כולנו רוצים לשמור על משקל בריא ורוב הזמן רובנו עסוקים בבדיקת ובספירת קלוריות הנחשבת קריטית עבור אנשים שמנסים לשמור על משקל בריא. הבעיה היא שרובנו לא מצליחים להתגבר על החשק "לנשנש" בין הארוחות. זה תופס אותנו כאשר אנחנו עובדים, לומדים או סתם יושבים מול הטלוויזיה. בעיקר עכשיו בתקופת החגים, אנו נוטים להרבות באכילה לא מבוקרת.

מסתבר כי לעיסת מסטיק ללא סוכר, עשויה לסייע. מחקרים מוכיחים כי ללעיסת גומי לעיסה יש תפקיד בפיקוח על התיאבון וניהול המשקל ומסטיק ללא סוכר הפך ל"חטיף" המועדף בקרב קהל גילאי 18-54.

היום, כבר רבים מודעים לתועלות הרפואיות – הדנטאליות שבלעיסת מסטיק ללא סוכר ובכלל זה גם רופאי השיניים, שממליצים על לעיסת מסטיק ללא סוכר במיוחד לאחר הארוחות. כיצד מסטיק יכול לסייע גם בשמירה על המשקל? המומחים של חברת "ריגלי", יצרנית מסטיק אורביט מסבירים:

מסטיק ללא סוכר, המכיל כ-5-10 קלוריות בלבד, עשוי להיות תחליף בריא יותר לנשנוש בין הארוחות, במקום חטיף עתיר קלוריות. רשות המזון והתרופות האמריקאית ה- FDA אישרה כי לעיסת מסטיק ללא סוכר כגון אורביט, עשויה לסייע בשמירה על המשקל וכי השמנת יתר מגדילה את הסיכוי לפתח מחלות שונות כגון: סכרת, מחלות לב וסוגים מסוימים של סרטן.

ענבל קרקו, הדיאטנית הראשית של שומרי משקל מוסיפה:

במחקר שפורסם במגזין Appetite האמריקאי, מגזין העוסק במחקרי התנהגות הקשורים בתזונה, נמצא שלעיסת מסטיק סייעה להפחתת הרעב אחרי הארוחה ובעיקר לצמצום התאווה והחשק לממתקים.

פעולת הלעיסה עצמה שורפת כ-11 קלוריות לשעה, בדומה לשעה של עמידה. אמנם לא המון, אך גם הפחתה של קלוריות מעטות עשויה להיות בעלת השפעה לטווח הארוך, כך שאם אתם מול הטלוויזיה או המחשב – עדיף שתלעסו מסטיק.

מסטיק ללא סוכר חופשי מנקודות שומרי משקל ולכן הוא פותר לנו המרזים את הצורך בנשנוש בין הארוחות.

המלצות:

• לאחר סיום הארוחה, לעסו מסטיק ללא סוכר, כגון מסטיק אורביט, ובכך תסמנו את סיום הארוחה ותמנעו מנשנושים מיותרים אחרי האוכל.
• לחץ גורם לכם לרצות לאכול? תנסו ללעוס מסטיק. הלעיסה תסייע בהפחתת הלחץ ותמנע אכילה מופרזת ללא הבחנה.
• לעסו מסטיק בזמן בישולים והכנת הארוחות במטרה להימנע מ"לחטוף" אוכל תוך כדי ההכנה.
• כשאתם יוצאים לאכול בחוץ, לעסו מסטיק ללא סוכר בזמן ההמתנה למנה העיקרית במקום לנשנש לחם או מתאבנים אחרים.
• קחו איתכם מסטיק ללא סוכר לכל מקום. המסטיק הוא אמצעי נגיש, טעים, זול ופשוט והכי חשוב ללא נקודות/ קלוריות.

איבריה של ילדה בת שש מהגליל, שנפטרה לאחר בעיות רפואיות, על רקע פגות קשה, שיתוק מוחין ובעיות התפתחותיות, יושתלו בילדים חולים. בחדר הניתוח נמצא כבר ילד בו תושתל כליה אחת.

זו הפעם הראשונה שניתוח להנצלת איברים מתבצע במרכז הרפואי זיו למטופל כל כך צעיר.

ד"ר אוסקר אמבון, מנהל המרכז הרפואי זיו אומר, כי נכונותם של ההורים לתרום האיברים הינה ראויה להערכה ומצביעה על יכולת אנושית בלתי רגילה ברגעים הקשים ביותר. בהחלטתם הם מאפשרים הצלתם של חיי ילדים ואנשים אחרים. לאחר אישור ההורים, הוזעק צוות מבי"ח בלינסון שעמל אמש בהעברת שתי הכליות והכבד להשתלות.

ד"ר יורי וינר, מנהל יחידת טיפול נמרץ ילדים במרכז הרפואי זיו אומר, כי כיום ישנם כללים וחוקים קפדניים ונוקשים להגדרת מוות מוחי והנצלת איברים (הוצאת איברים מנפטר לצורך השתלתם באדם אחר) דרושה הסכמה מפורשת של בני משפחתו.

רופאים מומחים שעברו הכשרה לכך בכל בתי החולים בארץ מטפלים בנושא ורק לאחר קביעה של מוות מוחי, תוך הקפדה על בדיקות עזר וקריטריונים מוגדרים וברורים, נותנת המשפחה הסכמתה לועדת בדיקה נוספת שרק לאחרי שהתקבלו מסקנותיה מועברים האיברים להשתלה.

ד"ר וינר מוסיף, כי הילדה בת השש נולדה בפגות קשה ביחד עם אחות תאומה שנפטרה בלידה. הילדה סבלה מהידרוצפלוס (הצטברות מים במוח), מצב שגרם לבעיות בהתפתחות מוטורית ושכלית קשות. מצבה התדרדר בימים האחרונים והיא הובהלה למרכז הרפואי זיו במצב קשה שלאחר זמן הלך והחמיר עד שנקבע מוות מוחי.

כאמור כליה אחת של הילדה מושתלת בשעות אלו בילד חולה באי ספיקת כליות במרכז ההשתלות בבי"ח בלינסון.

שירה נחושתן, דיאטנית קלינית במרכז הרפואי זיו מסבירה, כי אנשים שאינם רגילים לצום עלולים לחוש בזמן הצום חולשה וכאב ראש. נחושתן, ממליצה להתחיל להתכונן לצום יום וחצי לפני ולא להעביר את הגוף טראומה של הפסקת מזון ונוזלים בפתאומיות וממליצה איך לעבור את צום יום כיפור בשלום.

יום - יומיים לפני יום כיפור

מומלץ להפחית את כמות צריכת הקפאין הנמצא בקפה, תה, שוקו וקולה, בעיקר לאנשים הרגילים לצרוך אותו בכמויות גדולות.

להרבות בשתיית נוזלים 24 שעות לפני תחילת הצום (לפחות 10-12 כוסות מים ליום), לאורך כל היום ולא בבת אחת. להעדיף שתיית מים על משקאות מוגזים ומתוקים הגורמים לנפיחות ומגבירים את תחושת הצמא.

