(צילום: Jamie Woods)

קרדיולוגים אמריקאיים ממליצים לבצע בדיקות לגילוי בעיות לב אצל ילדים שצריכים להתחיל ליטול את תרופת הריטלין, לטיפול בהפרעת קשב וריכוז.

תרופות ממריצות יכולות להעלות את לחץ הדם והדופק. למרבית הילדים זו לא בעיה. אך לילדים שסובלים מבעיות לב, התרופה יכולה לגרום לכך שיהיו פגיעים יותר לדום לב פתאומי. דופק לא סדיר יכול לגרום למצב בו הלב מפסיק לשאוב את הדם ולבעיות אחרות.

קרוב ל-2.5 מיליון ילדים אמריקאים וכ-1.5 מיליון מבוגרים נוטלים תרופות לטיפול בהפרעת קשב והיפראקטיביות (ADHD). תרופות ממריצות כגון: Ritalin, Adderall ו-Concerta עוזרות לילדים עם ADHD להישאר מרוכזים ולשלוט על התנהגותם.

התרופות האלה כבר נושאות תוויות אזהרה, המזהירות מפני סיבוכים אפשריים אצל מי שסובל מבעיות לב מולדות או אחרות.

הרופאים ממליצים לבצע בדיקה מקיפה של היסטוריה משפחתית ואק"ג, לפני שילדים יקבלו את התרופות, כדי לוודא שהם לא סובלים מבעיות לב שלא הובחנו עד כה.

תוויות אזהרה הופיעו לאחר שמינהל המזון והתרופות האמריקאי (FDA) בדק ברישומיו ומצא דיווחים על 19 מקרי מוות פתאומיים אצל ילדים שטופלו בתרופות נגד ADHD ו-26 דיווחים נוספים על בעיות אחרות הכוללות מקרים שבץ והפרעות לב בין השנים 1999 ו-2003. היו גם דיווחים על בעיות אצל מבוגרים, אך ה-FDA לא התמקד בהם.

בדיקת אק"ג יכולה לזהות הפרעות בקצב הלב שיכולות להוביל לדום לב. גם ילדים שכבר עכשיו נוטלים את התרופה צריכים להיבדק, אומרת דר' ויקטוריה ווטר, מומחית לקרדיולוגיית ילדים. אם זוהתה בעיה, צריך לשלוח את הילד לאבחון אצל קרדיולוג ילדים. ילדים עם בעיות לב יכולים ליטול את התרופות, אך תחת השגחה צמודה.

עם זאת, לא כל הרופאים מסכימים שיש צורך לערוך בדיקות אק"ג. דר' סטיבן פליזקה, פסיכיאטר ילדים באוניברסיטת טקסס, אומר שהוא די מופתע מההמלצה לערוך בדיקות אק"ג. לדבריו אין ראייה שמקרי המוות הפתאומיים הם בעיה גדולה יותר עבור ילדים שנוטלים תרופות ממריצות לעומת ילדים שלא נוטלים את התרופות.

מקור: סוכנות ידיעות אי.פי.

מערכת IsraDoctor

מינהל המזון והתרופות האמריקאי (FDA) יתחיל בקרוב מחקר שמטרתו לקבוע האם ניתן למנוע את האחוז הקטן של סיבוכים, חלקם אף חמורים, שנגרמים בעקבות ניתוחי עיניים בשיטת LASIK.

כעשור, לאחר שאישר ה-FDA את ניתוחי העיניים בשיטת LASIK, החלו גורמים במשרד הבריאות לבחון את הסיכונים הפוטנציאליים של אחד הניתוחים הפופולאריים ביותר.

כמעט 8 מיליון אמריקאים עברו את ההליך, ורובם נפטרו ממשקפיים או עדשות מגע בלי סיבוכים ארוכי טווח. אך אחוז קטן התלוננו על תופעות לוואי חמורות שהשאירו את עיניהם יבשות עד כדי כאב, ראיה מטושטשת והתפרצויות צבע. חלקם אף אמרו שראיתם כה חלשה עד כדי כך שהם לא יכולים לראות סרט או לנהוג בלילה.

הטכנולוגיה התקדמה, השתפרה והיא בטוחה יותר, אבל ישנו עדיין אחוז קטן של מטופלים שיוצאים מחדר הניתוח עם תוצאות לא משביעות רצון. השאלה הנשאלת היא האם ה-FDA יכול לעשות משהו בנידון, כדי להקטין את מספר האנשים שסובלים מחוויות לא נעימות בעקבות ההליך.

אמריקאים נהרו בהמוניהם למכונים שביצעו את הניתוח בשיטת LASIK מאז קיבלה השיטה את האישור בשנת 1998. מטופלים ששילמו מאות ואף אלפי דולרים עבור הניתוח, הוציאו בסך הכל 2.5 מיליארד דולר בשנה, לפי נתוני אנליסטים. הלקוחות נמשכו לזמני התאוששות מהירים ותקווה למעט כאבים לאחר הניתוח. אך הניתוח לא מתאים לכל אחד, ויכולים להיות סיבוכים כגון ראיית לילה לקויה.

משנת 1998 ועד 2006, ה-FDA קיבל 140 דיווחים על תופעות לוואי חמורות. מוקדם יותר השנה, האגודה האמריקאית לקטרקט וניתוחי לייזר לתיקון ראייה, שמייצגת את רופאי LASIK, בדקה יותר מ-3,000 מאמרים על שיטת ה-LASIK ומצאה ש-95% מהמטופלים דיווחו על שביעות רצון מתוצאות הניתוח.

דר' קרי סולומון, מנתח עיניים שהוביל את המחקר של האגודה, מביע תמיכה במחקר לאומי, אך אומר שאין צורך לשכתב את אלוני אזהרה, מכיוון שרופאים נוהגים בזהירות ומיידעים את המטופלים אודות בעיות פוטנציאליות. במהלך התמחותו, שוחח דר' סולומון במשך שעתיים עם מטופל פוטנציאלי על הסיכונים וערך בדיקות עיניים כדי להיות בטוח שיש סיכוי גבוה להצלחה בניתוח. בהתבסס על התוצאות, הוא דחה אחד מכל ארבעה מטופלים.

למרות שרופאים צריכים להקפיד על דיווחים על אירועים חריגים, חשוב ביותר שהממשלה ואנשי רפואה יעשו צעדים כדי לרסן את הפרסומות המוגזמות. חשוב שמנתחי עיניים לא יהפכו את ההליך לטריוויאלי כפי מוצג בחלק מהפרסומות.

"עם כל הכבוד לשיטת LASIK, לפעמים ניתן להתרשם מהפרסומות שמדובר במשהו טריוויאלי כמו הליכה למכולת שבסופה אתה חוזר עם ראייה מושלמת. אבל זה לא ככה, זהו ניתוח לכל דבר", אומר דר' שולץ.

מקור: LA Times

מערכת IsraDoctor

מטבע בריאתו נחשב האדם יצור חברתי ומיני. תפקוד מיני תקין ואהבה חשובים לא רק לנשמה, אלא לבריאות הגוף, הם משפרים את איכות החיים, משפיעים על מצב הרוח, מפחיתים רמות חרדה ומחסלים דיכאונות. מחקרים מראים שמצב של ריגוש מיני וחיי מין פעילים יכולים להאריך את תוחלת החיים, לתרום לבריאות הלב, לשפר את היכולת להתמודד עם כאבים, לחזק את המערכת החיסונית, וייתכן, אף לסייע בהפחתת גידולים סרטניים על רקע הורמונאלי, כגון סרטן השד וסרטן הערמונית. 

