|
|
|
יום רביעי 31 אוקטובר 2007
לטפל בפסוריאזיס ללא סטרואידים
|

חברת סטארט-אפ ישראלית מפתחת משחה מבוססת וויטמינים חדשה עבור אנשים הסובלים מפסוריאזיס כדי לעזור להם להקל על סימפטומים מתישים של מחלת עור חשוכת המרפא, בלי הצורך בתרופות מבוססות סטרואידים.
משחת דרמיפסור (DermiPsor), שפותחה בינואר 2004, עברה בהצלחה שלב שני של ניסויים קליניים וכעת ממתינה לאישור ה-FDA (מנהל המזון והתרופות האמריקאי) לתחילת שלב שלישי של הניסויים. אם הכל יילך כשורה, משחה חדשה, מבוססת על וויטמינים B ו-D, תוכל להופיע על מדפים עם אישור ה-FDA ו-CE עד סוף שנת 2009.
כ-7.5 מיליון אמריקאים סובלים מפסוריאזיס על פי הנתונים שמפרסם המוסד לבריאות לאומית ושניים עד שלושה אחוזים כלל האוכלוסייה בעולם. המחלה אינה מסכנת חיים, אך יש לה השפעה גדולה על איכות החיים של האנשים, שסובלים מכתמים אדומים ומכוערים או פצעים המכוסים בשכבה של תאי עור מתים.
"מחלת הפסוריאזיס היא מחלה נוראה ומביכה עבור המטופלים, שמחצית מגפם מכוסה בפצעים. המחלה גורמת לגירודים ולכאבים, והמטופלים לעיתי אינם יכולים לישון בלילות" אומר זאב אבן חן, מנכ"ל DermiPsor. "זוהי מחלה שפוגעת באיכות החיים של בן אדם."
בעוד שמקרים חמורים מטופלים בתרופות יקרות, עבור מקרים לא קיצוניים עד קלים (85% מכלל החולים) הטיפול הראשוני הוא בעיקר מקומי. החוקרים מאמינים שפסוריאזיס נוצר כאשר דלקת ואיתותים לא תקינים במערכת החיסונית גורמים לגדילה מואצת של תאי העור מבלי להגיע בגרות תאית. קרמים ומשחות מאטות או מנרמלות את קצב הגידול המהיר, ויכולות למזער את הדלקות ואדמומיות.
הטיפול השכיח ביותר הן משחות לטיפול בפסוריאזיס מבוססות על נגזרות וויטמין D וסטרואידים, אך יש להן חסרונות גדולים. לדברי אבן חן, מטופלים שמשתמשים בקרמים עם סטרואידים ומשחות סובלים לעיתים מניוון העור ואפקט ה"ריבאונד" ( ברגע שמסיימים את הטיפול, פסוריאזיס חוזר בצורה גרועה יותר ממה שהיה בתחילת הטיפול). חיסרון נוסף הוא הצורך להגדיל את המינון עם הזמן כדי לקבל יעילות אופטימלית.
"מכיוון שפסוריאזיס היא מחלת עור חשוכת מרפא, כל הטיפולים נועדו להקלה זמנית. סטרואידים עלולים לגרום לתופעות לוואי ארוכות תווך, וכל הפסקת טיפול תגרום לנסיגה והישנות המחלה." אומר אבן חן.
דרמיפסור מקווה לשנות כל זה. המשחה מבוססת על וויטמין D ו-B, ולא מכילה סטרואידים. בשלבים I ו-IIa של ניסויים סמויים כפולים קליניים, שהסתיימו ביולי 2006, על 120 מטופלים נבדקו יעילות ובטיחות. הנבדקים חולקו לשלוש קבוצות. קבוצה אחת קיבלה פלצבו, השנייה קיבלה משחת דרמיפסור והשלישית קיבלה משחת דובונקס (Dovonex), משחה אמריקאית מבוססת על נגזרות וויטמין D שנחשבת לטיפול סטנדרטי נגד פסוריאזיס.