לאכול לאורך היום ארוחות מסודרות קטנות, תכופות ומזינות ולא לחכות לארוחה המפסקת.

לאורך היום ובמהלך הארוחה המפסקת להימנע מאכילת מאכלים חריפים העלולים לגרום לכאב בטן, מאכילת חמוצים, מזון מתובל או מלוח, הגורם לתחושת צמא ורעב.

מומלץ להימנע מאכילת קטניות וממזונות ממשפחת המצליבים: כרוב, כרובית, ברוקולי ועוד. היוצרים נפיחות בבטן וגזים.

בארוחה המפסקת

בארוחה המפסקת מומלץ להרבות באכילת מזון עשיר בפחמימות מורכבות, אשר תורמות לתחושת שובע, כמו: לחם מחיטה מלאה, פסטה, אורז מלא, בורגול, כוסמת וכו'. "הפחמימות ימלאו את מאגרי הגליקוגן שבכבד ויכינו אותנו ליום הצום עם "מחסנים מלאים בסוכר", אומרת נחושתן. בנוסף, כדאי לשלב בארוחה מזון המכיל שומן כמו: שמן, טחינה, אבוקדו ועוד, על מנת להאט את קצב התרוקנות הקיבה ולתרום לתחושת שובע.

במהלך כל היום ובארוחה המפסקת מומלץ לשלב מאכלים המכילים חלבון כמו: דגים, עוף, בקר, ביצה, טונה, גבינות לא מלוחות ועוד.

בארוחה המפסקת ובכדי שהארוחה תהייה משביעה, מומלץ לא לאכול כמות הרבה יותר גדולה ממה שרגילים לאכול בערב שבת, כדי לא לחוש כבדות.

חשוב ללעוס טוב את המזון ולאכול לאט כדי להימנע מתחושת שובע מהירה מידי וכן תחושת אי נוחות וכאבי בטן לפני הצום.

כדאי לסיים את הארוחה המפסקת בתה צמחים ועוגה יבשה (לא מאוד מתוקה מאחר ומאכלים מתוקים גורמים להפרשת אינסולין המביא לתחושת רעב).

מומלץ לסיים את הארוחה חצי שעה לפני תחילת הצום שיוותר לכם מספיק זמן לשתות עוד כמה כוסות מים.

במהלך הצום יש להימנע מפעילות מאומצת שתביא לצמא.

שבירת צום

כדאי להתחיל עם שתייה בטמפרטורת החדר ממותקת בסוכר לדוגמא: תה או מיץ מלווה בפרוסת לחם עם ריבה או דבש או פרוסת עוגה או עוגייה יבשה.

מומלץ לנוח לאחר ששתיתם, ולא להתנפל על האוכל.

לאחר כשעה מומלץ לאכול ארוחה קלה המשלבת פחמימות וחלבונים כמו: לחם, ביצה, גבינה, מרק עשיר, סלט ועוד.

לא מומלץ לאכול ולשתות כמויות גדולות מידיי.

לאלו הצמים בפעם הראשונה או שהשנה באופן מפתיע מרגישים סחרחורת, עצרו את ההתדרדרות לפניי ההתייבשות ושתו מעט מים ואם צריך אז יותר.

לאנשים הנוטלים תרופות, נשים בהיריון, קשישים וילדים מומלץ להיוועץ ברופא לפני תחילת הצום.

והכי חשוב - זכרו, הצום אינו דרך להורדה במשקל ואיננו מסייע בהרזיה, אמנם במהלך הצום אנו מאבדים משקל, אך רובו נובע מאיבוד נוזלים והוא יחזור במהרה לאחר שנשוב לאכול באופן רגיל. הדרך הנכונה להפחתת משקל מבוקרת היא הקפדה על אורח חיים בריא ותזונה נבונה.

מה הם הקשקשים? האם התופעה מחמירה במצבי מתח? האם ישנם אוכלוסיות הסובלות יותר? והאם זה מדבק? המדריך המלא - כל מה שרצית לדעת על המצב הכרוני של עור הקרקפת.

קשקשים, מסתבר, הם בעיה שכיחה מאוד. מתוצאות סקר שערך הד אנד שולדרס, המותג המוביל בעולם בתחום, בקרב רופאי עור בכירים, עולה כי 98% מהם הצהירו, כי המטופלים שלהם פונים אליהם לעיתים קרובות עם בעיות קשקשים. אל נתון זה, מצטרף מחקר אחר שנעשה בישראל ומלמד כי 51% מהאוכלוסייה סובלים מקשקשים. אגב, אנחנו לא לבד, מחקר דומה, שנערך בספרד, מצא כי 7 מתוך 10 אנשים (ללא הבחנה בין נשים לגברים) סבלו מבעית קשקשים בשלב כלשהו בחייהם.

גם התפיסה שלנו את הקשקשים ברורה. אנו רואים בהם בעיה, אשר יש בה השפעה על הערכתנו העצמית ורמת הביטחון שלנו. כך לדוגמא, על פי מחקר עולמי רחב היקף, שנערך ברחבי אירופה ואסיה, על ידי מותג השיער הד אנד שולדרס, עולה כי כאשר מדובר בשיער, אין דבר המפחיד גברים בשערם, יותר מקשקשים: שיעור משמעותי של 20% מהן אומר שבעיות קשקשים גורמות לו להרגיש פחות בטוח במפגש עם אנשים אחרים ואין זה משנה עם אלו נשים או ממונים וכפיפים בעבודה. יתרה מזאת, 56% מהגברים סבורים שקשקשים היא הדרך הבדוקה להבריח נשים.

אך מסתבר, שבכל אופן, יש הבדל בין איך שאנו תופסים את הקשקשים שעל ראשנו, לאייך שאנו תופסים קשקשים של אחרים. בעוד שאצל אחרים הקשקשים נתפסים כסימן לחוסר היגיינה אישית, הקשקשים שלנו נתפסים כדבר שהוא תוצאה של גורמים חיצוניים. מעין מכת גורל, שאין מה לעשות נגדה. האמת, רחוקה מאוד. קשקשים הינה בעיה פתירה מאוד וכזו שהיעלמותה תשפר את חיינו ללא הכר.

מהם הקשקשים?

קשקשים הם מצב כרוני של עור הקרקפת המתאפיין בקילוף מופרז ולעיתים גירוד. בקרקפת כמו בעור הגוף, נוצרים כל הזמן תאי עור חדשים ברמה הנמוכה ביותר של האפידרמיס ועולים בהדרגה אל פני העור. במהלך התהליך הזה הם משתנים והופכים לסוג מיוחד של תאים המכילים בעיקר חלבון שנקרא קראטין. תאים אלו יוצרים את השכבה העליונה של הקרקפת שלנו ושל העור שעל פני הגוף. שם הם משתטחים ונושרים באופן שאינו נראה לעין. תנועת התאים האלו לשכבת העור העליונה נמשכת כ-20 ימים. במצב של קשקשים, תנועת התאים מואצת ונמשכת בין 7 ל- 14 ימים בלבד. כתוצאה מכך, במקום לנשור כתאים בודדים באופן שאינו נראה לעין, תאים אלה נושרים באגדים גדולים של מאות או אלפי תאים ומקבלים צורה של 'פתיתים לבנים'.