בריאות עם הורמונים

למרות העובדה שהקשר בין זיהוי התופעות האלה ובין קיום יחסי מין טרם הוכח, פיתוח טכניקות הדמיה ולימוד הביוכימיה של התפקוד המיני מספקים הסברים לתופעות האלה. אחד ההורמונים החשובים שנחשפו בנושא זה הוא אוקסיטוצין. הורמון זה, המשתחרר במוח בזמן אורגזמה ומתפזר במערכת הדם, מווסת את חום הגוף, את לחץ הדם ומסייע בתהליכים של ריפוי פצעים. אחת ההשפעות החזקות ביותר של הורמון זה הוא היכולת לשכך כאבים. בעזרת טכניקת דימות (MRI), העוקבת אחר הפעילות המוחית בנשים במהלך אורגזמה, נמצא כי מרכז שיכוך הכאב במוח משחרר אנדורפינים היכולים להקהות את תחושות הכאב (כגון כאבים כרוניים, כאבי ראש, פרקים וכו`), להרגיע ולהפחית חרדות.

במערכת זוגית ממושכת, חיי מין מהנים ומספקים משפרים את מצב הרוח. ייתכן כי השפעה זו נגרמת מכיוון שכל אחד מבני הזוג מרגיש נחשק במידה רבה בדינמיקה הנוצרת במערכת זוגית מתוקנת.

שומרים על הלב

ממחקר אחר עולה נמצא כי חיי מין סדירים מעלים את רמת הנוגדנים בדם (מסוג אימונוגלובין) המחזקים את המערכת החיסונית. העדות הטובה ביותר להשפעה החיובית של המין באה מתוך ניסיון לקשור בין פעילות אירובית להגנה על הלב. במהלך קיום יחסי מין שורף אדם כ-200 קלוריות כמספר הקלוריות ששורף אדם בריצה מהירה במשך 30 דקות. במהלך האורגזמה מכפילים עצמם קצב פעימות הלב ולחץ הדם פי שניים. בחיי מין סדירים משתחרר הורמון הטסטוסטרון, החשוב ליצר המיני בגבר ובאשה. הורמון זה נחשב כמפחית סיכון ללקות במחלות לב וכמגן על שריר הלב אחרי אירוע של אוטם שריר הלב. מחקרים אלה יכולים להסביר מדוע מאמינים הרופאים שקיום יחסי מין אחרי התקף לב הוא בטוח יחסית.

קשר בין פעילות מינית ובין הפחתה בתחלואת סרטן השד וסרטן הערמונית משוער כתוצאה מאינטראקציה בין אוקסיטוצין ובין הורמון המין הגברי הטסטוסטרון, והורמון המין הנשי האסטרוגן האחראים על התחלקות התאים. קשר זה טרם הובהר, יחד עם זאת, עובדה היא כי זוגות נשואים באושר חיים מספר רב יותר של שנים בממוצע.

ולכן אשמח אם תזכרו את עצתי: המקיים יחסי מין הרבה שנים – זוכה לאריכות ימים.

מאת דר' נחום זילבר, אורולוג בכיר, מנהל רשת מרפאות און

מערכת IsraDoctor

ממשלת קנדה הכריזה חרם על בקבוקי תינוקות העשויים מחומר הנקרא polycarbonate, הנפוץ בשוק, לאחר שנמצא שאחד ממרכיביו רעיל.

הצעד, שהוביל משרד הבריאות הקנדי, הוא ראשון מסוגו כנגד bisphenol-a או BPA, חומר כימי נפוץ שמחקה את ההורמון האנושי. ה-BPA גרם לשינויים ארוכי טווח בחיות, לאחר שנחשפו עליו בניסויי מעבדה.

סימונו כחומר רעיל יאפשר לקנדה לאסור על ייצור, ייבוא או מכירה של בקבוקי תינוקות העשויים מ-polycarbonate. Polycarbonate נפוץ בשוק הבקבוקים בצפון אמריקה, הוא דומה לזכוכית, אך קל יותר ולא שביר.

שר הבריאות, טוני קלמנט, אמר שלאחר בדיקה של מחקרים רבים וביצוע מחקרים משלו, משרדו הסיק, שמי הכי פגיע בגלל החומר הכימי הם ילדים בגיל 18 חודשים. רמות חשיפה מסוכנות הרבה יותר נמוכות עבור הילדים לעומת המבוגרים, לכן מבוגרים שמשתמשים במוצרים המכילים את החומר, אינם בסכנה.

מקור: NY Times

מערכת IsraDoctor

(צילום: Keira Bishop)

מחקר חדש, שנערך במכון לתזונה וטכנולוגיית מזון באוניברסיטת צ'ילה, שבדרום אמריקה, קובע כי שתיית מיץ חמוציות בקרב ילדים, מסייעת במניעת דלקת בקיבה, הודות לרכיבים הייחודים, המצויים בו, אשר מנטרלים את פעילותם המזיקה של חיידקים בקיבה. במסגרת המחקר, נבדקה לראשונה ההשפעה של צריכה קבועה בילדים של מיץ חמוציות ופרוביוטיקה (חיידקי מעיים ידידותיים) כנגד חיידק מזיק המצוי בקיבה.

מדובר בחיידק הנקרא הליקובקטר פילורי (Helicobacter Pylori) אשר מצוי בקיבה של רוב האוכלוסייה, אולם בדרך כלל אינו גורם לבעיה בריאותית כלשהיא. יחד עם זאת, בקרב חלק מהאוכלוסייה, נוכחותו של החיידק עלולה לגרום למצב דלקתי, לכיב קיבה (אולקוס) ולכיב בתריסריון. הפגיעה מתרחשת כאשר החיידק פוגע בציפוי המגן הפנימי של הקיבה דבר המאפשר לחומצה לפגוע בדופן. על פי הערכה כ- 10% מהילדים בעולם המערבי נדבקים עד גיל 10 בחיידק, כ- 15% מהילדים המודבקים יפתחו כיב קיבה, השאר עלולים לסבול מכאבי בטן, אך מצב כרוני בילדים עלול להגביר עבורם את הסיכון לחלות בסרטן הקיבה בבגרותם.  

במחקר השתתפו 295 ילדים, בגילאי 6 עד 16, אשר אובחנו, באמצעות מבחן נשיפה, כנשאים של החיידק, אך עדיין אינם סובלים מסימפטומים. המשתתפים חולקו לארבע קבוצות, באופן אקראי וצרכו משקאות שונים, בכמות של 200 מ"ל, מדי יום, במשך שלושה שבועות. הקבוצה הראשונה צרכה משקה, המכיל מיץ חמוציות בשילוב פרוביוטיקה והקבוצה השנייה, ששימשה כקבוצת בקרה, צרכה משקה המכיל פרוביוטיקה ללא חמוציות. הקבוצה השלישית, צרכה משקה, המכיל מיץ חמוציות בלבד ללא פרוביוטיקה והקבוצה הרביעית, ששימשה כבקרה, צרכה משקה פלצבו, שאינו מכיל מיץ חמוציות. לאחר שלושה שבועות בוצעה בדיקת נשיפה שנייה לאבחון הימצאות החיידק בקרב המשתתפים.

