תחת הכותרת "ישראל שואפת לנשום", הכריזה ביום שני (30.3.2009) עמותת לנשום, על פרויקט חברתי ארצי לאבחון מוקדם של מחלת ה-COPD, מחלת ריאות חסימתית כרונית, שיערך באדיבות חברת התרופות גלקסו סמית קליין (GSK) ישראל. במסגרת הפרויקט יוקמו עמדות לבדיקת תפקודי ריאות ללא תשלום בכל רחבי הארץ בחסות האיגוד הישראלי לרפואת ריאות, במהלך שנת 2009.

לרגל ההכרזה על הפרויקט הקימה עמותת לנשום את דוכן הבדיקה הראשון של הפרויקט, ברחוב אלנבי פינת נחלת בנימין בתל אביב והשיקה אותו בגזירת סרט חגיגית בהשתתפות יעל דיין חברת מועצת העיר תל אביב-יפו שהצטרפה לפעילות התנדבותית בוועד העמותה. דיין סיפרה כי היא מתמודדת עם מחלת ריאות בעצמה ועל כן הסכימה להירתם לפעילות ציבורית בעמותה והדגישה כי: "עישנתי ועישנתי שנים ואני משלמת היום את המחיר. ברגע מסוים הפסקתי לעשן והיום אני יודעת מה גודלו של הנזק ומבקשת מהציבור להיות מודעים כי יש לנו שתי ריאות שצריכות להיות בריאות, על כן בואו ביחד נשמור על הריאות של כולנו. אנחנו פותחים היום את הפרויקט והקמפיין של עמותת לנשום במטרה לקרוא לציבור להיבדק ללא תשלום על מנת שיהיה לנו תמרור אזהרה".

איילת השחר-וולף מנכ"ל עמותת לנשום, ציינה בהשקת הפרויקט הארצי כי: "יזמנו את הפרויקט במטרה להגביר את המודעות למחלה ולערוך לציבור המעוניינים בדיקת תפקודי ריאות ללא תשלום. חשוב לדעת כי בישראל מתים מדי שנה אלפי חולי COPD ולמרבה הצער מרביתם לא מאובחנים ואינם מודעים כלל למחלתם. קיימת חשיבות עצומה לגילוי מוקדם של COPD על מנת למנוע התדרדרות המחלה באופן בלתי הפיך. יתרה מכך, הגילוי המוקדם וההתערבות הרפואית תורמת לשיפור איכות חיי החולה ומאריכה את תוחלת החיים".  

בהמשך הפרויקט השנתי יוקמו דוכני הסברה ועמדות בדיקה ללא תשלום גם ביתר הערים בארץ ובניהן שדרות, באר שבע, אשדוד, ראשון לציון, רמלה, ירושלים, נצרת, אום אל פחם, עפולה, חיפה וקריית שמונה.

בטקס ההכרזה על הפרויקט והשקת דוכן הבדיקה הראשון, השתתף הרכב הג'ז של בית הספר תלמה ילין הכולל את מיכה גלעד ורום שני תלמידי כתה י"א. הפרויקט השנתי יתקיים באדיבות חברת התרופות גלקסו סמית קליין, (GSK) יצרנית הטיפול סרטייד, המאושר לשימוש בישראל בקרב חולי COPD  ואסתמה.

על מחלת ה-COPD

מחלת ה-COPD (Chronic Obstructive Pulmonary Disease), הינה מחלת ריאות חסימתית כרונית הגורמת לכ-3 מיליון מקרי מוות ברחבי העולם בכל שנה ונמצאת בקו עליה מתמדת. על פי נתוני הערכה כלל עולמיים עד שנת 2020, COPD תהיה גורם המוות השלישי במעלה ובין המחלות המובילות בעולם. COPD מוגדרת כמחלה רב מערכתית אשר פוגעת בתפקודי הריאות כאשר לצד קשיי הנשימה, מופיעים תסמינים נוספים כגון שיעול חזק עם כיח, תשישות מוגברת, קוצר נשימה בעיקר עם מאמץ, צפצופים (קול שריקה או חרחור בזמן נשימה), לחץ בחזה ועוד. הסיבה העיקרית להתפתחות מחלת ה COPD היא עישון בהווה או בעבר. בישראל מתים מדי שנה כ-3,000 חולי COPD. על פי נתוני מחקר מדגמי שנערך לאחרונה על ידי ד"ר דויד סתיו מהמרכז הרפואי אסף הרופא וד"ר מאיר רז ממכבי שירותי בריאות, נמצא כי בקרב אחד מתוך חמישה מעשנים מעל גיל 45, מתפתחת מחלת COPD, מעבר לכך, נמצא במחקר כי כ-80% מחולי הCOPD -  לא מאובחנים ואינם מודעים כלל למחלתם. מידע נוסף על המחלה ניתן למצוא באתר האינטרנט של עמותת לנשום הנמצא בכתובת: www.linshom.org.il

מערכת IsraDoctor

עודף משקל מקבל מימדים של מגיפה ונחשב כסכנה בריאותית בעולם המערבי. נתונים שונים מראים כי 40-55% מהאוכלוסייה הבוגרת בעולם המערבי סובלת מעודף משקל. אחד המדדים המקובלים להערכה של עודף משקל והשמנה הוא מדידת מדד מסת הגוף, המכונה BMI (Body Mass Index), המתקבל מחלוקת המשקל בקילוגרמים לגובה במטרים בריבוע. ערכי BMI מעל 25 מוגדרים כעודף משקל, ערכי BMI מעל 30 נחשבים השמנה וערכים מעל 35 נחשבים כהשמנת יתר חולנית, שהיא השמנה קיצונית התורמת להתפתחות מחלות נלוות כגון: סוכרת, יתר לחץ דם, עודף שומנים בדם, מחלות לב, תשניק נשימה בשינה, כאבי גב ופרקים והפרעה ניכרת באיכות החיים.

