה מרובה, וליטול כדורים להורדת החום והפגת הכאבים כמו אקמול, אדוויל, אופטלגין (למי שלא רגיש לתרופה) ולחכות כי המחלה תחלוף מעליה.

מה אפשר לעשות כדי לחזק את המערכת החיסונית לקראת החורף ולמנוע מחלות חורף וסיבוכים:

• חיסון נגד שפעת הוא האמצעי היעיל ביותר למניעת המחלה, אך הוא איננו יעיל נגד שורה ארוכה של מחלות נגיפיות שגורמות להצטננויות.
• לרחוץ ידיים - רוב הנגיפים שגורמים להופעת שפעת והצטננויות מתפשטים במגע ישיר. מישהו שחולה בשפעת מתעטש לתוך כפות ידיו ולאחר מכן נוגע בטלפון, במקלדת, בכוס שתייה. הנגיפים שהעביר יכולים לחיות שעות, ובמקרים מסוימים גם שבועות, עד שמישהו אחר אוסף אותם כשהוא נוגע באותו החפץ. לכן יש לרחוץ ידיים לעתים קרובות. במידה ואין כיור בסביבה, אפשר לשפשף את כפות הידיים זו בזו בחוזקה במשך דקה. זה עוזר גם לפרק את המחוללים של הצינון.
• מומלץ לא לכסות את הפנים כשמתעטשים או משתעלים כיוון שהנגיפים והמחוללים האחרים נדבקים לידיים החשופות, כיסוי הפה בכפות הידיים גורם להעברת המחוללים לאחרים. אם חשים צורך להתעטש או להשתעל, יש להשתמש בנייר סופג (טישיו) ולהשליך אותו מיד. אם אין ניר כזה, יש להפנות את הראש הצידה ולהשתעל לאוויר.
• לא לגעת בפנים - הנגיפים נכנסים לגוף דרך העיניים, האף והפה. נגיעה בפנים היא הדרך העיקרית באמצעותה ילדים תופסים את המחלות האלה והיא גם המפתח להעברת ההצטננויות להוריהם.
• לשתות הרבה מים - המים שוטפים את המערכת ומסלקים רעלים. שתייה מרובה מגנה מפני התייבשות הנגרמת ע"י שפעת , מקלה על הוצאת ליחה ומונעת יובש בגרון.
• לנשום אוויר צח - שאיפת אוויר צח באופן סדיר חשובה, בעיקר במזג אוויר קר כשההסקה המרכזית מייבשת את הגוף וגורמת לו להיות פגיע יותר למחוללי ההצטננות והשפעת. כשקר בחוץ, אנשים נוטים להישאר במקומות סגורים ובכך הם מגבירים את כמות המחוללים בחללים היבשים והצפופים האלה.
• לעשות פעילות גופנית באופן סדיר - פעילות גופנית מעלה את רמת הסרוטונין במוח ומשחררת אנדורפינים המעלים את מצב רוחנו ומסייעים בשמירה על משקל מאוזן בחורף. בנוסף, פעילות גופנית מאיצה את הלב לשאוב כמויות גדולות של דם, ומאיצה את הנשימה כדי להעביר חמצן מהריאות לדם וגורמת להזעה כשהגוף מתחמם. התרגילים האלה עוזרים להעלות את כמות התאים קוטלי הנגיפים בגוף.
• לא לעשן - מחקרים מראים שמעשנים כבדים סובלים מהצטננויות חמורות ותכופות יותר. אפילו שהות ליד עשן מדכאת את מערכת החיסון. העישון מייבש את מעברי האוויר באף ומשתק את השערות הדקיקות במעברים האלה, שתפקידם להגן מחדירת מזהמים. השערות האלה מצפות את הרירית באף ובריאות ובתנועות הגליות שלהן הן מסלקות נגיפי שפעת והצטננות מחוץ למעברי האוויר באף. המומחים טוענים שסיגריה אחת משתקת את השערות האלה למשך 30 עד 40 דקות.
• לצמצם את צריכת האלכוהול - צריכה כבדה של אלכוהול הורסת את הכבד, שהוא מסלק הרעלים העיקרי של הגוף, וכתוצאה מכך מחוללי מחלות מכל הסוגים לא יעזבו את הגוף במהירות. זו הסיבה ששתיינים כבדים נוטים יותר לפתח מחלות וסיבוכיהן. אלכוהול גם מייבש את הגוף והוא למעשה נוטל יותר נוזלים מהגוף ממה שהוא מוסיף.
• מומלץ להירגע - הירגעות מעלה את רמת האינטרלאוקינים, שהם חומרים מובילים בתגובה של מערכת החיסון לנגיפי ההצטננות והשפעת בדם.
• לחיזוק המערכת החיסונית בעזרת תזונה נכונה מומלץ לצרוך: מרק עוף - המכונה האנטיביוטיקה היהודית, מכיל ויטמינים, מינרלים וסיבים תזונתיים המחזקים את המערכת החיסונית בתקופה זו. קטניות - עדשים, שעועית, אפונה, קינואה ודגנים מלאים כחיטה, גריסים ואורז עשירים בסיבים תזונתיים ומינרלים כגון אשלגן, מגנזיום ואבץ ומסייעים לחיזוק המערכת החיסונית. פרוביוטיקה - למשל יוגורט העוזר בחיזוק המערכת החיסונית (בעיקר בקרב תינוקות). פירות הדר ופירות יער - עשירים בויטמין C ואנטיאוקסידנטים נוספים. ויטמין C חיוני למנגנוני החיסון ומשפר את פעולת התאים הלבנים, מגביר יצור נוגדנים, שומר על שלמות רקמות החיבור- ומצוין למניעת עור יבש האופייני לתקופת החורף, כמו כן מונע התפשטות זיהומים. דייסת קוואקר- מומלץ לפתוח את היום בדייסת קוואקר העשירה בסיבים ומשביעה לאורך זמן. כמו כן, תוספת זרעי פשתן תגדיל את הערך התזונתי. לפשתן תכונות בריאותיות רבות העשויות למנוע הצטננות.