מניתוח תוצאות המחקר עולה תמונה מעודדת, המראה כי בקרב הנבדקים, שצרכו מיץ חמוציות, נמצאה ירידה משמעותית בכמות החיידקים בקיבה, בהשוואה לכמותם לפני צריכת המיץ. נמצא כי, בקרב הילדים שצרכו מיץ חמוציות הייתה ירידה של 16.9% בכמות החיידקים. מעבר לכך, בקרב הילדים שצרכו מיץ חמוציות בשילוב פרוביוטיקה הייתה ירידה של 22.9% בכמות החיידקים, לעומת קבוצת הביקורת בה נראתה ירידה של 1.5% בלבד בכמות החיידקים.

כאשר נבדקו שוב, לאחר שלושה שבועות,  חלק מהילדים אשר צרכו במהלך המחקר מיץ חמוציות ואשר נראתה בהם ירידה משמעותית בכמות החיידקים, נמצאה חזרה של החיידק בשיעור של כ- 80%.

מסקנת החוקרים, אשר התבססה על פעילותו של מיץ החמוציות, המכיל רכיבים ייחודים הנקראים פרואנטוציאנידינים היא כי שתייה יומית של כוס מיץ חמוציות (200 מ"ל) משפיעה באופן משמעותי על ילדים הנושאים את החיידק הליקובקטר פילורי ושאינם סובלים מסימפטומים וכתוצאה מכך מסייעת במניעת דלקת ומחלות קיבה.

המחקר פורסם בגיליון האחרון של כתב העת המדעי האמריקאי לתזונה (Nutrition) ומצטרף לשורה של מחקרים חדשים שפורסמו לאחרונה אשר מצביעים על האופן בו המרכיבים הייחודים המצויים במיץ החמוציות מחזקים את מערכת החיסון, מונעים זיהומים במערכת דרכי השתן ומסייעים בהורדת הסיכון למחלות לב וסרטן. עם התקדמות המחקר המדעי בעולם הולכות ומצטברות עדויות רפואיות נוספות לכך שמיץ חמוציות והשפעתו נוגדת החמצון יכול לשמש גורם המשפיע  גם באזורים נוספים בגוף וכן בטיפול בסוגי סרטן מסוימים.

על חמוציות ותרומתן לבריאות

חמוציות הן פירות השייכים למשפחת פירות היער ומקורן בצפון אמריקה. ילידי אמריקה הלבנים  כינו את  שיח החמוציות בשם קרנבריז (CRANBERRY) שכן הגבעול והפרח הזכירו להם את ראשו ומקורו של עגור (CRANE). חמוציות נחשבות לפרי מרפא ברפואה  העממית של צפון אמריקה. בין היתר שימשו פרחי חמוציות לחבישת פצעים, העלים לטיפול בבעיות של דרכי השתן וטיפול בשלשולים, הפירות הסגולים אדומים למניעת דלקות בדרכי השתן וחיזוק המערכת החיסונית. פרי החמוציות שימש כמקור לוויטמין C בקרב מלחים בזמן הפלגתם ברחבי האוקיינוס. לפני עידן השימוש באנטיביוטיקה היו כבר החמוציות טיפול פופולארי בדלקות בדרכי השתן. לחמוציות ערכים תזונתיים רבים, כגון סיבים תזונתיים, וויטמין C  ופיטוכימיקלים  שונים, פרואנטוציאנידינים (נוגדי חמצון ייחודיים), פוליפנולים, חומצה אלגית ועוד. החל משנת 1984 הצביעו מחקרים רבים על כך שחמוציות הן בעלות יתרונות בריאותיים. המחקר המדעי הראשון על חמוציות קשור למערכת דרכי השתן. היתרון הבריאותי הוא הודות לרכיבים הקיימים בפרי החמוציות, הנקראים פרואנטוציאנידינים (נוגדי חמצון ייחודיים), אשר נמצאו כאחראים על יצירת מנגנון המונע ההיצמדות חיידקית לדופן הרקמה וכך מסייע לנטרול הפעילות המזיקה של החיידקים. עם התקדמות המחקר המדעי בעולם הולכות ומצטברות עדויות נוספות  הסוברות כי חמוציות יכולות לשמש כגורם מגן גם באזורים נוספים בגוף ובהשפעתם נוגדת החמצון המגנה על הלב, מונעת סרטן ומאיטה הזדקנות תאים.

מאת נאוה עינבר, יועצת תקשורת ובריאות

מערכת IsraDoctor

(צילום: Valerio Lo Bello)

מחקר חדש קובע כי שתייה מתונה של בירה מורידה את הסיכון למחלת כלי דם בגפיים התחתונות

מחקר חדש ונרחב שנערך במחלקה לרפואה, במרכז הרפואי בית ישראל בבוסטון, שבארצות הברית, קבע כי שתייה קבועה ומתונה של בירה מפחיתה משמעותית את הסיכון למחלת כלי דם בגפיים התחתונות, שהינה מחלת כלי דם היקפיים, המתבטאת בהצרה וחסימה של העורקים המובילים דם לרגליים. המחקר בחן את הקשר שבין צריכה מתונה של אלכוהול לשכיחות מחלת כלי דם בגפיים התחתונות בקרב אוכלוסיית מחקר רחבה בארצות הברית.

במחקר השתתפו 5,635 נשים וגברים מבוגרים מארצות הברית, אשר נתבקשו לדווח באמצעות שאלון על הרגלי צריכת האלכוהול השנתית שלהם לאורך 7 שנים וחצי, במהלכן נאספו נתונים אודות אשפוזים בקרב המשתתפים בגין מחלת כלי דם בגפיים התחתונות. בקרב 2,298 משתתפים בוצעו בדיקות מעקב לאבחונה של המחלה, באמצעות בדיקה, שמבוצעת על ידי מכשיר דופלר, המשווה את לחץ הדם בקרסול ללחץ הדם בגפיים התחתונות. לפי יחס לחצי הדם ניתן לאבחן את קיומה של המחלה. במצב של מחלת כלי דם בגפיים התחתונות, לחץ הדם בקרסול יהיה נמוך מלחץ הדם בזרוע ויעיד על בעיה בזרימת הדם בעורקים ההיקפיים המובילים דם לגפיים התחתונות.

מניתוח תוצאות הנתונים שנאספו במהלך המחקר, התקבלה תמונת מצב דרמטית, שהראתה כי צריכת בירה קבועה ומתונה הורידה משמעותית את הסיכון להתפתחותה של מחלת כלי דם בגפיים התחתונות. נמצא כי שתייה קבועה ומתונה של כוס (330 מ"ל) עד 13 כוסות של בירה בשבוע, מורידה את הסיכון להתפתחות המחלה ב- 44%, לעומת הימנעות מוחלטת משתיית בירה או שתייה של יותר מ- 14 כוסות בירה בשבוע. 

מסקנת המחקר העולה מניתוח הנתונים היא כי שתייה מתונה וקבועה של בירה, בקרב גברים עד שני בקבוקים ביום ובקרב נשים עד בקבוק אחד ביום,  מורידה משמעותית את הסיכון למחלת כלי דם בגפיים התחתונות בקרב מבוגרים, אולם צריכה מוגברת מבטלת השפעה זו.

המחקר פורסם לאחרונה בכתב העת המדעי האמריקאי לאפידמיולוגיה (American journal of epidemiology).