אצל נשים אחוז השומן הנחשב תקין הינו עד 25% ממשקל הגוף ואילו אצל גברים 17%.

קיימות סיבות רבות למשקל יתר כמו:

חוסר תנועה - גוף האדם בנוי לתנועה, התנועה והמאמץ הגופני גורמים לשריפת קלוריות ולשמירה על משקל גוף תקין, הם גם משפרים פעילויות שונות בגוף כמו פעילות המעיים, מחזור הדם וכו'. התנועה ווהפעילות הגופנית מונעות מחלות רבות כפי שהדבר מתגלה יום יום מחדש במחקרים רבים.

גם לתורשה ישנו תפקיד מסויים בנטייה להשמנה אך אין הוא גורם מרכזי בקיום התופעה במימדים שאנו פוגשים כיום.

תזונה - אכילה מרובה, ארוחות לא מסודרות עליה ביחס השומן ליתר המרכיבים במזון כמו גם צריכה של סוכר ופחמימות "ריקות" הן חלק מהשינויים התזונתיים שעברה החברה המערבית ב-70 השנים האחרונות.

קיימים גם אספקטים פסיכולוגיים, אנדוקריניים, סוציאליים ואחרים המשפיעים על עודף משקל. עודף משקל מהווה גורם סיכון להפרעות ומחלות רבות. הסיכון לפתח יתר לחץ דם גבוה פי 3 עד 10 ביחס לאדם במשקל רגיל. עליה בסיכון לסוכרת, מחלות לב וכלי דם, שבץ מוחי, בעיות נשימה, אבנים בכיס מרה, בעיות אנדוקריניות, כבד שומני ועוד.

כיצד מסייעות שיטות הטיפול ברפואה משלימה במאבק לשמירה על המשקל? טיפול נטורופתי - טיפול טבעי בשורש הבעיה.

הנטורופתיה צמחה משיטות ריפוי משלימות שנוסדו במאה ה-18-19, וכוללת שיטות טיפול טבעיות רבות כגון שינוי אורח חיים, תזונה והרגלי אכילה, טיפול בעזרת צמחים ופרחי באך, ארומתרפיה, תוספי תזונה ועוד.

הנטורופתיה מתבססת על כך שבגופינו קיים כוח טבעי של ריפוי והתחדשות המסוגל להביא את הגוף לידיי ריפוי עצמי, בתנאי שינתנו לו התנאים האופטימליים לכך. הדגש הוא על טיפול בשורש הבעיה, מניעת מחלות והחזרת האיזון לגוף כאמצעי לשמירה על בריאות טובה.

בתחום המאבק להפחתת משקל, הנטורופתיה המתבססת על שינוי והתאמה של אורח החיים והדבר כולל תזונה, פעילות גופנית, שימוש בתוספי מזון וצמחי מרפא. הנטורופתיה ממליצה על כך ש70%-75% מכמות הקלוריות היומית תכיל פחמימות מורכבות כמו דגנים מלאים.

הדגנים המלאים דורשים לעיסה ממושכת יותר וגורמים מהר יותר לתחושת שובע הנמשכת זמן רב. הסיבים הרבים במזון המלא סופגים יותר נוזלים, משפרים את פעילות המעיים, מונעים עצירות ומקטינים את זמן החשיפה לרעלנים שונים המצויים במזון או מופרשים ע"י הגוף למעיים. לדגנים המלאים אף מיוחסת פעולת איזון של רמת הסוכר בדם. מכאן ברור שכדאי להמעיט בצריכת לחם לבן, אורז לבן, עוגיות, גלידות ומוצרים ממותקים אחרים. הנטורופתיה אף ממליצה במקרים ספציפיים על תוספי מזון שונים כגון:

• תה ירוק - מכיל מתיל קסנטין המשפר את רמת המטבוליזם בגוף.
• פסיליום - סיבי מזון עדינים המשפרים את תנועתיות המעיים ומקטינים את תחושת הרעב.
• ספירולינה - אצה עשירה במינרלים וחלבונים נחשבת כבעלת יכולת לייצב שינויים ברמת הסוכר בדם.

השילוב הנכון של חומרים אלו וצמחי מרפא שונים יוכל להתבצע על בסיס אישי בלבד לאחר פגישה עם נטורופת.

טיפול הומיאופתי למאותגרי משקל

ההומאופתיה מתייחסת לאופי המטופל. ההומאופת מנסה לזהות קווי אופי ייחודיים אצל המטופל וכך להתאים לו את הרמדי (תרופה) ההומאופתית הספציפית אשר אמור לפתור או לשפר את חוסר האיזון בו מצוי המטופל.

קיימות מספר תרופות הומאופתיות המתאימות לעודף משקל:

• CALCAREA CARBONICA - טיפול באנשים בעלי נטייה חזקה למזון מתוק, ביצים ומוצרי חלב. אופייני יותר להשמנה בגיל הנערות - בגרות ופחות מתאים לאנשים מאוד מבוגרים.
• FUCUS VESCICULOSUS - תרופה המיוצרת מאצת ים הגדלה לחוף האוקיינוס האטלנטי. מתאימה לעודף משקל במבוגרים בעלי נטיה לעצירות ומטבוליזם איטי.
• GRAPHITES - לטיפוסים איטיים ומאוד רגשניים.