למרות העובדה שהחומר הפעיל במשחת דרמיפסור לא נמצא במינון האופטימלי, תוצאותיה היו טובות יותר בהשוואה לדובונקס.
שלב II של הניסויים החל בפברואר 2007, ונערך בחמישה מרכזים במזרח אירופה המאושרים על ידי ה-FDA. הפעם, 168 מטופלים השתתפו במחקר סמוי כפול, אך הפעם הם טופלו באופן דו-צדדי (כל צד בגופם קיבל טיפול שונה) מה שהגדיל את מספר הטיפולים והתוצאות. המטופלים חולקו לשבע קבוצות.
"התוצאות מצביעות על כך שדרמיפסור עולה על הסטנדרט המקובל" אומר אבן חן, "תוצאות הניסויים נותחו לפי קריטריונים מחמירים שה-FDA דורש מניסויים בשלב III".
כמו כן, הניסוי עזר לחברה לזהות את הצירוף האופטימלי של חומרים הפעילים להשגת יעילות מרבית.
כעת דרמיפסור מתכננים להגיש בקשה ל-FDA לביצוע ניסוי שלב III הסופי. הניסוי יתרחש במספר מרכזים רפואיים בארה"ב, קנדה, אירופה וישראל ויכלול כאלף מטופלים שיקבלו טיפול במשך 12 שבועות.
דרמיפסור נוסדה בחממה הטכנולוגית מיט"ג בקצרין ברמת הגולן על ידי דר' אביקם הראל ודר' אולגה בלוך. כעת החברה מעסיקה שני אנשים – אבן חן ועוזרת אדמיניסטרטיבית. חלק מהעבודה מתבצע על ידי קבלנים מחוץ לחברה כדי להוזיל עלויות. דרמיפסור מתכננת לעזוב את החממה בקרוב ומחפשת מקורות מימון נוספים כדי לעבור את הניסויים הקליניים הסופיים.
פורסם באישור ISRAEL21c
מערכת IsraDoctor
|
יום שלישי 30 אוקטובר 2007
מבשרי לידה וסימני אזהרה
|

לקראת סופו של ההיריון, כל מיחוש הוא "סימן", עד שלא יוכח אחרת.
ישנם סימנים ה"ידועים" כמבשרי לידה כגון דחף בלתי נשלט לשטוף ולסדר את הבית ("קינון"- מלשון "קן"), אותות שונים המופיעים בחלומות, רצון לאכול מאכלים חמוצים, ירידה של הבטן...
באופן עקרוני תחילתה של הלידה הנו תעלומה, ולא הכל קליני וידוע, ואיש אינו יכול לומר מה גורם לגופנו לציית לקול הטבע ולהתחיל בתהליך המופלא של לידת תינוק. אך הספרות המקצועית והנהלים בבתי יולדות מתייחסים אל כמה סימנים גופניים ברורים כאל "סימני" לידה: ירידת מים, הפרשה של הפקק הרירי, צירים ושלשול.
ירידת מים
התינוק צף בתוך שק מי השפיר לכל אורך ההיריון. כשהתינוק מוכן להיוולד, הממברנה של השק נפקעת, מה שגורם למי שפיר לזרום החוצה דרך הנרתיק. כ-15% מכל הלידות מתחילות בירידת מים ספונטאנית. מים היורדים בבת אחת, בכמות גדולה יחסית, הם מי שפיר שפקעו מהחלק התחתון של שק מי השפיר. ירידת מים המתרחשת בבת אחת היא סימן ודאי לסופו של ההריון.
כאשר המים יורדים בטפטוף איטי הנמשך שעות או ימים אחדים, הנוזל הוא מים שפקעו מהקרומים העליונים של שק מי השפיר. זהו סימן שעשוי לבלבל, והאישה תרגיש שהתחתונים שלה נרטבים מעט אך לא תהיה בטוחה אם הרטיבות היא שתן שברח או מי שפיר. במקרה כזה מומלץ לאישה ההרה לנסות לעצור את הזרם. אם האישה ההרה מצליחה לשלוט בטפטוף- מדובר בדליפה של שתן. על זרימה של מי שפיר אי אפשר לשלוט.