נתונים אודות מחלת כלי דם בגפיים התחתונות

על פי נתוני הערכה לאומיים כ- 3% מהאוכלוסייה בישראל סובלת ממחלת כלי דם היקפיים בגפיים התחתונות ושכיחותה עולה עם הגיל, כאשר כמעט חמישית מבני 65 ומעלה סובלים ממנה. הערכות עולמיות מעלות כי בארצות הברית סובלים מהמחלה כ- 10 מיליון איש ובמדינות אירופה סובלים ממנה כ- 16.5 מיליון איש.

מחקר זה מצטרף לשורה של מחקרים חדשים שפורסמו לאחרונה המצביעים על כך ששתייה מתונה וקבועה של בירה מורידה את הסיכון למחלות לב וכלי דם, סוכרת, מקרים מסוימים של סרטן ואף משפרת את התפקוד הקוגניטיבי, מסייעת לזיכרון ותורמת למצב הרוח.

כך לדוגמה, מחקר חדש, שפורסם לאחרונה בכתב העת המדעי האירופי לבריאות הלב, היוצא באוניברסיטת אוקספורד באנגליה, קבע כי שתייה קבועה ומתונה של בירה מורידה באופן משמעותי את הסיכון למות ממחלות לב. מסקנת המחקר, העולה מניתוח הנתונים של 11,914 משתתפי המחקר, שבוצע לאורך 20 שנים, היא כי שתייה מתונה וקבועה של בירה בשילוב עם פעילות גופנית קבועה, מורידים את הסיכון למות ממחלות לב בכ- 50%. נתון מעניין נוסף אשר עולה מהמחקר מצא כי בקרב אלו, אשר ביצעו פעילות גופנית קבועה, שלא שתו בירה, עלה הסיכון לחלות במחלות לב בכ- 30%, לעומת אלו אשר שילבו בין שתייה קבועה ומתונה של בירה לבין פעילות גופנית. מסקנת החוקרים היא ששתייה מתונה וקבועה של בירה מביאה לירידה משמעותית בסיכון למות ממחלות לב וכי השפעתה המטיבה מתחזקת בשילוב עם פעילות גופנית קבועה.

כמו כן, מחקר חדש שפורסם לאחרונה בכתב העת המדעי הבריטי לסרטן (British Journal of Cancer), קבע כי שתייה מתונה וקבועה של בירה מפחיתה משמעותית את הסיכון לחלות בסרטן הכליה. החוקרים מצאו כי השפעה זו של הבירה על הסיכון לחלות בסרטן הכליה קשורה בהשפעת רכיבים פנוליים המצויים בה, כמו כן, משפיע האלכוהול המצוי בבירה על שיפור ברגישות לאינסולין שהינו גורם סיכון ידוע המגביר חלוקת תאים סרטניים. מחקר רחב היקף זה כלל כ- 2,000 משתתפים ונערך במכון לרפואה סביבתית שבסטוקהולם שבדיה ובשיתוף בית הספר לרפואה של הרווארד בבוסטון ארצות הברית ומכון קרולינסקה בסטוקהולם שבדיה.

מחקר נוסף שיצא לאחרונה ואשר פורסם בכתב העת המדעי לתזונה ומטבוליזם (Annals of Nutrition and Metabolism), הינו מחקר קליני התערבותי ראשון מסוגו, שבחן את ההשפעה של צריכה מתונה של בירה רגילה על מערכת החיסון בקרב אוכלוסייה בוגרת ובריאה של כ- 57 גברים ונשים. מסקנת החוקרים היא ששתייה מתונה וקבועה של בירה מסייעת לחיזוק המערכת החיסונית ובמיוחד בקרב נשים ויכולה להסביר את השפעת הבירה במלחמתו של הגוף במחלות שונות ובמניעתן.

על בירה ותרומתה לבריאות

בירה היא משקה צמחי טבעי פופולארי המיוצר  מלתת, כישות, מים ומותסס בעזרת שמרים. הבירה מכילה פחמימות, אלכוהול, ויטמיני B ורכיבים צמחיים שמקורם בחומרי הגלם הטבעיים. משחר ההיסטוריה קיימות דוגמאות לשתיית בירה כסגולה לבריאות טובה. מחקרים אחרונים מראים כי באוכלוסיות אשר צורכות בירה בכמות מתונה חל פיחות בסיכון לתחלואה ותמותה ממחלות לב. השפעתה של הבירה, המכילה אלכוהול ורכיבים נוגדי חמצון ייחודיים, קשורה במנגנונים שונים, כמו העלאת רמת הכולסטרול הטוב (HDL), הורדת מדדי דלקת וקרישתיות והעלאת יכולת נוגדת חמצון בדם. בנוסף, מחקרים שונים מראים כי צריכה מתונה של בירה מגינה מפני הופעת סוכרת בקרב נשים וגברים בגילאים שונים. שתייה קבועה ומתונה של בירה נמצאה במחקרים כמשפרת את התפקוד הקוגניטיבי, מסייעת לזיכרון, מרגיעה ותורמת למצב הרוח.

מאת נאוה עינבר, יועצת תקשורת ובריאות

מערכת IsraDoctor

חג פסח קרב ומשרד הבריאות מרענן את כללי הזהירות הנוגעים לטיפול במאכלי דגים והתנהגות עם קנייה ואחסנה ש ביצים

לקראת החג וההיערכות לליל הסדר משרד הבריאות מרענן את כללי הזהירות, למניעת זיהום בחיידק ה-Vibrio vulnificus, בעיקר מהדגים הבאים: מושט/אמנון,בורי ודניס.

ברצוננו להזכיר כי החיידק עלול לגרום לזיהומים חמורים. מאפיין הזיהום: כאב חזק, בצקות, בועות, דלקת תת-עורית, ובמקרים מסוימים גם אלח (שטף) דם. על פי נתוני המחלקה לאפידימיולגיה במשרד הבריאות, בשנת 2007 דווחו 10 מקרים של Vibrio vulnificus

על מנת להימנע מהזיהום מומלץ

• לקנות דגים רק ממקומות מורשים (בעלי רישיון עסק).
• לוודא כי הדגים המוצגים בויטרינת הקירור מוחזקים על שבבי קרח בטמפ' של מינוס °4.
• אין לקנות דגים מכל סוג שהוא ישירות מבריכות דגים או מדוכנים פתוחים בהם לא נשמרים תנאי קירור נאותים.
• להימנע ממגע ישיר עם הדגים החיים או הטריים (מצוננים).
• אין לקנות דגים חיים או מצוננים שלמים. יש להקפיד לקנות רק את הדגים, שנוקו מסנפירים, קשקשים וזימים.
• אנשים הסובלים ממחלות כרוניות, כגון: כבד, כליות, סכרת, מערכת חיסון מוחלשת וסרטן ואנשים עם פצעים פתוחים בידיים, מומלץ שימנעו מכל מגע עם הדגים.

התנהגות עם ביצים

ביצה שטופלה לא כראוי, עלולה לגרום להדבקות בחיידק הסלמונלה אנטרטידיס (Salmonella enteritidis) שעלול להימצא בקליפת הביצה או בחלבון, ולגרום לתחלואה בדרכי העיכול. המחלה מלווה בחום גבוה, הקאות ושלשולים בעיקר אצל תינוקות וזקנים. התפתחות החיידק תלויה בטמפרטורה, בזמן ובתנאי אחסנת הביצה.