טיפול בעודף משקל עפ"י הרפואה הסינית - דיקור לקבלת אפקט מאזן אופטימלי

הרפואה הסינית מתחלקת לענפים שונים כמו דיקור סיני המשתמש במחטים, אוריקולוטרפיה המתייחסת בעיקר לדיקור באוזן, צמחי מרפא סיניים ותזונה סינית. כל אחד מענפים אלו יכול לתרום לטיפול בעודף משקל כאשר הנפוץ והאפקטיבי מכולם הוא הדיקור באוזן. באוזן קיימת התמונה המלאה של גוף המטופל וקיימות נקודות ספציפיות לדיקור אשר יכולות לצמצם את הצורך באכילה. המטפל אף בוחן את תפקוד המטבוליזם ברמות שונות מתוך ראייה על פי עקרונות הרפואה הסינית ומתאים את נקודות הדיקור הספציפיות על פני הגוף על מנת לקבל אפקט מאזן מקסימלי.

היפנוזה - שיטת טיפול העוסקת בהפניית המודעות פנימה ובכך יכול למשל לשנות התנהגות מותנית של אכילה במצבי לחץ או במצבי תסכול, עבודה בהיפנוזה יכולה לשנות התנהגויות מותנות ובכך להקל על מי שסובל מעודף משקל בשל סיבות התנהגותיות.

לסיכום: הרפואה המשלימה יכולה לסייע רבות למי שסובל מעודף משקל, אין מדובר בפתרון פלא וללא שמירה של המטופל על כללי אכילה והתנהגות נכונים הבעייה לא ניתנת לפיתרון.

מאת ד"ר מוטי לוי, הרופא הראשי של רשת מרפאות כללית רפואה משלימה

מערכת IsraDoctor

חברת התרופות גלקסו סמית קליין (GSK) ישראל הודיעה היום, על תחילת שיווקה בישראל של התרופה הייחודית והידועה וולבוטרין (Wellbutrin) המיועדת לטיפול בדיכאון. מדובר בתרופה אשר נמכרת בהצלחה ברחבי אירופה וארצות הברית וזוכה לשבחים מאנשי רפואה בכל רחבי העולם הודות לעובדה שהיא גורמת לפחות תופעות לוואי של הפרעות בתפקוד המיני, השמנה ותשישות, לעומת תרופות נוגדות דיכאון אחרות.

דיכאון, הינה המחלה הנפשית הנפוצה ביותר, בישראל ובעולם. על פי הערכות כלל עולמיות כ-13% מהאוכלוסייה סובלים ממנה. מסתבר כי נשים סובלות מדיכאון יותר מאשר גברים. המחלה פוגעת בתפקוד היומיומי של החולים ומהווה עול כלכלי לחולה ולמשפחתו. ארגון הבריאות העולמי ה-WHO מעריך שעד שנת 2020 עלולה מחלת הדיכאון להיות מדורגת במקום השני מבין המחלות החמורות בעולם אחרי התקפי לב מבחינת העול הגלובלי שהיא מהווה על האנושות, בגלל אבדן ימי עבודה ועלויות הטיפול.

ברחבי ארצות הברית טופלו עד היום למעלה מ-15 מיליון חולי דיכאון בוולבוטרין מאז הושקה בשנת 2003. משרד הבריאות אישר לאחרונה לחברת גלקסו סמית קליין, את רישום התרופה בישראל והיא זמינה לישראלים כבר מהיום.

התרופה וולבוטרין (Wellbutrin) היא נוגדת דיכאון ייחודית (anti-depressant) מדור חדש המבוססת על NDRI (Noradrenalin & Dopamine re-uptake inhibitor) ומכיוון שאינה מעכבת ספיגת סרוטונין כמו רוב התרופות המוכרות למניעת דיכאון, וולבוטרין גורמת לפחות תופעות לוואי של פגיעה בתפקוד המיני, השמנה ותשישות. התרופה כוללת חומר פעיל המטפל במצב של דיכאון העלול להיגרם כתוצאה מחוסר איזון של כימיקלים במוח הנקראים נוֹיְרוֹטְרַנְסְמִיטֶרים (מעבירים בין עצביים). החומר בתרופה מסייע לאיזון בין שני סוגי נוירוטרנסמיטרים, דופאמין ונוראדרנלין (Noradrenalin) על ידי עיכוב ספיגתם מחדש ולכן התרופה יעילה ביותר נגד דיכאון. ידוע שהדופאמין אחראי על מוטיבציה, תחושת עונג, עניין וריכוז ושנוראדרנלין אחראי על אנרגיה וערנות. רוב חולי הדיכאון סובלים מירידה בעניין, מחסור באנרגיה וירידה במוטיבציה. שימוש בוולבוטרין מטפל ביעילות בדיכאון ובמיוחד בתסמינים הללו.

כאמור היתרון של וולבוטרין לעומת תרופות נוגדות דכאון אחרות הקיימות בשוק הוא שהיא גורמת לפחות הפרעות בתפקוד המיני ולהשמנה ואף מסייעת להקל על תחושת העייפות, התשישות והטשטוש המהווה חלק מחייהם של מרבית הסובלים מדיכאון. פרופסור ג'ורג' פאפאקוסטאס מהפקולטה לרפואה בהרווארד, בוסטון שבארצות הברית אשר הציג לאחרונה מחקר בקונגרס האירופי לפסיכיאטריה (AEP) בניס, צרפת דיווח כי: "עד ל-97% מחולים הסובלים מדיכאון סובלים מעייפות ותשישות כאחת מתופעות הלוואי של הטיפול התרופתי ואף סובלים מכך גם לאחר סיומו. בופרופיון שהינו החלק הפעיל בוולבוטרין, מסייע להקל על תחושת העייפות והתשישות ואף למנוע את הישנותן של תופעות לוואי אלו בעתיד".

המינון ההתחלתי של וולבוטרין הוא 150 מ"ג, לאחר כארבעה שבועות מקובל לעבור למינון של 300 מ"ג ליום בנטילה של פעם ביום. התרופה זמינה בטבליות בבתי המרקחת במחיר של כ-150 שקלים לאריזה במינון של 150 מ"ג וכ-270 שקלים לאריזה במינון של 300 מ"ג.