סימן אחר המבחין בין מי שפיר לשתן הוא הריח- ריח מי השפיר דומה לריח נוזל הזרע.
סמוך ללידה עלולה להתרחש "בריחת שתן" בשל הלחץ שמפעיל העובר על השלפוחית. כאשר אישה חשה רטיבות מתמדת בזמן שאינו סמוך למועד לידתה, והיא אינה מצליחה לדעת אם הרטיבות שהיא חשה היא שתן או מי שפיר- כדאי לפנות לבית החולים או למרפאה כדי להיבדק ולשלול ירידת מים מוקדמת, שהיא ירידה של מי השפיר לפני שהחלו צירי הלידה. בבדיקה ישתמשו בנייר לקמוס כדי לבדוק את רמת החומציות של הנוזל המטפטף וכך לגלות אם מדובר במי שפיר או בשתן. מי השפיר הם בסיסיים ואילו השתן חומצי. במקרה של ירידת מים מוקדמת תיבדק היולדת כדי לשלול צניחת חבל טבור ויבוצע מעקב אחר סימני זיהום אפשריים.
אם מי השפיר שירדו הנם צלולים- אין סיבה גדולה לדאגה, יש להניח פד ולהתייעץ טלפונית עם הרופא המטפל/ דולה. אך במידה והמים עכורים, והנוזל ירקרק, חום או צהוב ייתכן שמדובר במצוקה עוברית. הצבע נובע מכך שהתינוק הוציא מקוניום (עשה את צרכיו הראשונים) במי השפיר. אצל רוב התינוקות היציאה הראשונה מתרחשת לאחר הלידה ולעיתים כאשר הדבר מתרחש לפני הלידה, זה סימון למצוקה עוברית. במקרה של מים מקוניאליים כדאי ליצור קשר עם הדולה או עם בית החולים בו את מתכננת ללדת ולצאת לבית החולים בהקדם.
נשים המחליטות על דעת עצמן להישאר בביתן לכמה שעות לאחר ירידת מים (כאשר המים צלולים),חשוב שבמצב כזה האישה תשמור על היגיינה ותרבה לשתות. עליה לוודא, שהיא חשה תנועות עובר טובות, לבדוק חום מדי פעם כדי לוודא שאינה מפתחת זיהום. ההמלצה הגורפת של הרופאים היא להגיע לבית החולים תוך שעה או שעתיים מרגע ירידת המים.
לגבי חומרי זירוז במצב של ירידת מים ללא צירים נשים רבות מעדיפות שלא לעבור "זירוז" או "גרימת לידה" במצב של ירידת מים. ניתן להגיע לבית החולים ולבקש "לידה שמרנית". פרוש הדבר שבמקום להכניס אותך לחדר הלידה ולחבר אותך לחומרי זירוז כמו פיטוצין, יאשפזו אותך במחלקת יולדות להמתנה להתפתחות צירים באופן טבעי. חלק מבתי החולים בארץ מתחילים במתן אנטיביוטיקה למניעת זיהום אצל האשה מייד עם קבלתה למחלקה לצורך לידה שמרנית. ברוב בתי החולים מאפשרים לאשה לשהות במחלקה ולהמתין שם להתפתחות הצירים כארבעים ושמונה שעות בלבד.
הפרשה של הפקק הרירי (SHOW)
הפקק הרירי הינו פקק הגנה האוטם את פתח צוואר הרחם לכל משך ההיריון. הפקק הרירי יוצא כהפרשה צמיגית האוטמת את פתח צוואר הרחם.
שחרור הפקק הרירי מעיד כי הלידה קרובה, אך לא תמיד קרובה מספיק: היא יכולה אמנם להתרחש כעבור שעות אחדות, אך גם כעבור שבועיים.