ד"ר עאמר חוסיין, מנהל המחלקה לרפואה דחופה מייעץ מה אפשר לעשות כדי לחזק את מערכת החיסון ולמנוע מחלות חורף.

משקה מאלט מורכב משעורה (מאלט), כשות, מים ושמרים, והוא מכיל פוליפנולים, חומרים נוגדי חמצון שמקורם בשעורה ובכשות – לחיזוק מערכת החיסון, לבריאות הלב, להגנה על הגוף מפני מחלות שונות ולמניעת תהליכי הזדקנות.

משקה המאלט מכיל גם מינרלים וויטמינים. המינרלים, דוגמת צורן, סידן, זרחן ואשלגן, חשובים לחיזוק ולבריאות העצם והם בעלי השפעה על הפחתת לחץ דם; הוויטמינים, מקבוצת B בעיקר, חיוניים לוויסות משק הפחמימות, החלבונים והשומנים בגוף, ולתפקוד תקין של מערכת העצבים. ויטמין B6 - ידוע בהשפעתו המטיבה על איזון מצב הרוח ועל ההרגשה הטובה.

זאת ועוד, שנים רבות ידוע משקה המאלט כ"תרופת סבתא" להגברת ייצור החלב בנשים מניקות. מסתבר שסבתא אכן צדקה - מחקרים מצאו כי פוליסכריד מיוחד, שמקורו בשעורה, מגביר את ייצור החלב, וכי אין זו סתם עוד אמונה עממית רווחת.

המאלט ומלחמתו בסרטן

באחרונה מסתמן כיוון מחקרי חדש, שעשוי להוסיף ליתרונותיו של משקה המאלט, ומניעת סרטן. עדויות מדעיות שנאספו בשנים האחרונות מצביעות על פוטנציאל למניעת סרטן מחומרים נוגדי חמצון, מסוג פרניל–פלבנואידים, הנוצרים מכשות הבירה – החומר המקנה לבירה את הטעם המריר. המחקרים בנושא מתמקדים בעיקר בנוגד חמצון שמצוי בכמות גדולה בכשות בשם קסנטוהומול (xanthohumol). פעילותו של הקסנטוהומול קשורה במניעה ובעיכוב תהליכים סרטניים בשלבים התחלתיים ובשלבים מתקדמים יותר של המחלה.

במחקר מ-2007, שנעשה באוניברסיטת פורטו שבפורטוגל, נבדקה ההשפעה המגנה של נגזרות הכשות על סרטן השד. הושוו שלוש נגזרות : קסנטוהומול ושני חומרים הנוצרים ממנו בזמן יצור הבירה ובמהלך שתייתה. נמצא כי לכל שלוש הנגזרות הייתה השפעה מגינה מפני התפתחות סרטן השד. ההגנה התבטאה בעיכוב התרבות מהירה של תאים, השפעה על השמדה עצמית של תאים, ואפקט מעכב על האנזים המייצר אסטרוגן שעשוי לגרום במצבים מסוימים לסרטן השד. תהליך ייצור הבירה ותהליך עיכולה לא הפחיתו את יכולת ההגנה של הפלבנואידים נוגדי החמצון מפני סרטן השד.

מחקר מ-2008, שנעשה באוניברסיטת טייפאיי בטייוואן, בדק את השפעת הקסנטוהומול מכשות על עיכוב תהליכי סרטן בתאי כבד אנושיים. נמצא כי לקסנטוהומול השפעה מעכבת על שגשוג תאי סרטן כבדיים, וכי השפעה זו חזקה יותר מזו של נוגדי חמצון אחרים הנמצאים בפירות הדר. מחקרי מעבדה נוספים הראו השפעה מעכבת של קסנטוהומול על התפתחות סרטן הערמונית.

כיווני מחקר חדשים אלה, יחד עם היתרונות המוכחים של הבירה השחורה, מראים שהסבתות היו חכמות וצדקו כשהמליצו על שתיית משקאות מאלט.

ענבל כץ פרידלנדר, דיאטנית קלינית ויועצת למותג "נשר מאלט", מסבירה כי נשר מאלט – העשוי רכיבים טבעיים בלבד, עשיר במינראלים וויטמינים ובמיוחד מסוג B המומלץ על ידי דיאטניות על פני מיצים ומשקאות קלים אחרים. נשר מאלט מכיל שליש סוכר ופחות קלוריות לעומת מיצים ומשקאות קלים, אינו מכיל חומרי טעם וריח מלאכותיים ואינו מכיל חומרים משמרים או צבעי מאכל.