מערכת IsraDoctor

ההתפתחות המואצת של ה-IT (Information Technology) העברת המידע האלקטרוני מגדילה, בצורה נכרת, התפתחות מחלות דיכאון שונות אצל בני הנוער שמקדישים יותר ויותר מזמנם כשהם שוחים בנהר האינפורמציה הדיגיטאלי שהופך יותר ויותר זמין וזול. הגלובליזציה, שטף המידע, תקשורת הריאליטי, השתלטות התחרותיות הקפיטאליסטית, שבירת מוסד הנישואין ועוד כהנה וכהנה גורמים הפכו את הדכאון והחרדה למגפה בין בני נוער. כנראה שלמהפכת המידע הדיגיטאלית יש השפעה אדירה על ההתפתחות המזיקה הזו. מסתבר גם שהתיאוריה שאפשר להשליך ממחלות דיכאון של מבוגרים על אלו של בני נוער וההפך אינה תופסת, התפתחות דיכאונות וחרדות אצל בני נוער שונה לחלוטין מזו של המבוגרים.

במחקר שהתפרסם בתחילת החודש ושהחל עוד בשנת 1995 מסכם הפרופסור בריאן פרימאק מאוניברסיטת פיטסבורג, "ככול שבני הנוער מגדילים את שעות הציפייה בטלויזיה, וידאו, משחקי מחשב ובאינטרנט כך, בצורה ישירה, עולה סכנת כניסתם לדיכאון". המחקר, שהחל כאמור בשנת 1995 והשתתפו בו 4,142 בני נוער, בגילאי 15-16, כולם ללא סימני דיכאון. בממוצע הקדישו בני הנוער 5.68 שעות ביום ומדיה וצריך לזכור שכאשר המחקר התחיל דברים כמו DVD או אינטרנט בקושי היו קיימים. 7 שנים מאוחר יותר התגלה ש-7.4% מבני הנוער מטופלים כנגד דיכאונות במצבי התקדמות גבוהים. הסתבר, שכול שעת המשך מול המכשירים מגבירה את סיכויי ההכנסות לדפרסיה. נתון מעניין שנמצא במחקר הוא שנשים צעירות אמידות הרבה יותר מגברים צעירים כנגד התפתחות דיכאון וזאת כאשר שני המינים היו חשופים באותה המידה למדיה אלקטרונית זו או אחרת.

למי שאינו יודע, מחלת הדיכאון היא הלקוי הבריאותי, שאינו מוביל למוות, המוביל בעולם. הדיכאון, בדרך כלל, מתחיל בגיל ההתבגרות. הזמן שמוקדש למדיה האלקטרונית, בא על חשבון הזמן שיכול להיות מוקדש לספורט, לעיסוקים חברתיים או אינטלקטואליים שאלו הם התורמים המובילים נגד גלישה לדיכאון. הממסרים שמועברים לצעירים באמצעות המדיה האלקטרונית מעודדים תוקפנות, ממריצים פחד וחרדה ולמעשה עוצרים או מעכבים התפתחות של אישיות עצמאית. עוד ממצא מעניין שהתגלה במחקר המעמיק הזה הוא שישיבה מול המסך האלקטרוני בלילה באה על חשבון שינה שאצל אנשים צעירים חשובה ביותר להתפתחות.

מחקרים מצביעים על כך שבני נוער שונים ממבוגרים בחשיפה לדיכאון. החוקרים טוענים שיש הבדל משמעותי בין תגובת המוח, אצל מבוגרים וצעירים, לתמונות (במיוחד תמונות מפחידות או מרגשות) אפילו אם הצעירים והמבוגרים שייכים לאותה קבוצת גנים שמפעילה את הנושא.

בגדול, חרדה ודיכאון מושפעים מפעילות של חומר כימי בשם סרוטונין (serotonin). מדובר בחלבון שנוצר בין תאי עצב במוח ומועבר לתוך התאים כאשר יש גנים ספציפיים שיוצרים את הקוד שגורם לתנועת הסרוטונין. שינוי בגן שגורם לתזוזת הסרוטונין עלול לגרום לעליה או ירידה באספקת הסרוטונין. כל אדם מקבל בירושה שני גנים שמקדדים סרוטונין, גן מהאם וגן מהאב. לגנים הללו יש גרסאות שונות, "קצרות", "ארוכות" וכו'. יש אנשים שלהם שני גנים בעלי אותה גרסה או בעלי גרסאות שונות (האחת "ארוכה" והשנייה "קצרה" כדוגמה). מחקרים שנעשו בעבר קשרו את הגרסה של הגן להתפתחות של מחלות הדכאון והחרדה.

נראה שאדם מבוגר שיש לו שני גנים מהגרסה הקצרה חשוף יותר להתקפי חרדה ודיכאון מאשר כזה עם הגרסה "הארוכה". הפעילות והתגובה של המוח למחלות הדיכאון והחרדה נבדקו, בשנים האחרונות, בעזרת הדמיה של מרכז העצבים במוח. ד"ר ג'ניפר לאו, בדקה, בעזרת צוות חוקרים, 33 בני אדם בריאים ועוד 31 שסבלו מדיכאונות, חציים מבוגרים וחציים צעירים, בעזרת סריקות של תהודה מגנטית (MRI ). המטרה הייתה לראות השפעה של תמונות "מפחידות" על מרכז הפחד במוח (ה-amygdala) על מבוגרים לעומת בני נוער. מסתבר שההשפעה אצל צעירים הפוכה לזו שאצל מבוגרים. הממצאים הללו קצת "קלקלו" את התיאוריה הרווחת שאפשר לחזות התפתחות של חרדה ודיכאון במבוגרים על פי ההתפתחות אצל בני נוער, זה לא כך.