הפקק הרירי הוא הפרשה בגוון משתנה: צהבהב או ורדרד, עד חום אדמדם. צבעו יכול להשתנות ממאוד בהיר עד צבע של הפרשת סוף מחזור. יש נשים המתארות אותו כ"שבלול ללא בית".
במידה והפקק הרירי אינו מלווה בצירים סדירים, ירידת מים או דימום, אין צורך לעשות דבר. לישון. אם זה קורה ביום, אפשר להמשיך בעיסוקים הרגילים. יש להודיע לדולה/ רופא המטפל שלך שהפקק הרירי יצא.
אם צבע ההפרשה אדום, או שהאישה מבחינה בדימום שאינו הפרשה אלא דם טרי, יש להגיע לחדר הלידה הקרוב כדי להיבדק. דמם טרי עלול להצביע על הפרעה שלייתית כגון היפרדות שיליה, שליית פתח, או דמם מאזור הנרתיק או צוואר הרחם.
צירים
הצירים הינם התכווצויות סדירות ומחזוריות של שריר הרחם והם מתרחשים לכל אורך הלידה. בשלב הראשון של הלידה, הצירים גורמים לצוואר הרחם להיפתח ולהימחק בהדרגתיות עד לפתיחה מלאה. בשלב השני של הלידה הם עוזרים לך להוריד את התינוק אל תוך תעלת הלידה ועד שהוא יוצא מגופך, ובשלב השלישי של הלידה הם מסייעים בהולדת (יציאת) השיליה.
יש גרסאות שונות ומגוונות לגבי תחושת הצירים. יש המגדירות את הצירים ככאבי מחזור חזקים בבטן. אחרות מתארות את התחושה כתחושה של עצירות קשה וגזים. לעיתים יש תחושה שהצירים בכלל מתחילים בגב ומקרינים קדימה. הצירים יכולים גם להיות מלווים בכאבי גב, בחילות ו/או שילשולים (ניקוי טבעי של הגוף לקראת הלידה).
עם תחילת הצירים בדרך כלל יש תחושה של התעלות או אופוריה ההולכת ודועכת כאשר הצירים מתחילים להתחזק. אחד הסימנים שאישה כבר מתחילה את תהליך הלידה (פתיחה/מחיקה) הם בדרך כלל שינוי גדול במצב הרוח .החיוך של תחילת הצירים הופך להיות פחות רחב וככל שהלידה מתקדמת, כך החיוך בדרך כלל נמחק אט אט. אל דאגה, החיוך יחזור, ובגדול, ברגע שיניחו את התינוק על האם.
בדרך כלל צירי הלידה אינם דומים להתכווצויות (ברקסטון היקס) או לכאבים המופיעים במהלך ההריון. הם עשויים להופיע בגלים של כאב ותחושת לחץ חזקה בבטן התחתונה. ייתכן שהאישה תחוש מייד צורך להתכווץ ולעצור את נשימתה – אך עליה לעשות בדיוק את הפעולה ההפוכה: לנשום נשימות עמוקות לתוך הבטן, לנשוף את האוויר החוצה הכי לאט שיכולה ולהרפות את הגוף, כולל פנים, פה, כתפיים, ידיים, בטן, רצפת האגן והרגליים. זו הדרך הטובה ביותר להתמודד עם הכאב. ברגע שאישה תתכווץ ותעצור את הנשימה, רמת הכאב תעלה באופן מפתיע.
במידה והצירים מתחילים להיות סדירים יותר, תכופים יותר ומתגברים מבחינת העוצמה,רצוי להתחיל לתזמן את הצירים, ובמקביל להתקשר לדולה (אם יש) כדי שתזכיר מה עוד כדאי לעשות בשלב זה על-מנת למשוך עוד זמן בבית.