מהו הגורם הראשוני לקשקשים?

אצל כל אחד מאיתנו שוכנת בעור הקרקפת ממשפחת פטריות הקרויה Malassezia. פטריות אלה ניזונות מהחלב (sebum – שמנים טבעיים של העור) ויוצרת תוצרי לוואי מטבוליים (ביניהן חומצות שומן חופשיות) הגורמות לגירוי הקרקפת ולהתרבות מואצת של תאי העור. ההשערה היא שיש יחס ישר בין גודל אוכלוסיית הפטריות לבין חומרת הקשקשים. ואולם, הסיבה שבני אדם מסוימים מגיבים לפטרייה בגירוי וקילוף בעוד שאחרים אינם מגיבים בצורה זו עדיין אינה ברורה.

האם ישנם, גורמים נוספים המביאים להחמרה בתופעת הקשקשים?

כן! קשקשים בקרקפת יכולים להיות מושפעים גם מנטיה גנטית אולם, לא בהכרח. בנוסף מזג אוויר יבש יכול להחמיר את המצב. עור הקרקפת יכול גם להתייבש עקב שימוש בתכשירים קוסמטיים לא מתאימים, מהליכה מרובה לים ובריכה, מחפיפות תכופות מדי וכד'. עוד השפעות מתקבלות כתוצאה מהורמונים היגיינה גרועה, ייצור מוגבר של חלב בעור והשפעות תזונתיות.

מהי קרקפת מאוזנת?

קרקפת מאוזנת היא קרקפת שעורה אינו יבש מדי או שמנוני מדי ונקי מקשקשים או מהפרעה כלשהי של השיער/הקרקפת. אנשים הסובלים מקשקשים נוטים להרגיש גירוי בקרקפת. במצב של קרקפת מאוזנת עור הקרקפת אינו מתוח ומגורה אלא רך וגמיש. מחקרים מראים כי קרקפת שאינה סובלת מקשקשים דומה מאוד לעור שעל פני הגוף בעוד שקרקפת שסובלת מקשקשים שונה באופן מבני (התאים נוקשים יותר ומכילים יותר שמן). קרקפת מאוזנת היא לא רק בריאה יותר אלא גם יפה יותר. גירוי וגירוד הנגרמים מקשקשים עלולים לגרום לנזק מכני לשורשי השיער ולפיכך לגרום לשיער להראות עמום וחלש ובסופו של דבר שביר. אם הגירוד בקרקפת חזק מאוד, חלק מהשערות עלולות להישבר ליד השורש.

האם קרקפת יבשה היא גם קרקפת הסובלת מקשקשים?

לא בהכרח! יש הרבה אנשים הסובלים מקשקשים והם גם בעלי קרקפת יבשה, לעומת זאת, לחלק מהאנשים הסובלים מקשקשים דווקא קרקפת שמנונית ושיער שמן.כמו כן לעיתים עור הקרקפת יבש בלי קשקשים כלל. בשלושת המצבים הללו עלול להופיע גירוד מטריד בקרקפת.

האם קשקשים בראש הם תופעה תקינה או מהווים מחלה?

חשוב לדעת שקשקשים בראש זה דבר נפוץ ושכיח שלא מהווה מחלה בפני עצמה. אולם, הרבה פעמים קשקשת בקרקפת יכולה להיות סימן למחלות עור שונות כגון: סבוריאה, פסוריאזיס, פטרת של הקרקפת ועוד. לרוב, בקשקשת רגילה, שימוש בשמפו מתמחה מסייע. במידה והאדם סובל מריבוי קשקשים כדאי עבורו לפנות לרופא עור לצורך אבחון ולשם המלצות לגבי טיפול מעמיק.

האם נכון השמועה כי קשקשים מחמירים במתח?!

יש מחלות עור שונות (כגון פסוריאזיס, סבוראיק דרמטיטיס) שעלולות להחמיר גם במצבי מתח. מחלות אלו יכולות להתבטא גם בקשקשים על פני הקרקפת. לגבי קשקשת שלא קשורה למחלות עור- הנושא עדיין שנוי במחלוקת ויתכן שמתח אכן מחמיר קשקשת.

האם קשקשים זה מדבק? חד משמעית לא - קשקשת איננה מדבקת!!

 האם יש אוכלוסיות הסובלות יותר מקשקשים?

קשקשת הינה תופעה נפוצה מאוד אצל כולם- גברים, נשים, ילדים וקשישים. אין תת אוכלוסיה הסובלת יותר מאחרים (כקבוצה). הקשקשים נוטים להופיע בתחילה בקרב צעירים (בד"כ מתבגרים בני 16-17) ושכיחותם יורדת בקרב קבוצות גילאים מבוגרות יותר, במיוחד לאחר גיל 65.

האם יש מה לעשות נגד הקשקשים?

קשקשת היא לרוב כרונית, אולם במרבית הפעמים ניתן לטפל בה ביעילות, עם קצת סבלנות וכמובן עקביות. בשוק נמכרים מוצרי שמפו לטיפול בבעיה. חלקם מכילים תרכובת אבץ בעלת השפעה אנטי פטרייתית ואנטי חיידקית שנלחמת בפטרייה ומפחיתה את הקשקשת. רבים טועים לחשוב כי שימוש בשמפו נגד קשקשים לעיתים קרובות יפתור את הבעיה. למעשה החפיפה, מטפלת בפטרייה באופן זמני אשר יחזיק מעמד עד החפיפה הבאה. חשוב להשתמש בשמפו נגד קשקשים באופן קבוע כיוון שאין דרך לחסל לחלוטין את הפטרייה שגרה באופן קבוע על הקרקפת. לכן גם כדאי לדעת, הפסקת השימוש בשמפו תביא, במקרים רבים, להתחדשות הקשקשים.

במקרה של בעיית קשקשים חריפה, חשוב מאוד לקבל גם המלצה מרופא עור- לעיתים הטיפול מורכב משימוש הן בשמפו רפואי והן משמפו ללא מרשם

לסיום, מספר טיפים לאלו הסובלים כבר מקשקשים.

קודם כל, מומלץ ללבוש בגדים בהירים. בגדים כהים מבליטים את הבעיה. כדאי גם שצבע השיער יהיה בהיר יותר. חשוב להקפיד על שטיפת כל השמפו מהשיער, יש להמשיך לשטוף את השיער גם כשנדמה שהוא נקי מהשמפו.

בנוסף, כדאי להקפיד לא לאסוף את השיער כשהוא רטוב וכן להימנע ממשיכה הדוקה של השיער לפרקי זמן ארוכים - דבר שיכול להחמיר את נשירת השיער.