אחת הבעיות בתופעת הדיכאון והחרדה של בני הנוער נעוצה בדיוק בהבדלי ההתפתחות של המחלות הללו בין צעירים לבוגרים. עוד בסוף המאה הקודמת יצאו מחקרים ברורים שציינו שקיים נתק בין שכבות הגילים, ההורים לא מודעים להתפתחות המחלות אצל ילדיהם ולאו דווקא בגלל התעלמות כמו בגלל הנתק הזה. לגבי ההורה נער או נערה בדיכאון או במצב של חרדה נראים רגזנים, עצבניים או חסרי מנוחה, מצבים אופייניים (בעיני ההורים בעיר) לנוער. הורים פותרים בעיות ברורות של דיכאון וחרדה כ"בעיות של התבגרות" והאמת היא שהתפתחות מחלות הדיכאון והחרדה אכן "מסתתרת" מאחורי מה שנראה כתופעות נורמאליות אצל נוער מתבגר.

איך בכול זאת אפשר לאבחן התפתחות דיכאון או חרדה אצל בני נוער? איך מבדילים את התופעות הללו מאותן "בעיות של התבגרות"? ובכן, יש מצבור של סימנים שבהם חייבת נורה אדומה להידלק אצל ההורה. נתחיל מכך שכאשר לצעיר/ה יש מצב רוח בשפל לאורך זמן זה מצב שדורש בדיקה. אם מתווספים לכך שינויים של למעלה מ-10% במשקל (מעלה או מטה), חוסר או עודף בשינה והבעות של חוסר אמון אישי (בעצמו) ביכולות של הנער/ה אין ספק שצריך להביא את הנער/ה לטיפול. בכלל, שינויי התנהגות מחייבים בדיקה. ירידה בלימודים, שינויים במסגרת החברתית, התבודדות פתאומית, חוסר אכפתיות בולט, אפאטיות בולטת ומשפטים שהצעיר/ר "זורק" מפעם לפעם. משפטים כמו, "נמאס לי מהכול", "אין לי מושג בשביל מה אני מתאמץ כך?", "איני מצליח לעשות שום דבר, אני אפס, אני לא-יוצלח" וכאלה סוגים של התייחסויות.

העובדה שמתחיל להיות ברור שהתפתחות דיכאון וחרדה אצל בני נוער נעשית בדפוסים שונים מהתפתחות אצל מבוגרים וזאת ביחד עם העובדה שדיכאון וחרדה הפכו למחלה המובילה אצל בני נוער, מחייבות מעקב צמוד יותר של ההורים, בני משפחה, חברים ומערכת החינוך. ככול שהמשבר הגלובלי נמשך כך גם צופים עליות חדות בהתפשטות המחלות הללו שקשורות במצבי רוח.

הטיפול נעשה היום בעיקר באמצעות טיפולי תמיכה ותרופות פרמקולוגיות אבל כסף רב נכנס למחקר בתחומים שונים ומשונים, "ייצוב" המערכת החשמלית של המוח, היא אחת וניתוחים היא אחרת ועדיין, המניעה היא שתציל יותר בני נוער מכול תרופה קיימת ולכן מומלץ מאוד לעקוב.

באדיבות  "נופית" - המרכז לטיפול בהפרעות אכילה  http://www.nofit.org

מערכת IsraDoctor

עבור המתמודדים עם סוכרת, הטסים לעסקים,או לחופשה משפחתית בחו"ל, הסוכרת תתלווה אליהם לכל מקום. חשיבות ההשגחה והטיפול היומי לאיזון רמות הסוכר בדם, מחייב תכנון מדוקדק והיערכות מראש ברמת הציוד והמכשור הרפואי הנלקח, אחזקתו והטיפול בו, וזאת כבר בשלב ההכנות והאריזה.

מה מומלץ לחולי סוכרת הנושאים משאבות אינסולין להכין לפני הנסיעה?

לפני הטיסה לחו"ל מומלץ בחום לחולי סוכרת הנושאים משאבות אינסולין, להיערך ולוודא מהם מספרי הטלפון של נציגות החברה בארצות אליהם נוסעים, במקרים רבים ניתן להיעזר בהם. מומלץ להצטייד מראש במספר דברים על מנת שהסוכרת תלווה את הנסיעה ולא תהפוך לעניין העיקרי:

1. חשוב להצטייד בכמות מספקת של אינסולין לכל תקופת הנסיעה.
2. כדאי לקחת בנוסף לאינסולין הקצר בו משתמשים במשאבת האינסולין גם אינסולין ארוך טווח כך שבשעת הצורך ניתן יהיה לעבור ממשאבה לזריקות ללא בעיה.
3. חשוב לשמור בכתב את ההנחיות של תוכנית האינסולין למשאבה, כמו גם את מינון האינסולין החלופי במקרה בו יש צורך לעבור לזריקות.
4. חשוב לקחת כמות מספקת של ציוד למשאבת אינסולין, כדאי תמיד לחלק את הציוד בין מספר מזוודות ולא לשמור הכל במזוודה אחת.
5. מומלץ להצטייד באישור רופא מטפל, המעיד כי הנך סוכרתי הנושא משאבת אינסולין ובו פירוט של סוגי האינסולין והמינונים. רצוי כמובן שהאשור יהיה בשפה האנגלית. רצוי להחזיק בארנק האישי את הכרטיס: "יש לי סוכרת" (גם באנגלית).
6. לא לשכוח כמובן לקחת מכשיר מד למדידת סוכר, וכן ציוד לבדיקות שתן. שינויים רבים מתרחשים בעת נסיעות וכדאי לבצע מדידות תכופות, ולהצטייד במספיק מקלונים לבדיקה במד סוכר, טבליות גלוקוטאבס למקרה של ירידה חדה ברמות הסוכר-היפוגליקמיה, וכמובן גלוקגון למקרה חירום.
7. בטיסות ליעדים בחו"ל הכרוכות בהפרשי שעות גדולים, ייתכן שיהיו שינויים בזמני הארוחות ובשעות השינה בימים הראשונים, יש לתכנן עם הרופא המטפל את זמני ההזרקות בהתאם.
8. לגבי חיסונים לחו"ל - קיימים יעדים בחו"ל בהם נדרש חיסון מיוחד, רצוי לשוחח עם הרופא מטפל. יש לזכור כי חלק מהחיסונים עלולים לגרום באורח זמני לסימפטומים של המחלה ובעקבות זאת לפגוע באיזון הסוכרת. לכן, עדיף לדאוג לחיסון כחודש לפני הנסיעה, כאשר נמצאים עדיין תחל השגחת הרופא האישי המטפל.