קניה, אחסון ושימוש בביצים

• יש לקנות רק ברשתות שיווק או בחנויות ממוזגות כאשר הן ארוזות באריזה חד פעמית סגורה.
• יש לוודא שעל האריזה יש סימון הכולל את שם תחנת המיון, כתובתה, סוג הביצים ותאריך אחרון לשיווק.
• אין לקנות בשווקים פתוחים וחנויות לא ממוזגות. אין לקנות ביצים ללא סימון. אין לקנות ביצים סדוקות או שבורות.

אחסון

• יש לאחסן ביצים אך ורק במקרר ורצוי באריזה המקורית.
• ניתן להשתמש בביצים המאוחסנות בתנאים אלה כ- 30 יום מתאריך הקניה.
• רצוי להוציא את הביצה מהמקרר סמוך לשימוש בה.

שימוש

• אסור לשטוף ביצים, השטיפה עלולה לגרום לחדירת החיידקים דרך הקליפה. במקרה שרוצים להכניס את הביצה יחד עם הקליפה לבישול ממושך (כמו בחמין). ניתן לשטוף את הביצה מיד לפני השימוש, וכך לא יהיה מספיק זמן להתפתחות החיידק.
• אפשר להשתמש בביצים רק אחרי טיפול בחום מעל 65 מעלות צלסיוס את הביצים שבושלו ולא נאכלו, יש להחזיר למקרר.
• יש למנוע מגע בין ביצים שבושלו לאלה שלא בושלו. מאכלים המכילים ביצים - שלא עברו בישול יש לאחסן במקרר עד לשימוש (מוס, מיונז, קרמים).
• ביצים שאין ביטחון לגבי תנאי האחסון והטיפול בהן, אסור לחלוטין להשתמש בהן להכנת קרמים, מיונז, ביצה רכה, ביצת עין או מאכלים אחרים שנעשים עם ביצים לא מבושלות. אלא אם הביצים עוברות טיפול בחום גבוה (תבשילים, עוגות אפויות). אסור להשתמש בביצים סדוקות או שבורות.

בברכת חג שמח,

עינב שימרון – גרינבוים, דוברת משרד הבריאות

מערכת IsraDoctor

חולי אסטמה, אל תבזבזו את כספיכם על כיסויים מיוחדים למזרונים ושואבי אבק שיטפלו בקרדית האבק, מכיוון שכל אלה הם די חסרי תועלת.

קבוצת חוקרים בדקה 54 מחקרים קודמים, שבהם השתתפו כ-3,000 איש, כדי להעריך עד כמה האמצעים המיוחדים יעילים. הם גילו שישנה ירידה מסוימת בקרדית האבק, אך היא לא משמעותית. בין האמצעים המיוחדים נבדקו: כיסויים למזרונים, אמצעי ניקוי מיוחדים, שואבי אבק חזקים ומסנני אוויר.

שלושים ושישה ניסויים ניסו להעריך שיטות פיזיות, כגון כיסויים למזרונים, עשרה ניסויים העריכו את השיטות הכימיות, ושמונה אחרים בדקו את השילוב בין שיטות כימיות לפיזיות.

רוב המוצרים היו די חסרי תועלת, אך צוות החוקרים גילה ירידה בכמות של קרדית האבק בשבעה עשר ניסויים, אם כי להערכתם הירידה לא משמעותית דיה כדי למנוע אסטמה.

מחבר המחקר, דר' פיטר גוטצשה, אומר שהחוקרים יכולים להסיק בביטחון רב, שאין צורך לקנות שואבי אבק יקרים או כיסויים מיוחדים או להשתמש בשיטות הכימיות כנגד קרדית האבק, מכיוון שהטיפולים האלה לא יעילים.

אם תהיתם מדוע כיסויי מזרונים ושיטות אחרות אינם יעילות, התשובה שמתקבלת על הדעת היא, שכל הטיפולים האלה אינם משפיעים מספיק על הימצאות של אלרגנים מקרדית האבק הביתית. רמת האלרגנים בבתים היא כה גבוהה, שמה שנשאר לאחר הטיפול, מספיק כדי לגרום להתקפי אלרגיה.

למרות הממצאים האלה, יש מה לעשות כדי לצמצם את ההתקפים. כביסת מצעים בטמפרטורה גבוהה, והסרת צעצועים רכים מהמיטה יכולים לעשות חיים קלים יותר עבור 90% מאנשים שאצלם התקפי אסטמה נגרמים בגלל קרדית האבק. תעשו כך, ותוכלו לצמצם את השימוש בתרופות נגד אסטמה.

מקור: BBC News

מערכת IsraDoctor

בשורה משמחת לגברים הסובלים מערמונית מוגדלת, אשר אולי חושבים בטעות כי רק ניתוח כירורגי יכול לשחרר אותם מהתסמינים המטרידים, כמו הצורך התכוף להשתין מספר פעמים באמצע הלילה, או עצירה במהלך מתן שתן. מסתבר כי טיפול תרופתי, הנקרא אבודרט המיועד לטיפול בהגדלה שפירה של בלוטת הערמונית מאפשר שיפור מתמשך בתסמינים, גורם להקטנת הבלוטה ויכול להפחית את הצורך להזדקק לניתוח כירורגי. התרופה מטפלת בגורם הבעיה ופועלת על מנת להקטין את הערמונית בהדרגה לכשליש מגודלה המקורי לפני תחילת הטיפול.

ביחד עם תהליך הקטנת הערמונית, משתחרר בהדרגה הלחץ המופעל על שלפוחית השתן וכתוצאה מכך מורגשת הקלה משמעותית בסימפטומים המהווים מצוקה יומיומית וקושי אמיתי של התמודדות עם אי יכולת להתאפק, תחושת אי התרוקנות אחרי הטלת שתן, עצירה במתן שתן וכמובן התעוררות בלילה על מנת להשתין מספר פעמים.

אבודרט היא תרופה הנלקחת בכדורים ובעלת טווח פעילות רחב ממשפחת מעכבי אלפא. התרופה עדיין איננה בסל הבריאות אולם היא קיימת בביטוחים המשלימים של מכבי, לאומית ומאוחדת וכן בכללית לכלל ציבור המבוטחים.

הטיפול אושר על ידי משרד הבריאות,  על ידי מינהל המזון והתרופות האמריקאי ה-FDA וסוכנות התרופות האירופית ה-EMEA.

יתרונות הטיפול

במחקר חדש שנערך לאחרונה במספר מרכזים רפואיים בניהול הפקולטה לרפואה באוניברסיטת טקסס שבארצות הברית, בהשתתפות 4,844 גברים מעל גיל 50 במהלך כשנתיים, הוכח שהטיפול באבודרט בשילוב טיפול תרופתי נוסף, יעיל לאורך זמן בקרב גברים עם ערמונית מוגדלת בדרגת חומרה בינונית עד קשה. היתרון המשמעותי של שיפור בתסמינים ניכר במהלך המחקר כבר מספר חודשים לאחר תחילת הטיפול והמשיך להשתפר בשנה הראשונה והשנייה ללקיחת התרופה. המחקר ממשיך להתנהל והמשתתפים יבדקו גם בתום ארבע שנות מחקר ואף במהלכן.