מאת דר' להבית אקרמן, מומחית לרפואת עור, ויועצת למותג הד אנד שולדרס

שני מחקרים חדשים מדווחים על שיעורי הישרדות מוגברים בחולים שטופלו בטמיפלו לשפעת העופות (H5N1) ולשפעת עונתית חמורה.

טמיפלו הדגימה שיעור הישרדות משופרים בחולים בנגיף מחולל השפעת H5N1 (שפעת העופות) ובמקרים חמורים של שפעת עונתית. כך עולה משני מחקרים חדשים שהוצגו בפני כינוס Interscience ה-49 במספר על חומרים אנטי-חיידקיים וכימותרפיה (ICAAC) שהתקיים בסאן פרנסיסקו.

"הנתונים משני מחקרי תצפית נפרדים ממשיכים להעיד שלטמיפלו יתרון קליני, לרבות שיפור של שיעורי ההישרדות בחולים ב-H5N1 או בשפעת עונתית," אמר ז'אן-ז'ק גארו (Garaud), ראש פיתוח התרופות העולמי בחברת רוש. "שני המחקרים מחזקים את התפקיד החשוב שטמיפלו יכולה למלא, במיוחד בקרב חולים פגיעים ואלה שנדבקו בזנים הקטלניים ביותר של הנגיף."

זהו המחקר הרב-לאומי הראשון שבחן באופן שיטתי זיהומי H5N1 בבני אדם. המחקר, אשר בחן באופן רטרוספקטיבי תוצאות של 215 חולים מ-10 מדינות, הראה שלנגיף H5N1 שיעורי תמותה גבוהים ביותר של 88% ורק 11 מבין כל 89 חולים שלא טופלו יצליח לשרוד. לשם השוואה, 45 מתוך 85 חולים (53%) שקיבלו לפחות מנה אחת של טמיפלו נשארו בחיים. בנוסף, במערך המשנה של חולים שקיבלו טמיפלו בתוך יומיים מהופעת התסמינים, שיעור השורדים היה גבוה עוד יותר (71% או 5 מכל 7 חולים). נתונים אלה מאשרים את החשיבות של אבחון וטיפול מיידיים בטמיפלו. המחקר גם הראה שיש יתרונות מבחינת הישרדות אפילו אצל חולים שהתחילו את הטיפול רק 6 עד 8 ימים לאחר הופעת התסמינים לעומת חולים שלא טופלו כלל. נתון זה מספק ראיה חשובה התומכת במתן טיפול אפילו לחולים שמפגינים תסמיני שפעת בשלב מאוחר.

המחקר מבוסס על ניתוח משותף שנערך על-ידי קבוצת המומחים לשפעת העופות (Avex), Research Outcomes ובית הספר להיגיינה ורפואה טרופית בלונדון. חברת רוש תמכה במחקר.

נגיף H5N1 ממשיך להתפשט בדרום מזרח אסיה ובאפריקה. מאז 2003 דיווח ארגון הבריאות העולמי (WHO) על 438 מקרים של הידבקות בני אדם ב- H5N1, אשר 262 מתוכם היו קטלניים. לאחרונה, ב-11 באוגוסט 2009, דווח על שני מקרים חדשים בבני אדם במצרים.

מחקר שני שנערך על-ידי האוניברסיטה הסינית של הונג קונג ניתח 760 חולים שאושפזו בגין שפעת עונתית חמורה בשנים 2007-2008. מחצית החולים קיבלו טמיפלו. רוב החולים היו מבוגרים (גיל ממוצע 70) ו-60% מהם סבלו ממחלות כרוניות. נתוני המחקר הראו אלה שטיפול בטמיפלו לחולים עתירי סיכון החולים בשפעת חריפה מפחית את התמותה.

אודות טמיפלו

טמיפלו פותחה בשיתוף עם Gilead Sciences Inc. ונועדה לפעול כנגד כל נגיפי השפעת הרלוונטיים מבחינה קלינית. התרופה פועלת באמצעות חסימת פעולת האנזים נוירואמינידאז על פני השטח של הנגיף. כאשר נוירואמינידאז מעוכב, נבלמת התפשטות הנגיף לתאים אחרים בגוף. טמיפלו מותווית לטיפול ומניעה של שפעת ללא סיבוכים הנגרמת מנגיפים מסוג A ו-B בחולים בני שנה ומעלה.

ניתוחי הרזייה (ניתוחים בריאטריים) הם הוא לא רק שינוי בכמות המזון הנכנסת אל הגוף, יש להם השלכות בזוית הפסיכולוגית. רבים מאלו המגיעים לניתוח בשל השמנת יתר קיצונית מביאים עימם היסטוריה ארוכה של התמודדות עם נושא האכילה הכוללת דיאטות שונות ומגוונות. בשונה מכל דיאטה, הניתוח הינו התערבות מוכחת לטיפול בבעיית ההשמנה. הכנה נכונה לפני הניתוח תעלה את הסיכוי להצליח בתהליך.

האוכל היווה מאז ומתמיד חלק בלתי נפרד מהתרבות שלנו. אנחנו חייבים לאכול על מנת לשרוד, מתקשרים עם אוכל, במפגשים חברתיים, ארוחות עסקיות ומועדים שונים. בנוסף, אנו גם מתמודדים בעזרת אוכל. האוכל מרגיע, מנחם, מפצה וטעים, הוא משמש כחיזוק לאחר פעולה מאומצת ופותר לנו בעיה רגשית. הבעיה היא שהפתרון הוא זמני, מלווה ברגשות אשם ואכזבה ויוצר לנו בעיה חדשה של עודף משקל. המנותחים הבריאטריים העתידיים צריכים להכין את עצמם לנושא כי האוכל יפסיק להיות פתרון לנושאים שונים.

הנה מספר טיפים ועצות להיערכות לניתוחי הרזייה מבחינה נפשית, העשויים לתרום להצלחת הניתוח ושמירת התוצאות אחריו.

מידע: אחד הדברים החשובים ביותר המשפיעים על הצלחת הניתוח הוא מידע. אני ממליץ לכם להפוך ל"מומחים" בתחום, לחקור לעומק את סוגי הניתוחים הקיימים, להתייעץ עם רופאים ומנתחים שונים (ולא רק עם אחד), לשוחח עם אנשים שעברו את הניתוח ולהיכנס לפורומים באינטרנט כדי לקבל את מירב המידע על הניתוח. לאחר מכן, לקבל החלטה אישית וסופית. מניסיוני, אנשים שהגיעו להחלטה לאחר חקירה ושלמים עם החלטתם, נוטים לדבוק בהחלטה זו ולעמוד מאחוריה לאורך כל הדרך.