מהו הציוד הנדרש לנסיעה?

מומלץ לשאת בתיק שיהיה צמוד אליך בעת הנסיעה את הפריטים הבאים: ערכות עירוי למשאבת אינסולין, מד סוכר ומקלונים לבדיקת סוכר, דפי מעקב לבדיקת הסוכר בדם, טבליות סוכר או משקה מתוק, ביסקוויטים או חטיפים למצבי היפוגליקמיה (ירידת סוכר חדה ומסוכנת). ערכת גלוקון למצבי היפוגליקמיה קשה (איבדו הכרה). יש לשמור בטמפרטורת החדר, עד 25 מעלות. כדאי להדריך חבר לנסיעה כיצד להזריק את הגלוקגון בשעת הצורך. לחולי סוכרת נעורים מומלץ להצטייד בסטיקים לבדיקת אצטון בשתן.

בזמן הטיסה

אין לארוז את האינסולין במזוודה מאחר שהוא עלול לקפוא בתא המטען אלא לקחת אותו בתיק האישי. רצוי להעביר מחצית מכמות האינסולין לרשותו של שותף לנסיעה, למקרה אבדן או גניבה. ארוחות במטוס עלולות להימצא לא מתאימות לדיאטה של חולי סוכרת. הזמן ארוחה מיוחדת או הבא איתך תחליפים.

המאמר באדיבות מומחי אגנטק

מערכת IsraDoctor

לא פעם אני משוחח עם הורים לילדים ולפעוטות וכולם משבחים את החשיפה לטלויזיה ומציינים לפני כמה חשוב הגירוי להתפתחות הילד. זהו מיתוס שיש לנפץ, ע"י הבנת הנזק שבצפייה, וכיצד ניתן למזער אותו בהתבסס על מחקרים עדכניים.

רובינו לא מודעים למשמעות הכמותית של הצפייה שלנו בטלויזיה. על פי סטטיסטיקה עדכנית ילדים עד גיל 6 צופים בממוצע כ-60 שעות מדי שבוע. בהמשך עם המעבר לבית הספר מספר שעות הצפייה יורד במעט לרמה של 6.5 שעות ליום בממוצע. כלומר מספר השעות המצטבר בהן הילדים יושבים מול המכשיר גדול יותר ממספר השעות אותן הם מבלים בבית הספר.

מסתבר שאם נספור את השעות, נגיע למסקנה המדהימה כי מלידה ועד גיל 70 אנחנו נצבור כ-10 שנות צפייה בטלויזיה (87,000 שעות). נתון נוסף המעלה באופן משמעותי את שעות הצפייה הוא מכשיר טלויזיה בחדר הנמצא היום אצל 65% מהילדים.

אחד הדברים הזועקים מהנתונים הסטטיסטיים הוא החשיפה לאלימות שהילדים חווים מדי יום: בהנחה שילד צופה 4 שעות ביום הוא ייחשף עד גיל 13 ל-100,000 (מאה אלף) מעשי אלימות ו-8000 מעשי רצח. זוהי חשיפה מסיבית חסרת תקדים בהיסטוריה האנושית של ילדים לאלימות.

מה גורמת הצפייה במסך למוח שלנו?

כאשר אנחנו צופים בטלויזיה תוך כ-30 שניות המוח עובר ממצב של גלי בטא למצב של גלי אלפא, כלומר למצב של ערנות למחצה. בנוסף לכך המוח השמאלי הנחשב כמוח העוסק בפעילות רציונלית והלוגית נכנס למצב של המתנה ואילו המוח הימני העוסק יותר בתחושות, אסוציאציות, ופעילות הקשורה פחות לתודעה הופך להיות המוח הדומיננטי מכאן ניתן להבין את כוחן הרב של הפרסומות החודרות בקלות אלינו ללא החסם של המוח השמאלי ולא פעם קשה לנו לקבל את העובדה שאנחנו מזמזמים פרסומת ממנה אנו סולדים או קונים מוצר שאנחנו לא מעוניניים בו.

הבעיה הופכת להיות חריפה יותר בילדים ובפעוטות. ניתן להבחין במספר השפעות שליליות בתהליך ההתפתחות של הילד:

פגיעה בחוש המציאות - מי מאתנו לא נוכח במחזה בו הפעוט הולך לחפש את האנשים בתוך הקופסא ששרים ומדברים, לא מוצא אותם ולא מצליח להבין מה קורה. הפעוט בזמנים הקריטיים להתפתחותו מתקשה להבדיל בין מציאות לבין מה שקורה על המסך דבר שעלול לגרום לו בהמשך קשיים בהבנת המציאות גם כילד וגם כבוגר, המצב הזה מחריף במיוחד אחרי חשיפה ממושכת למשחקי מחשב אלימים.