פרופ' קלאוס רוהבון, החוקר הראשי מאוניברסיטת טקסס ציין עם פרסום תוצאות המחקר כי: "אסור להפחית מאי הנוחות והחרדה מהם סובלים גברים החיים עם הגדלה של הערמונית. המצוקה היומיומית וההתמודדות עם תדירות ותכיפות מתן שתן, ההתעוררויות במהלך הלילה, הפחד מסיבוכים עתידיים פוטנציאלים, עצירה במתן שתן והאפשרות להזדקק בעתיד לניתוח, מערערים באופן משמעותי את איכות חייו של החולה. מחקר זה כעת הוכיח באופן אמיתי כי ניתן לעשות את ההבדל באורח החיים של גברים אלו הסובלים מהפרעה בדרגה בינונית עד קשה, כתוצאה מהגדלה של הערמונית, וליהנות מיתרונות טיפול תרופתי כך שיחוו שינוי יעיל ולאורך זמן בתסמינים הקשורים להפרעות השתנה".

למי מתאימה התרופה

הטיפול באבודרט מיועד לחולים הסובלים מתסמינים בחומרה בינונית עד קשה, כתוצאה מהגדלה של הערמונית ושגודל הערמונית שלהם שווה או גדול מ-30cc. מדובר בתרופה אשר מנגנון הפעולה שלה מבוסס על הורדת רמת ההורמון הגורם להגדלת הבלוטה. כתוצאה מנטילת אבודרט ניתן לראות הקטנה של הערמונית כבר אחרי חודש כאשר תהליך ההקטנה ממשיך עם נטילת התרופה וניכר משמעותית כעבור מספר חודשים כאשר מתרחשת הקלה בתסמינים. השיפור הולך וגדל ככל שהתרופה נלקחת לאורך זמן רב יותר.

נתונים על בעיית הערמונית המוגדלת בישראל 2008

על פי נתוני הערכה לאומיים, ערמונית מוגדלת היא אחת מהבעיות הבריאותיות הנפוצות ביותר בקרב גברים מעל גיל 50. אחד מכל שני גברים, כלומר כ–50% מהגברים בישראל ככל הנראה סובלים מהגדלה שפירה של הערמונית. ככל שעולה הגיל מתרחבת התופעה לכדי כ–60% בקרב גברים מעל גיל 60, לכדי 70% בקרב גברים מעל גיל 70 וכך הלאה לכדי 80% מקרב גברים בני 80 ומעלה.

בחן את עצמך, כיצד תדע האם אתה סובל מערמונית מוגדלת ?

• האם אתה חש שלא התרוקנת לגמרי אחרי הטלת שתן ?
• האם פחות משעתיים אחרי ההשתנה אתה מרגיש צורך להשתין שוב ?
• האם זרם השתן שלך לא רציף ודומה לטפטופים ?
• האם קשה לך להתאפק מלהשתין לאחר שהרגשת את הצורך ?
• באיזו תכיפות שמת לב לירידה בחוזק ובעוצמת זרם השתן ?
• באיזו תכיפות היה לך צורך ללחוץ או להתאמץ כדי להתחיל להשתין ?
• האם אתה קם במהלך הלילה להשתין ?

אם ענית בחיוב על רוב השאלות מומלץ כי תפנה לרופא המשפחה שלך.

מה יבדוק הרופא ?

• בדיקה ידנית של הערמונית דרך פי הטבעת.
• בדיקת גודל הערמונית באמצעות אולטרסאונד.
• בדיקת דם לקביעת ערכי PSA המהווה סמן להגדלה של הערמונית.

יצוין כי עד היום היו קיימים בישראל טיפולים תרופתיים, אולם בעוד אבודרט מטפלת בגורם הבעיה, בנוסף לשיפור בתסמינים, פועלות התרופות הקיימות על התסמינים בלבד. ברוב המקרים מומלץ לשלב בין שני סוגי הטיפולים, על כן כדאי להתייעץ עם הרופא.

מאת נאוה עינבר, יועצת תקשורת

מערכת IsraDoctor

יש גם חדשות טובות: טיפים! למטיילים ולמקפידים על הגזרה והבריאות

למטיילים שבחבורה:

דר' אורי סנדובסקי, מנהל המחלקה לרפואה דחופה בבי"ח השרון:  

לבוש: יש להצטייד במכנסיים ארוכים, חולצות עם שרוול ארוך, נעליים סגורות (רצוי גבוהות) ובשום פנים ואופן לא סנדלים, כובע עם שוליים רחבים. כדאי להימנע מפגיעה של אבנים, קוצים, עקיצות והכשות, ומפגיעה משיזוף יתר. רצוי להצטייד במשחת שיזוף עם מקדם הגנה גבוה.

שתיה: חשוב ביותר להצטייד בכמויות גדולות של שתיה -רצוי מים קרירים או קרים אך אפשר גם מיצים ממותקים, המגבירים את הרצון לשתות. רצוי לא להשתמש במשקאות מוגזים כי הכמות של משקה מוגז שאפשר לשתות היא קטנה. יש לשתות בכל הזדמנות גם אם לא מרגישים צמא. בימים חמים ובשהייה בחוץ מאבדים נוזלים ומלחים בזיעה ואפשר להגיע להתייבשות.

סימני התייבשות הם: כאב ראש, הרגשת עייפות וכבדות, דופק מהיר וצמא.

הטיפול: מתן שתייה בכמויות גדולות.

מצב קיצוני של התייבשות מתבטא באבדן הכרה, דופק מהיר, חום מעל 40 מעלות - הפסקת הזעה. מצב זה הוא מכת חום המתרחשת באנשים הנמצאים זמן רב במקום חם ולא שותים מספיק. זהו מצב חרום רפואי ויש להעביר את הנפגע במהירות לבית חולים.

מזון: לאכול רק במקומות נקיים ומוכרים. יש להימנע מאכילת סלטים עם ביצים ומיונז ומזון שעמד בחוץ ללא קירור. בתקופה זו של השנה הרעלות מזון שכיחות ומתבטאות בהקאות, שלשולים, כאבי ראש וחום.

פגיעות מבעלי חיים:

יתושים: בלינה בשדה יש להצטייד בתכשירי אלתושים למיניהם - המונעים עקיצות יתושים.

במידה ונעקצתם, אפשר להשתמש ב- FENISTIL-GEL שאותו מורחים על מקום העקיצה כדי להפסיק את הגירוד. להשיג בבתי המרקחת.

דבורים:  אנשים הידועים כרגישים לעקיצות דבורים (עקיצה כזו יכולה להיות קטלנית), טוב שיצטיידו בערכה הכוללת מזרק אדרנלין - EPI-PEN - וגלולה אנטיהיסטמינית. ניתן להשיגה בבתי המרקחת עם מרשם רופא.

נחשים:  הנחש הנמצא ברוב אזורי הארץ הוא הצפע הארץ-ישראלי ובנגב קיימים עוד מספר נחשים - השפיפון והאפעה. בטיול, בנוסף לאמצעי המיגון שהוזכרו, אין להזיז, להרים או להפוך אבנים, או לחטט בצמחיה. בכל אחד ממקומות אלה יכול להסתתר נחש. בתקופה זו של השנה הנחשים מתעוררים משנת החורף, הם רעבים, ומכילים כמויות גדולות של ארס.

במקרה של הכשת נחש: יש להשכיב את הנפגע במקום מוצל, במנוחה, לקבע את הגפה הפגועה, ולהעבירו במהירות לבית החולים הקרוב.