תמיכה חברתית: יש הבדל ברור בין אנשים שמגיעים לניתוח עם תמיכה רחבה לבין אלו שלבד במערכת. ההמלצה שלי היא לקבל את מירב התמיכה מהמשפחה ומחברים לפני ואחרי הניתוח. מילה טובה בשעת משבר וקושי יכולה לשמש סולם ליציאה מהמשבר. זה לא אומר שלא ניתן לעשות את הניתוח ללא תמיכה מאנשים אך הרבה יותר קל לעבור מכשולים כשיש מישהו לצידך.

תמיכה מקצועית: מנותחים שלא מקבלים תמיכה מקצועית כלשהי (מנתח, דיאטנית, פסיכולוג, קבוצת תמיכה...) מעלים את הסיכוי להיכשל בתהליך. כאשר מטופל מאמין כי הוא "נכשל" באופן מסוים או ברגע מסוים של התהליך, יש נטייה לפתח בעיית אכילה או ניסיון לא יעיל לפתור את הבעיה. תמיכה מקצועית, רחבה ככל שניתן, לפני ואחרי הניתוח היא המלצה חמה. אני, באופן אישי ועל פי נתוני מחקרים, ממליץ על קבוצות תמיכה שגישתן פרקטית.

פעילות גופנית: אין זהו סוד שאחד הדברים שעוזרים לרדת במשקל הוא פעילות גופנית. אל מעבר לעובדה זו ולעובדה כי זה בריא, יש חשיבות לפעילות הגופנית גם במתיחת העור על הגוף לאחר הירידה במשקל ומניעה (לעיתים חלקית) של דלדול העור. לכן, תכננו לעצמכם את הפעילות הספורטיבית אליה אתם מתחברים, קנו את העזרים שילוו אתכם בפעילות כגון: נעלי ספורט, מכשיר MP3 וכו' וחכו לאישור מהרופא כדי לצאת להתעמלות. לאלו מכם שאינם חובבי ספורט גדולים כמוני, אני ממליץ למצוא מישהו שייצא איתכם לפעילות הספורטיבית או לתת את הסמכות לבן/בת-הזוג להוציא אתכם מהבית. גם שימוש בכוח הוא אופציה.

הרגלי אכילה: בשורה התחתונה, מה שמביא אותנו לבחור בניתוח כפיתרון להשמנת יתר הוא התנהגות האכילה. שני דברים צריכים להשתנות אחרי הניתוח: הרגלי האכילה ופעילות גופנית. נסו לבדוק מהם הרגלי האכילה העוזרים לכם להישאר עם משקל עודף וחשבו מה יוכל לעזור לכם, מעבר לניתוח עצמו, להתגבר עליהם. כך או כך, הרגלים חדשים צריכים להיווצר על מנת להצליח בתהליך. חשוב לדעת כי קל מאוד לפתח הרגל אך קשה להיפטר ממנו. הניתוח הבריאטרי הוא הזדמנות פז לפתח הרגלים חדשים, בריאים יותר. אם אתם ורואים כי לאחר ההתאוששות אתם חוזרים להרגלים הישנים- פנו לייעוץ אצל מומחה בתחום. אני ממליץ על טיפול קוגניטיבי-התנהגותי (CBT) כטיפול היעיל ביותר בתחום.

פרידה: לרבים מהמנותחים, טקס פרידה מהאוכל מהווה מעין "יריית זינוק" למסע אליו הם יוצאים, סוג של הצהרה אישית לעמוד מאחורי הבחירה שלי. פרידה נכונה צריכה להתלוות עם ההשלמה כי האוכל יפסיק להוות מרכז בחיינו, התנהגות האכילה תשתנה מעתה והלאה.

מוטיבציה: תשאלו את עצמכם מהן הסיבות האמיתיות שבגללן אתם עושים את הניתוח. לכל אדם תשובה אחרת: בריאות, אסתטיקה, דימוי עצמי וכו'. פרטו את הסיבות לדברים מעשיים. למשל, "אני רוצה לקשור לעצמי את הנעל ולא לבקש זאת מאישתי" או "אני רוצה שהבן שלי יפסיק להתבייש בי ולבקש ממני לא ללוותו לגן". כעת, רשמו את הדברים על דף, אפשר גם להוסיף תמונה שלכם כשהייתם רזים יותר (או עדכנית), שימו הכול בתוך קופסא והניחו אותה על מדף. לשם תחזרו בכל פעם כשישנו משבר.

לסיכום: כדי להתכונן לניתוח קיצור קיבה יש להתכונן לשינוי מהותי בכל אורח החיים. מדובר ביציאה למסע וכמו בכל מסע - כדאי להכין את עצמנו אליו. אדם המכין את עצמו לשינוי שהוא יעבור מעלה באופן ניכר את הסיכוי להצליח בתהליך ולהפוך לאדם אחר.

מאת אופיר תשובה, M.Sc, פסיכותרפיסט קוגניטיבי – התנהגותי, מתמחה בהפרעות אכילה, ממלב"י, המרכז הרפואי לטיפול בהשמנת יתר מקבוצת "אסיא מדיקל".

החופש הגדול הסתיים זה עתה ותקופת החגים בפתח. אווירת החג וריחות מטעמי ראש השנה מורגשים בכל פינה. כולנו מלאים כרימון בתוכניות לתקופה הקרבה, החל מניקיון הבית, עמידה בתורים שלא נגמרים בסופר או שופינג של מתנות ובגדים לחג. כשהחגים יגיעו נעמיס בבגאז' מזון וציוד וניסע לטייל, יש שימרחו מקדם הגנה וישכבו על חוף הים כדי לתפוס פיסת צבע אחרונה, חלקנו יחברו בין החגים, יהפכו מספר ימים לגשר ויטוסו לנופש בחו"ל ויש כאלו שיקחו ספר טוב ויעבירו את החג בקריאת הרב מכר האחרון.

אספנו עבורכם מספר טיפים ועצות יומיומיות שיעזרו לכולנו לעבור את החודש הקרוב בהנאה:

היזהרו מחומרי ניקוי ועצמות דגים

ד"ר רוטנברג, מנהל המחלקה לרפואה דחופה בבילינסון מזהיר: בתקופת החגים, כתוצאה מהניקיונות המוגברים בבתים, מגיעים לחדר המיון נפגעי תאונות עבודה בבית, כמו הרעלות משאיפת חומרי ניקוי חריפים או כוויות העשויות להיגרם כתוצאה משימוש בחומרי ניקוי המכילים חומצות חזקות כמו מי אש, סודה קאוסטית ואקונומיקה. במקום הכוויה תופיע דלקת חריפה בעור, שלפוחיות תחושת צריבה וכאבים. במקרה זה יש לקבל טיפול רפואי דחוף.

פעמים רבות נגרם זיהום מעצמות הדגים בזמן הכנת הגיפלטע-פיש המוכר לנו. זיהום מעצמות הדג לרוב מחייב אישפוז ומתן אנטיביוטיקה. זיהום נוסף שאופייני ל"נפגעי חג הסוכות", נגרם מדקירת ענפי הדקלים במהלך הכנת הסכך לסוכה. קוצי הדקל עלולים לגרום לגוף לפתח תגובה זיהומית.