התוצאה בחלק מהילדים ומתבגרים היא חוסר יכולת לקלוט שאלימות גורמת לנזק למי שסופג אותה כאשר הכל נראה כמו משחק מחשב או סרט בטלויזיה בו הגיבור קם אחרי כל סצנה או המשחק מתחיל מחדש ואין כל התעכבות על הסבל של מי שנפגע, זוהי אלימות סטרילית, אשר ביטויים לה אנו מוצאים לא פעם בתיאורי הילדים של מה הם יעשו למי שאינו מוצא חן בעיניהם.

האטה של ההתפתחות המוטורית - ילד הוא יצור תנועתי הבונה את מערכת העצבים שלו בשנותיו הראשונות ובמיוחד בשנה הראשונה וזקוק לתנועה ולמגע על מנת לפתח כשרים אלו, הישיבה מול הטלויזיה מקטינה משמעותית את הזמן המוקדש לתנועה הן בילדות המוקדמת והן בהמשך.

עומס יתר של חוויות - כתוצאה מקצב האירועים והתחלפות התמונות מהיר מדי. מצד שני כאשר הילד מגיע לבית הספר או לגן הוא מתחיל להשתעמם כי הוא רגיל לעוצמות גרוי וקצב ארועים הרבה יותר מהירים והחיים פתאום נראים מאוד משעממים ואפורים מול הברק, הקצב והצבעים על המרקע, המורה לא יכולה לבדר אותו היא אף מעיזה לבקש ממנו ולהטיל עליו מטלות.

פגיעה או האטה ביכולת הדיבור - ילדים בגיל הרך הבונים את כושר הדיבור הן ברמת המוטוריקה והן ברמת ההיגוי, הם אינם משתמשים בשפה באופן פעיל בשל הישיבה הפסיבית מול המכשיר וחוסר היכולת לאינטראקטיביות כפי שקורה כאשר הם נמצאים עם מבוגר המנהל שיחה איתם, מתקן טעויות ויוצר דיאלוג חי.

פגיעה בראיה - המבט הנדרש כדי לצפות בטלויזיה הינו מבט לא ממוקד וישיבה של שעות מול המסך גורמת להתעייפות העיניים ולפגיעה בחוש הראיה.

חיקוי - הסרטים ורוב התכנים המשודרים הנם תכנים מסחריים בעיקר ומהווים מודל לחיקוי הן אצל ילדים והן אצל מתבגרים. כתוצאה מכך התנהגות אלימה או התנהגות מינית הופכים להיות נורמות מקובלות מאחר וגיבורי הסרטים משתמשים במוטיבים אלו לעיתים תכופות.

הרצון לסיפוק מיידי - הן הטלויזיה והן המחשב מרגילים את הילדים לסיפוק מיידי ומקטינים מאוד את הסבילות, הסבלנות וההתמדה לקראת מטרה רחוקה.

פגיעה בקשרים חברתיים - אחד החוקרים בתחום מדמה את הטלויזיה לחלילן מהמלין אשר בקסם חלילו מצליח לקחת את כל ילדי הישוב למקום לא נודע. אנלוגיה זו מפתיעה בחריפותה כאשר אנחנו משווים את מספר הילדים המשחקים מחוץ לכותלי הבית ביומיום מול מספר הילדים ששחקו יחד לפני 30 או 40 שנה. הרחובות ומגרשי המשחקים של היום כמעט ריקים, וטענות ההורים כי הילד יושב כל היום מול המסך ונמנע מלפגוש חברים נשמעות שוב ושוב.

הגברת האלימות והנטייה לפתח תסמינים של הפרעות קשב וריכוז - ישנן הוכחות חד משמעיות לאחר מעקב אחרי עשרות אלפי ילדים כי הן אלימות והן בעיות קשב וריכוז קשורות למספר שעות הצפייה ולגיל הצופה, ככל שהגיל צעיר יותר ומספר השעות גדול יותר כך הסיכויים להתנהגות אלימה או להפרעות בריכוז גדלים.

השמנה עקב אכילה לא מבוקרת - מול המסך וחוסר תנועה, הטלויזיה מהווה כנראה אחד הגורמים להשמנה בעולם המערבי בשל אכילה לא מבוקרת כאשר כל העניין ממוקד במסך ולא בטעם של המזון ובהנאה ממנו. הרגשת השובע לא מגיעה הגוף נמצא ללא תנועה שעות ארוכות ומכאן הדרך לעודף משקל קצרה מאוד.

עליה בצריכת סיגריות ואלכוהול - כחיקוי להתנהגות השחקנים על המרקע , נתונים אלו הוכחו במחקרים שונים והווים מבחינת ההורים מקור לדאגה עקב ההשלכות השונות כמו תאונות דרכים, התנהגות אלימה ופגיעה בבריאות.

כיצד אם כן ניתן להתמודד עם הבעיות הללו ? התשובה אינה פשוטה. להלן מספר טיפים ועצות כיצד ניתן למזער את הנזק ובמקביל לאפשר צפייה בטלויזיה:

• מומלץ להגביל את גיל הצפייה - מעל גיל 3. על פי המלצת האירגון האמריקאי לרפואת ילדים אין לאפשר לילדים מתחת לגיל 3 לצפות בטלויזיה. בשנים אלו נקבעות התנהגויות והרגלים אשר ילוו את הילד בהמשך חייו. אחד המחקרים בנושא מראה כי התנהגות חריגה שאומצה עד גיל 5-6 עקב צפייה רבה בטלויזיה יהיה קשה מאוד לשנות בהמשך בגילאי ביה"ס. לכן גם אחרי גיל 3 יש להגביל מאוד את זמן הצפייה ולשים דגש גדול יותר על פעילות משותפת הן בחיק המשפחה והן עם חברים ולהימנע ככל האפשר מבילוי פסיבי מול המסך.
• חשוב לשבת עם הילד הצעיר ולצפות איתו בתוכנית ואף לדבר על התכנים הנצפים הן במהלך התוכנית והן בסיומה כדי למנוע מצב של חוסר מודעות ונטרול חוש השיפוט של הילד.
• להימנע מהכנסת מכשיר לחדרו של הילד ולאבד בכך את הבקרה הן על החומר הנצפה והן על כמות השעות שהוא מבלה מול המסך. מחקרים הראו באופן חד משמעי כי הכנסת המכשיר לחדרו של הילד מעלה באופן משמעותי את משך הזמן בו הוא מבלה בצפייה או מול המחשב.
• קיום פעילויות משותפות או משחקים משותפים. תופעה מעניינת היא כי ככל שהילד פחות חשוף למסך כך הוא פחות מבקש אותו.