מה לא לעשות: אין לחתוך או למצוץ את מקום ההכשה - האדם שייעשה כך, באם יש לו פציעה בפה או בשפה, ייפגע אף הוא. אין לשים קרח או כל קירור אחר.

עקיצת עקרב: ההנחיות לגבי ההתנהגות הן כמו לגבי נחשים. העקרב המסוכן הוא העקרב הצהוב, או העקרב השחור עם הזנב הגדול - העקרבוט. אדם שנפגע מעקיצת עקרב יש להעביר מיד לבית החולים הקרוב.

למקפידים על הגזרה והבריאות:

עצות מפי ציונה אברהם, מנהלת היחידה לתזונה ודיאטה בבי"ח השרון:

מצות: במצה אחת כמות קלוריות השווה לשתי פרוסות לחם (140 קלוריות). לכן העדיפו מצה קלה, שבה 85 קלוריות בלבד והיא עשירה בסיבים תזונתיים והימנעו מאכילת מצה מטוגנת (כ-250 קלוריות).

גפילטע פיש: קרפיון צעיר מכיל אחוז נמוך של שומן ולכן רצוי להשתמש בו וליצור מנות קטנות (75 קלוריות למנה).

מרק קניידלעך: הסתפקו ב"קניידלע" אחד קטן למנת מרק (כ-50 קלוריות).  

מנה בשרית: בחרו במנת צלי של עוף או הודו (200-250 קלוריות).

שאר מיני מזונות: את המזון הכשר לפסח עדיף שלא לטגן, ולהסתפק בבישול במים, אידוי, ואפייה בתנור או בגריל. אם בכל זאת חייבים לטגן, מומלץ להשתמש במחבת טפלון ובתרסיסים לטיגון ללא שמן.

קינוח: מומלץ להגיש סלט מפירות טריים במקום עוגה (80-100 קלוריות) - טרי, מלא בויטמינים וגם מקל על הרגשת הכובד של הארוחה. 

שתייה: העדיפו מים, סודה ומשקאות דיאטטיים על פני משקאות תוססים מתוקים ומשקאות חריפים, העשירים בקלוריות.

ובכלל: פעילות גופנית מומלצת במשך ימי החג, כמו בכל ימות השנה.

מערכת IsraDoctor

מחקרים רבים הוכיחו כי למצבי לחץ, חרדות, דאגות, עצב וכעסים יש קשר הדוק לרמת הסוכר אצל חולים סוכרתיים בכלל ומסוג 1 בפרט.

למרות זאת יש לזכור כי התגובות ויכולת הביטוי הרגשי במצבים אלו שונה מאדם לאדם.

בדרך כלל במצבי לחץ מופרשים "הורמוני הסטרס" – קטכולאמינים, בתגובה הידועה כתקוף או ברח, תפקידם לגייס אנרגיה הדרושה לצורך התמודדות עם אותם מצבי לחץ. במקביל הם גורמים לעליה ברמת הסוכר ולצמצום כניסתו למאגרים. המאמץ הנדרש להתמודדות עם מצבי הלחץ, יוצר הפרשת אינסולין מוגברת המחזירה את רמות הסוכר למצב נורמלי.

אצל חולי סכרת מסוג 1 אין הפרשת אינסולין לאחר שעבר גל מצב הלחץ, עובדה הגורמת לרמת הסוכר להישאר גבוהה, נוצרת גם החמרה בגין הפרעות בתפקוד הכבד.

ברור כי מצבים אלה מקשים מאד על חולי סכרת מסוג 1 שכמות ההמוגלובין שעבר גליקולוזה עולה אף היא ושהזרקת אינסולין עבורם הפכה לתלות.

הוכח, כי באמצעות שיטות הרפיה שונות ובמיוחד שיטת הביופידבק ניתן להשפיע ולהוריד בצורה משמעותית את תגובות מערכת העצבים הבלתי רצונית. תהליך זה גורם לירידה ברמת הסוכר בדם, ליותר סוכר להיכנס לכבד ולהיאגר כגליקוגן.

בשונה משיטות הרפיה אחרות שיטת הביופידבק מבוססת על שלושה תחומים עיקריים:

• הרפואה - הביולוגיה.
• הפסיכולוגיה.
• הטכנולוגיה.

מדובר בשיטה לימודית - טיפולית צידידותית, נעימה, מרתקת וחוויתית. זו שיטה בלתי חודרנית וללא תופעות לוואי. השיטה עוזרת לאדם לרכוש תוך זמן קצר ביותר, ידע, כלים לצורך פיתוח מיומנויות לפיתוח והעמקת המודעות האישית לתחושות הגוף. נעשה שימוש במכשור אלקטרוני מתוחכם וממוחשב אליו מתחברים באמצעות חיישנים קטנים בדרך כלל בקצות האצבעות של הידיים או על המצח. המכשור מודד באופן מדויק, אמין, אובייקטיבי ובזמן אמת, מעבד ומזין חזרה על צג המחשב נתונים על תהליכים ושינויים פיזיולוגיים המתרחשים בגוף כמו: רמת המתח הרגשי והפיזיולוגי, קצב ואופי פעימות הלב, קצב ואופי הנשימה, אופן זרימת הדם בגוף,פעילות מוחית וכד'. כל זאת על מנת לאפשר לאדם לראות, לשמוע ולהבין את הדיאלוג ויחסי הגומלין בין הגוף והנפש.

ניסיונות קליניים רבים בעבר הוכיחו כי לימוד ותרגול הרפיה יומיומיים ועקביים באמצעות שיטת הביופידבק גרמו ליכולת להגיע לרמת הרפיה טובה תוך זמן קצר ובכך להקטנה משמעותית בכמות האינסולין שהוזרקה לחולי סכרת מסוג 1. יש לציין כי הפרוטוקולים הטיפוליים נבנו בהתאם לפרופיל הפסיכו-פיזיולוגי של כל מטופל באופן אישי.

מספר הפגישות הטיפוליות הממוצע נע בין 10-15 פגישות חד שבועיות של 45 דקות בכל מפגש.

אחרי כל סידרת טיפולים נפגש כל מטופל עם אחות המרפאה שלו שבדקה את רמות הסוכר בדם. התוצאה הייתה כי אצל רוב המטופלים בשיטת הביופידבק הייתה ירידה בערכים של הסוכר בכלל וגם בצום וכמו כן הייתה ירידה בכמות האינסולין שהוזרק.

לסיכום ניתן בהחלט לומר כי שיטות הרפיה בכלל ושיטת הביופידבק בפרט תרמו בצורה משמעותית להורדת רמת הסוכר אצל סוכרתיים מסוג 1. ובכך היו השלכות חיוביות ומעודדות בשיפור אורח ,איכות החיים של חולים אלו.

מאת דר' יגאל גליקסמן

מערכת IsraDoctor

הזעת יתר הינה תופעה המוכרת בתחום הרפואה ובתחום האסתטיקה. בישראל סובלים מהתופעה על צורותיה השונות מעל 250 אלף איש. ההזעה הינה תהליך שבו מתבצע ויסות חום הגוף בדרך של הפרשת החום לסביבה. מצבי הזעת היתר הינם מצבים שבהם הגוף עובד "בטורים גבוהים" והדבר יכול לקרות גם במצבים בהם לא קיים חום חיצוני או לא מתבצעת פעילות גופנית המצדיקה הזעה כזו; אלו המצבים שבהם הסובלים מהזעת יתר עשויים למצוא עצמם נבוכים חברתית בגין הזעה מסיבית ולא פרופורציונלית באירועים מיוחדים - הופעת כתמי זיעה בבתי שחי במצבי לחץ ומתח וריבוי זיעה בכף היד. המצב מקשה על ביצוע פעולות כמו כתיבה, לעיתים, ומהווה מחסום במפגשים חברתיים.