בין ראש השנה וחג הסוכות

ד"ר רוטנברג מתייחס גם להשלכות הצום ביום כיפור ומתריע - "חל איסור לצום לכל הסובלים מאי ספיקת כליות, ממחלות לב, טרשת עורקים, בעיות בעורקים כליליים, חולי סרטן, מושתלי כליות, לב או כבד ועליהם להמשיך ליטול תרופות כבשיגרה. כך גם הסובלים מסוכרת, לחץ דם גבוה, אפילפסיה, בלוטת התריס ומחלות כליות וכבד. מחלות רבות עלולות להחמיר עקב הפסקת נטילת תרופות.

צום מלא אינו מומלץ גם לנשים הנמצאות בשליש האחרון להריון. אחת הבעיות הקשות שבעטיה מגיעים רבים לחדר מיון היא אבנים בכליות שכן הימנעות משתייה עלולה לגרור התקף כליות קשה. הסימנים הראשונים לפגיעה במערכות הגוף בשל חוסר נוזלים הם כאבי ראש, טישטוש ראייה ובשלב חמור יותר קשיים במתן השתן ופגיעה במערכות הגוף האחרות.

כלל, כ-20% מהאוכלוסייה סובלים ממחלה דוחה צום וצום של למעלה ממספר שעות עלול לסכן את חייהם. ולכל האחרים שצמים מוטב להישאר במקומות מוצלים וממוזגים. צפיפות בבית הכנסת או שרב עשויים לגרום לסחרחורת, התייבשות ועילפון.

בבי"ח בילינסון מקבוצת שירותי בריאות כללית נחנך חדר צנתורים חדש ומשוכלל בקנה מידה עולמי. החדר החדש תוכנן כמעבדת צנתור "היברידית" (משולבת) המאפשרת ביצוע פעולות מורכבות במיוחד הדורשות הן את התערבות המצנתר והן מנתח לב, כולל עמדת מרדים, מבלי לצאת מחדר הצנתורים. יתרון משמעותי של החדר הוא הפחתה של 50% בכמות הקרינה אליה נחשף החולה.

חדר הצנתורים ההיברידי מצויד במערכת דימות חדשנית מתוצרת חברת "סימנס" הכוללת 6 ערוצי הדמייה הפועלים בו זמנית (בחדר צנתור רגיל - עד 3 ערוצים). החדר מתאפיין ביכולות דימות בסטנדרט הגבוה מסוגו בעולם, כגון ניווט של צנתרים בלב, והדמיית כלי דם בתלת ממד במהלך הצנתור. החדר ייתן מענה לחלק מהבעיות שלא היה עבורן פתרון עד כה או שהפתרון היה כירורגי או תרופתי בלבד.

פרופ' רן קורנובסקי, מומחה הכללית ומנהל מכון הצנתורים שבמערך לקרדיולוגיה במרכז רפואי רבין: "חדר הצנתור החדש מציב אותנו בשורה אחת עם מעבדות הצנתור הטובות בעולם ומקנה לנו יכולות חזקות מאוד בתחום האבחון המדויק והטיפול בחולי לב קשים ומורכבים במיוחד כגון חולים עם בעיות במבנה הלב. בחדר מסוג זה השמיים הם הגבול, ניתן לבצע בו כל פעולת צנתור בלב ומחוצה לו. עבורנו זאת התרגשות גדולה וציון דרך מקצועי משמעותי".

התמר, פרי מתוק במיוחד, לא גורם לעליה ברמות הסוכר בדם, כך עולה ממחקר חדש העומד להתפרסם ומפרט את סגולותיו של הפרי.

אכילת תמרים בכמות של מאה גרם ביום, לא גורמת לעלייה ברמות הסוכר בדם ועשויה לשפר את איכותו של הכולסטרול בדם. כך מצאו חוקרי הטכניון והמרכז הרפואי רמב"ם במחקר שעשו והעומד להתפרסם בכתב העת JAFC.

פרופסור מיכאל אבירם מהפקולטה לרפואה על שם רפפורט בטכניון ומהמרכז הרפואי רמב"ם, חוקר שנים רבות את ערכם הבריאותי של הפירות והירקות. לאור העובדה שלא רק רמתו, אלא גם איכותו של הכולסטרול בדם – קובעים את מידת הסיכון למחלות לב וכלי דם (התקף לב, שבץ מוחין), נעשה מאמץ מחקרי לאיתור פירות וירקות המכילים נוגדי חמצון פעילים במיוחד, העשויים לשפר את איכותו של הכולסטרול בדם, על ידי עיכוב חמצונו.

"לחמצון הכולסטרול יש חשיבות מרכזית בשקיעתו בדופן העורק וגרימה אפשרית לחסימת אספקת הדם ללב ולמוח, תופעה הגורמת להתקף לב או לשבץ מוחי", מסביר פרופסור אבירם. בפרסומיו המדעיים הוא היה הראשון להראות כי הפירות היעילים ביותר הם הרימון, היין האדום (הגפן) ושמן הזית, זאת לאחר שחקר את השפעתם של עשרות פירות וירקות על עיכוב בהתפתחות מחלות לב וכלי דם.

"עתה הגיע תורו של התמר להיחקר", אומר פרופסור אבירם. "התעורר החשש כי מאחר שמדובר ב"פצצת סוכרים", תזונה עשירת תמרים עלולה להביא לעליה ברמות הסוכר בדם. במחקר שנערך על נבדקים בריאים, נמצא כי אכילת מאה גרם תמרים ליום במשך כחודש, לא גרמה לעלייה ברמות הסוכר בדם. לא זו בלבד, אלא שרמות השומנים (טריגליצרידים) בדם ירדו באופן משמעותי, כמו גם מידת החמצון של השומנים בדם".

במחקר זה נחקרו זני החאלאווי והמדג'ול ונמצא כי זן החאלאווי הוא בעל תכונות בריאותיות עדיפות במעט על אלו של המדג'ול. בכך מצטרף התמר לרשימת הפירות המגנים מפני טרשת העורקים.

החזרה לספסל הלימודים ולגן מביאה איתה שלל דאגות להורים. השכיחות מביניהם הם בנושאי הבריאות הפיזית וההתפתחותית של הילד, החל מהחשש להידבקות ממחלות נפוצות, ועד החרדה מהמעבר והשינוי שהילד עובר.

יותר ויותר הורים גילו את יתרונות הטיפול ההומיאופתי כשיטת טיפול טבעית ויעילה לבעיות פיזיות ונפשיות, המשולבת עם רפואה קונבנציונאלית. הטיפול המשולב מביא עמו גם שיפור כללי במצבו של הילד, כגון שיפור העמידות בפני מחלות, קיצור זמן ההחלמה, נטרול ההשפעות השליליות של התרופות ועוד. שיטות הטיפול בילדים מותאמות למאפיינים הייחודיים של הגיל הצעיר, בהתאם למגבלות שכל גיל מציב. מדובר בטיפולים שאינם כרוכים בכאב או אי-נוחות. ילדים מגיבים בצורה הטובה והמהירה ביותר לטיפולי רפואה משלימה, בשל חילוף החומרים המהיר יותר, בהשוואה למבוגרים. טיפולים טבעיים ומשלימים לרפואה הקונבנציונאלית מסייעים מאוד לתינוקות ולילדים במגוון מצבים בריאותיים ובעלי אחוזי הצלחה גבוהים.