לסיכום: צפייה בלתי מבוקרת ובגיל צעיר מדי גורמת נזקים שהוכחו בבדיקת עשרות אלפי ילדים ויש להתייחס למדיום הזה בכובד ראש ולנסות לבצע את השינוי בממלכה הקטנה של כל אחד מאתנו.

מאת ד"ר מוטי לוי הרופא הראשי של רשת מרפאות כללית רפואה משלימה.

מערכת IsraDoctor

במחלקה האורתופדית בבי"ח השרון פועלת מעבדת הליכה בה מאבחנים את הסיבות לכאבים בכפות הרגליים, בברכיים או בגב, ע"י בדיקה של תבניות הליכה. בהתאם לאופי הבעיה ולחומרתה, ניתן להציע למטופלים מגוון של פתרונות:

·         מדרסים

·         פיזיותרפיה

·         אימוני כושר לבניית כוח

·         שינוי בתבניות ההליכה – בעזרת פיזיותרפיסט  

·         ניתוח

ד"ר דרור רובינסון, מנהל מרפאת ההליכה: "צורת ההליכה האידיאלית היא בקו ישר. סטייה בציר ההתקדמות או התקדמות לא אחידה מצביעות על בעיה. כיוון שצורת ההליכה שלנו נובעת מהיחס בין כוח למשקל הגוף, במרפאה אנו מבקשים מהמטופל ללכת על מכשיר שמודד את הכוח שכף הרגל מפעילה בזמן ההליכה. המכשיר מאפשר לנו לבדוק באופן מדויק כיצד כף הרגל מתנהלת ולהציע טיפול בהתאם. מרבית האוכלוסייה בישראל, ובמיוחד חיילים, סובלים מבעיות בתבנית הדריכה, שניתנות לטיפול לאחר אבחון מדויק במעבדת הליכה."

למרפאה ניתן להגיע באמצעות מכתב הפנייה מרופא המשפחה. לפרטים נוספים: מוקד זימון תורים בבי"ח השרון: 03-9372222

מערכת IsraDoctor

(צילום: אווה סמית)

חברת שחל טלרפואה ופיליפס ישראל, משיקות עמדת שירות ייעודית לטלרפואה והצלת חיים, במקומות ציבוריים בתי עסק, ארגונים וחברות בכל רחבי הארץ. העמדה מיועדת לעסקים והיא כוללת מכשיר לשידור אק"ג מלא ומכשיר החייאה אוטומטי (דפיברילטור) דובר עברית של פיליפס, הניתן להפעלה על ידי כל אדם גם ללא כל ידע רפואי. הדפיברילטור, מיובא לישראל באמצעות חברת מדטכניקה ומותאם לשימוש בארץ על פי הנחיות משרד הבריאות. העמדה תאפשר גם שידור אק"ג (רישום הפעילות החשמלית של הלב) למוקד הטלרפואה של שחל הפועל 24 שעות ביממה, התייעצות רפואית והזנקה של ניידת טיפול נמרץ במקרה הצורך. ההשקה של עמדת השירות מתבצעת בישראל עם אישור חוק הצבת מכשירי החייאה במקומות ציבוריים.

ארז אלראי, מנכ"ל משותף בשחל טלרפואה מסר היום: "ההכרה בחשיבותו המכרעת של אבחון מהיר ותגובה בזמן אמת, מביאה יותר ויותר ארגונים לדאוג לאיכות החיים ובריאותם של העובדים. השירות שאנו משיקים היום משלב בין טכנולוגית הטלרפואה המתקדמת בעולם לבין הגורם האנושי העושה את ההבדל בין חיים למוות. הגברת המודעות במקומות עבודה ומקומות ציבוריים מחזקת ומעלה את תחושת הביטחון האישי ומאפשרת לעובדים ולמבקרים במקום, לקבל מענה מיידי של המוקד הרפואי על כל חשש הנוגע ללב או לביצוע פעולה מידית במקרה של דום לב"

אריאל איקן, מנכ"ל, פיליפס מדיקל סיסטמס ישראל ציין כי: "כ-8,000 איש נפטרים מידי שנה בישראל מדום לב, חייהם של כ-10% לפחות יכולים להינצל באמצעות מכשירי החייאה ניידים. מתן שוק חשמלי באמצעות מכונת החייאה כמו זו של פיליפס היא הדרך היעילה ביותר להשיב את קצב פעימות הלב למצבו הנורמאלי. הסיכוי הטוב ביותר לחולה לשרוד הוא על ידי קבלת שוק חשמלי בתוך 5 דקות מרגע ההתמוטטות והסיכויים להחייאה מוצלחת יורדים בכ-10% עם כל דקה שעוברת. מערכות מסוג זה הוכיחו את עצמן במדינות רבות בעולם ואני מאמין כי יוכיחו את עצמן כמצילות חיים גם בישראל".

עמדת השירות מיועדת כאמור, לבתי עסק, מקומות עבודה ומקומות ציבוריים (B2B), מאפשרת לכל עובד או מבקר בארגון להרגיש בטוח ולדעת שבמקרה של דום לב, יוכל כל אדם להפעיל את מכשיר ההחי