סוגי הזעת יתר:

הזעת יתר ראשונית - המקושרת יותר למצבי מתח נפשי/לחץ/התרגשות, וזו עשויה להיות הזעת יתר ממוקדת (לאזורים מסוימים), למשל: בטן, גב וחזה.

הזעת יתר כללית - כאן יש לאבחן בין מצב של הזעת יתר בכל הגוף שלא בגין מחלה או מצב מטבולי לבין מצבים של הזעת יתר כללית, העשויים להיות סימן לשינויים הורמונליים, גיל המעבר, הפרעה בפעילות אנדוקרינית (למשל - בלוטת המגן), ממאירויות, השמנת-יתר וכד'.

הזעת יתר היא בעלת קשר תורשתי. היא יכולה להיות מלווה בריח זיעה בלתי נעים ולשם אבחונה יש כמובן לשלול מחלות שונות. מידת ההפרעה ממנה סובל הפרט היא אינדיווידואלית לכל אדם, וזאת כיוון שמדובר בתופעה הפוגעת באיכות החיים. אזורי הגוף השונים המושפעים מהתופעה הם: הזעת יתר בכפות ידיים ורגליים שעשויה להתחיל כבר בגיל הילדות; הזעת יתר בבתי שחי המתחילה בעיקר בגיל התיכון, והזעת יתר בפנים ובצוואר אשר מתחילה בעיקר בעשור הרביעי לחיים.

ישנן דרכי טיפול שונות בתופעת הזעת יתר

תכשירים

לטיפול בתופעה ניתן להשתמש בתכשירים המכילים מלחי אלומיניום בריכוזים גבוהים (דבר שעשוי לגרור גירויים בעור), אותם ניתן למרוח באופן חיצוני על האזורים המזיעים.

ניתוח סיפטקטומיה

הניתוח מתבצע בהרדמה כללית ובעזרת מכשור אנדוסקופי, אשר במהלכו מוחדרים דרך חתכים קטנים באזור בית החזה או בבתי השחי מצלמה ומכשירי ניתוח, ובעזרתם מנותקים העצבים האחראיים על הזעת היתר. ניתוח כזה הינו קל יחסית, אולם הוא יכול לגרום לתופעות לוואי של "הזעה מפצה"; דהיינו, הופעה של הזעת יתר באזור גוף שבו עד כה לא הייתה הזעת יתר (למשל: גב תחתון). בדרך כלל המקומות בהם מופיעה הזעת יתר מפצה הינם אזורים אשר לגביהם אין לרפואה מענה טיפולי טוב. תופעת הזעת יתר מפצה יכולה להופיע בכחצי מהמטופלים בשיטה זו. בעיה נוספת בשיטה זו היא הופעת יובש בכפות הידיים שלעיתים מציק לחלק מהמטופלים. יובש זה נובע כאמור מניתוק העצב לבלוטות הזעה. בנוסף, וכפונקציה של מיקום ביצוע הפעולה, עשויות להיות תופעות נוספות כמו: דימומים, פגיעה בריאה, צניחת עפעף והיווצרות צלקות קלואידיות באזורי חיתוך העור.

בוטוליניום טוקסין (בוטוקס)

פעולה זו הינה פעולה פשוטה הכוללת הזרקה של בוטוקס, המבצע ניתוק כימי בין העצב ובלוטת הזיעה. הפעולה אורכת זמן קצר, כרוכה בכאב מינימאלי ותוצאותיה נצפות כשבוע לאחר ההזרקה. היתרון בפעולה זו הוא בעובדה שהשפעת החומר הינה ממוקדת לאזור אליו הוזרק ולכן אין כמעט תופעות סיסטמיות (כלל גופיות).

הבוטוקס יעיל לפרק זמן של כ-4-6 חודשים שלאחריהם יש לחזור על פעולת ההזרקה. אצל כאלו הסובלים מהזעת יתר בעיקר בקיץ ניתן לבצע את פעולת ההזרקה בסביבות החודשים אפריל ומאי, החומר עושה את פעולתו בחודשי הקיץ ופעילותו פגה כשמזג האוויר מתחיל להתקרר. תופעות הלוואי לפעולה זו עשויות להיות כאב ואדמומית באזור ההזרקה בעת ההזרקה, ולעיתים רחוקות שטף דם עורי באזור ההזרקה. יש לציין שאחד היתרונות לתהליך זה הוא "נירמול" ההזעה (הפיכת ההזעה להזעה נורמטיבית). יש לזכור כי תהליך ההזעה הינו תהליך פיזיולוגי חשוב ואין הכוונה בעת הטיפול לבטלו קליל.

שימוש בזרם חשמלי חיצוני

הטיפול הינו טיפול ביתי המבוסס על יצירת זרם חשמלי נמוך, היוצר מעין שכבת בידוד חשמלית המונעת את הפרשת הזיעה באזור המטופל. הטיפול מצריך השקעת זמן, מאמץ והתמדה מהמטופל. הוא יעיל לאזורי גוף מסוימים (רגליים וידיים) ובחלק גדול מהמטופלים יעילותו קטנה.

הסרת בלוטות הזיעה

שיטה ניתוחית מוגבלת לאזור בתי השחי. השיטה חדשה יחסית ועשויה לגרום גם היא לצלקות באזורים בהם מתבצע החיתוך באזורי בתי השחי.

גורמי ריח

ריח הזיעה הוא פונקציה של המזונות אותם אנו אוכלים כמו גם תכונות עור למשל. ישנם המזיעים באופן מסיבי, אולם ריח זיעתם הוא קל ובלתי מורגש, ולעומתם כאלה המזיעים אפילו בצורה קלה ומוקדית אך לזיעתם ריח חריף וניכר בסביבתם.

כיוון שלא ניתן לשנות את תכונות עורנו, הרי ניתן לנסות ולשנות את אותם מרכיבים בתזונה הגורמים הן לזיעה מוגברת והן לריחות החריפים המלווים אותה. מבין המרכיבים המוכרים כמשפיעים על ריח הזעה ניתן למנות את השום, חילבה, סחוג, עירית וכורכום. בכדי להפיג את השפעת התבלינים הנ"ל ניתן לנסות ללעוס עלי פטרוזיליה טריים או תפוח אדמה מבושל במים או לחם יבש; אולם שיטות אלה הן פרטניות ועל כל אחד לנסותם לגבי עצמו. במידה והשיטה לא עובדת נכון יהיה להימנע מאכילתם של כל אותם "גורמי ריח" לפני אירועים חברתיים.

הזעת יתר הינה בעיה המשפיעה על איכות החיים של הפרט. ניתן לטפל בה בדרכים שונות, אולם יש לקחת בחשבון את הסיכונים ו/או תופעות הלוואי העשויות ללוות טיפולים כאלו. רצוי לבצע טיפולים מהסוג הנ"ל אצל רופאים מומחים מיומנים, בעלי ותק וניסיון בתחום.