מהי הומאופתיה?

הומיאופתיה הינה רפואה טבעית בת 200 שנה, המתייחסת לאדם כשלם. כל חלקי הגוף קשורים זה בזה ולכן יש לטפל באדם כמכלול ולא להתמקד בטיפול באיבר זה או אחר. המחלה ממנה סובל החולה אינה "ישות בפני עצמה" אלא ביטוי של חוסר הרמוניה בגוף – יציאה מאיזון. התרופה ההומיאופתית מפעילה את כוחות הריפוי הטבעיים הטמונים בגוף, כדי שיוכל להתמודד עם מחוללי המחלה השונים. החלמה משמעותה העלמות הסימפטומים וחזרה למצב מאוזן והרמוני. ההומיאופתיה נותנת פתרון למגוון רחב של בעיות, בין היתר, אסטמה ובעיות נשימה, דלקות אוזניים חוזרות, אלרגיה, מצבים של אי שקט וחרדות, בעיות קשב ועוד.יעילות הטיפול תושפע משלב המחלה, ומצב המטופל. ככל שהטיפול ניתן בשלב מוקדם יותר, סיכויי ההצלחה טובים יותר.מטרת הטיפול ההומיאופתי הינה ריפוי ושיפור כללי ברמה הפיזית, הנפשית והרוחנית כאחד וכן השבת האדם לתפקוד נורמלי, הרמוני, בכל המערכות ובכל מישורי החיים.

מהו טיפול הומאופתי לילדים?

הומיאופתיה הינה שיטה המתבססת על מתן תרופות שונות בריכוזים נמוכים מאוד. התאמת התרופה לילד מתבצעת באופן פרטני לאחר תשאול מעמיק של הילדים וההורים. ההתאמה מתבצעת על פי אופי, הרגלים, מבנה גוף, צורת חשיבה ומרכיבים רבים נוספים בעולמו של הילד. ככל שהתרופה מתאימה יותר למגוון הנתונים של הילד, כך סיכויי ההצלחה של הטיפול גדלים. לדוגמה, תרופה שמכינים מכלנית הנקראת Pulsatilla תתאים לטיפול בילד ביישן הנפגע בקלות, שעבורו התנתקות מהבית ומהמשפחה מהווה מצב כמעט טראומטי. לילד זה יהיה קשה ללכת לגן או לבית הספר והוא יחפש תואנות מתואנות שונות כדי להישאר בקרבת ההורים. ילד כזה זקוק לתמיכה רבה מצד ההורים ומצד המסגרת שבה הוא נמצא. הקשר החזק למשפחה וחרדת הנטישה נמשכים גם הלאה לכיוון גיל ההתבגרות תוך קבלת מאפיינים מעט שונים, כמו חוסר רצון לצאת לטיולים או לנסיעות הכרוכים בהתנתקות מבני המשפחה.

באילו בעיות בריאות מסייע טיפול הומאופתי לילדים ותינוקות?

טיפול בתינוקות: קושי ביניקה, רפלוקס, גזים, בעיות שינה, פריחות על העור, בקיעת שיניים קשה, עצירות שלשולים ועוד.

טיפול בילדים: ילדים רבים שסבלו מדלקות אוזניים חוזרות בדרגות חומרה שונות נרפאו בעזרת טיפול הומאופתי, ללא צורך באנטיביוטיקה, ע"י שיפור העמידות בפני גורמי המחלה.

ההומאופתיה נותנת מענה לדלקות גרון, מחלות חום, בעיות בדרכי הנשימה, אסטמה, אטופיק דרמטיטיס (אסטמה של העור) ובעיות עור אחרות, בעיות במערכת העיכול. טיפול הומאופתי יכול לסייע גם בבעיות קשב וריכוז, היפראקטיביות. פחדים, חרדות, ובעיות התנהגות שונות.

מה מהם עקרונות הטיפול ההומאופתי?

הטיפול ההומאופתי מבוסס על מספר עקרונות, החשובים שבהם הינם:

1. חוק הדמיון: "דומה בדומה מרפא" (הומאו=דומה, פתיה=המחלה) על פי חוק זה, חומר שיכול לגרום להופעת סימפטומים אצל אדם בריא, מסוגל לרפא סימפטומים דומים באדם חולה, כאשר ניתן כתרופה הומאופתית.

2. עקרון המנה המינימאלית: יש לתת כמות (מינון) מינימאלי של תרופה הומאופתית כדי להשיג השפעה מרבית ללא כל תופעות לוואי. התרופות ההומאופתיות עשויות חומרים שנמהלו באופן סדרתי פעמים רבות.

התרופה ההומאופתית מותאמת באופן אישי לכל מטופל. במהלך הראיןו הראשון מקבל ההמאופת היסטוריה רפואית מלאה בנוסף לקווי אופי הייחודיים לכל מטופל. המטפל אוסף את כל המידע ומנסה להבין את הגורמים והסיבות להופעת המחלה. בתהליך קביעת התרופה המתאימה נעזרים כיום במחשב בעל מאגר מידע עצום ובספרים שנכתבו במשך 200 שנות קיום הומיאופתיה. התרופות ההומיאופתיות מיוצרות מחומרים מעולם החי, הצומח וממינרלים. הן מתאימות לטיפול והקלה במגוון רחב של מחלות, כולל בזמן הריון, בתינוקות וילדים.

מאת ד"ר מוטי לוי, הרופא הראשי של רשת מרפאות כללית רפואה משלימה

מחקר מדעי חדש שנערך באוניברסיטת מערב אונטריו שבקנדה קובע כי שתיית מיץ אשכוליות או אכילת אשכולית מפחיתים את הסיכון לחלות במחלות לב, בסוכרת וכן מסייעים לירידה במשקל. צוות החוקרים גילה כי באשכולית מצוי מרכיב צמחי (פלבנואיד) מסוג נרינגנין ((naringenin האחראי לטעמה המריר של האשכולית ומהווה נוגד חימצון עוצמתי ביותר. הנרינגרין מתכנת מחדש את הכבד ומעודד אותו לשרוף את השומן העודף ולא לאגור אותו כמצבורים בגוף. יתרה מזאת, החוקרים מצאו כי נרינגנין עוזר לאזן את רמת האינסולין והגלוקוז בדם ובכך מפחית את הסיכון לחלות בסוכרת מסוג 2, סוג הסוכרת הנפוץ ביותר הפוגע בעיקר באנשים הסובלים מהשמנת יתר.

המחקר נערך במעבדה וכלל שתי קבוצות עכברים שקבלו תפריט זהה המבוסס על מזון עתיר שומן בעל ערך קלורי זהה. קבוצת עכברים אחת קבלה לתפריט המזון גם את המרכיב נרינגנין, המצוי בפרי ובמיץ האשכוליות לעומת קבוצת העכברים השנייה שלא קבלה את המרכיב כלל. מהמחקר עלה כי הקבוצה שלא קבלה נרינגנין לתפריט היומי שלה, פיתחה תסמינים של סינדרום מטבולי הכולל השמנה בעיקר באזור הבטן, לחץ דם גבוה, ועלייה חדה ברמת הכולסטרול. בנוסף בקבוצה זו, פתחו העכברים עמידות לאינסולין שהינו מאפיין מרכזי בהתפתחות סוכרת מסוג 2. לעומת זאת, הקבוצה של העכברים שקבלו למזונם נרינגנין, למרות שניזונו מאותו תפריט עתיר שומן וצרכו אותה כמות קלוריות יומית שמרו על משקל זהה ורמת כולסטרול יציבה מתחילת המחקר ועד סופו ולא פתחו את התסמינים מהם סבלו קבוצת העכברים הראשונה.

פרופ' מורי הוף (Murry Huff),מאוניברסיטת מערב אונטריו אשר עמד בראש המחקר אמר כי: "ניתן לקבוע בוודאות כי נרינגנין הוא הסיבה למניעת השמנה בקרב הקבוצה שקבלה את המרכיב. לנרינגנין לא היתה כלל השפעה של דיכוי התיאבון והוא לא גרם לצריכה מופחתת של קלוריות. העובדה שהעכברים לא עלו במשקל היא הודות למנגנון הייחודי של הנרינגרין הגורם לכבד לשרוף את השומן העודף ולא לאגור אותו בגוף"

המחקר פורסם לאחרונה במהדורת האון ליין של כתב העת הרפואי הבינלאומי לסוכרת (journal Diabetes) ועתיד להתפרסם בגיליון המודפס הקרוב של כתב העת. מניתוח ממצאי המחקר עולה המסקנה כי אשכוליות מורידה את הסיכון לחלות במחלות לב ובסוכרת ומסייעת לירידה במשקל הודות לנרינגנין המצוי בפרי ובמיץ האשכולית וכן בפירות הדר. עם זאת, חשוב לציין שכמויות הנרינגנין שניתנו לעכברים גבוהות יותר ממה שמצוי באופן טבעי באשכוליות לכן יש צורך לבדוק האם שימוש בנרינגנין בכמויות שנבדקו במחקר הוא בטוח ויעיל לשימוש בבני אדם.

ראש השנה מתקרב ומלווה בארוחת חג עמוסה בכל טוב ובשלל המאכלים המיוחדים והקינוחים המפתים, המעמידים את כוח הרצון שלנו בלחצים ובמבחנים קשים.

הדיאטנית, שירה נחושתן, מהמרכז הרפואי זיו אומרת, כי ארוחת ראש השנה לא צריכה להיות דיאטטית, אבל גם לא חייבת להכיל 4,000 קלוריות, ומציעה טיפים שיעזרו לכם לעבור את ראש השנה עם מינימום נזקים קלוריים.

ראשית יש לקחת בחשבון שירידה במשקל כמעט בלתי אפשרית בתקופה הזו, לכן מומלץ לקבוע למטרה שימור המשקל הקיים ולא ירידה במשק .

הימנעות טוטאלית מכל מעדני החג אינה אפשרית, לכן כדאי שנפנק עצמנו בתבשילים האהובים, אבל בכמויות מתונות ולא נשכח לשתות לפחות 10-12 כוסות מים במהלך היום ונימנע משתיית משקאות מתוקים, "לעיתים אנחנו אוכלים כשאנחנו "רק" צמאים".

הנטייה "לצום" לפני ארוחה גדולה מביאה לכך שאנו אוכלים הרבה יותר קלוריות בארוחה עצמה. לכן יש להקפיד לא להגיע רעבים לארוחת החג ולאכול מאכלים קלים כמו יוגורט, ביצה קשה בתוספת סלט ירקות או מרק ירקות, לפני סעודת החג הגדולה ולהרבות באכילת ירקות חיים (ללא תוספת שמן) ומבושלים במהלך הארוחה. הירקות מקנים תחושת שובע לאורך זמן.

המשיכו לעסוק בפעילות גופנית וטיולים בתקופה זו. השפעתה הטובה של הפעילות הגופנית על הבריאות ועל ההרגשה הכללית תעזור בהפחתת רגשות שליליים, המלווים אנשים רבים בתקופת החגים, כמו מתח, דיכאון וחרדה. בנוסף, "כדאי לעזור למארחת בהגשה ובפינוי הכלים, כך תנועו יותר ותאכלו הרבה פחות", אומרת נחושתן.

ארוחת החג יכולה להגיע בקלות ל-3,000 וגם ל-4,000 קלוריות, אבל אפשר ליהנות מארוחה טעימה גם בפחות, אם נהיה מודעים לערך הקלורי ונאכל במידה.

לדוגמא: תפוח (80 קלוריות) בדבש (20 קלוריות בכפית) ורימון מספיק רק לטעום בשביל המסורת (חצי רימון מכיל 70 קלוריות). על החלה אפשר לוותר או לאכול פרוסה דקה. גם לא חייבים לאכול עוגת דבש (200 קלוריות לפרוסה), כוס יין אדום מכילה 70 קלוריות ואילו כוס תירוש מכילה 160 קלוריות.

ידוע, כי 20 דקות מהביס הראשון לוקח לשדר ממרכז השובע שבמוח ולהודיענו כי אנו שבעים, לכן נסו להאריך ככל האפשר את זמן הארוחה, להניח את המזלג בין ביס לביס, לדבר ולשתות.

למנה ראשונה בארוחת החג, ממליצה נחושתן - הרבה ירקות, "אפשר לאכול ירקות בכל צורה, באופן חופשי: מרק ירקות, אנטיפסטי, ירקות מאודים או מבושלים, סלטי ירקות שונים ומגוונים וכתוספות למנה העיקרית. הירקות כמעט ולא מוסיפים קלוריות, אך הם משביעים ומוסיפים הרבה צבע, טעם וגיוון בארוחה".

למנה העיקרית מומלץ לבחור במנה חלבונית אחת בלבד ולא בכל המנות, לדוגמא: דג או בקר רזה או עוף בצימוקים.

שיטות הבישול העדיפות הן: גריל, אידוי, אפייה ובישול קדירה במקום טיגון וצלייה עם תוספת שמן או שומן. בכל צורות הבישול, מומלץ להשתמש בכמה שפחות שמן ורטבים מוכנים ולקבל טעמים עשירים מעשבי תיבול ותבלינים.

אל תרגישו "חוטאים" אם אכלתם יותר מידי , חשוב לחזור לשגרה המסודרת בהקדם ולשוב לארוחות המתוזמנות ולאכילה נכונה ", אומרת נחושתן.