אם הנסיעה לבית החולים אינה ארוכה מן הרגיל, בלידה ראשונה לא מומלץ לנסוע לבית החולים לפני שיש צירים ארוכים, עוצמתיים בסדירות של לפחות כל 4-5 דקות במשך שעתיים שלוש. לעיתים יש מצב שבו הצירים מתחזקים ופתאום נעלמים כלא היו.
בתזמון צירים חשוב לשים לב לארבעה דברים: סדירות, תדירות, אורך הצירים ועוצמתם. אמנם כל ציר משפיע על צואר הרחם- אפילו צירי ברקסטון היקס המתחזקים לקראת הלידה, מסייעים לרחם להתכונן ללידה- אך רק צירים המתרחשים באופן סדיר מדי כמה דקות הם צירים אפקטיביים המבשרים כי הלידה קרובה.
ציר המתרחש אחת לשעה, ואפילו אחת לחצי שעה, אינו משפיע השפעה משמעותית על צוואר הרחם. כדי לדעת אם מדובר ב"צירים אפקטיביים", יש למדוד את משך הזמן החולף מתחילתו של ציר עד תחילתו של הציר הבא, ולבדוק אם הצירים מגיעים בצורה מחזורית.
בתחילה משך הזמן החולף בין הצירים ארוך יחסית, עשר דקות או רבע שעה, ואולי אף יותר, והצירים עצמם קצרים ואורכים 20-30 שניות. במשך הזמן ההפוגות ביניהם יתקצרו והציר עצמו יתארך.
בלידה ראשונה כאשר מופיע ציר כל חמש דקות ואורך כ-40-50 שניות שניות, כדאי לחכות שעה ולנסוע לחדר לידה.
בלידות חוזרות אפשר לחכות פחות זמן ולהתבסס על תחושות נוספות (ראי בהמשך).
לא רק שינוי בתדירות הצירים ילמד אותנו כי מדובר בצירי לידה ממש, אלא גם שינוי בעוצמת הכאב.
שלשול
לא מעט יולדות מתחילות את תהליך הלידה בשלשול עז. ההורמונים המסייעים לגוף להתכונן ללידה משפיעים גם על פעילות המעיים. פעילות יתר של המעיים המתבטאת בשלשול עשויה להצביע על כך שהגוף החל בתהליך ניקוי טבעי כחלק מן ההכנה ללידה. שלשול בסמוך למועד המשוער של הלידה עשוי להיות מבשר לידה.השלשול יכול להופיע כמה ימים או כמה שעות לפני הלידה, ואין צורך לטפל בו או לפנות בשל כך לבית חולים. במידה והשלשול נמשך זמן ארוך במיוחד, יש לדווח על כך לרופא, כיוון ששלשול עלול לגרום להתייבשות, והתייבשות עלולה לגרום להופעת צירים טרם זמנם.
שלשול המופיע לפני הלידה גורם למעיים להתרוקן, ובמקרה כזה יש לשקול לגבי ההחלטה אם לעשות חוקן בחדר הלידה, כיוון שחוקן במקרה זה יגרום לגירוי מיותר של המעיים ולאיבוד אנרגיה של האישה.
מספר פעולות מעיים רכות (יציאות) - מלוות לעיתים בהרגשת בחילה, כמו בשפעת. כאשר סימן זה מלווה בסימנים אחרים, הוא בד"כ משויך לעליה ברמות הפרשת ההורמונים בגוף ולנוכחות של פרוסטלגנדינים בדם. חומרים אלה מרככים את צוואר הרחם ומגרים את המעיים. כאשר סימן זה מופיע לבד, יכול להיות שמדובר בקלקול קיבה בלבד. שלשול המופיע לפני הלידה גורם למעיים להתרוקן, ובמקרה כזה יש לשקול לגבי ההחלטה אם לעשות חוקן בחדר הלידה, כיוון שחוקן במקרה זה יגרום לגירוי מיותר של המעיים ולאיבוד אנרגיה של האישה.
תחושות אחרות
יש יולדות אשר לקראת הלידה, כתוצאה מהתכווצויות הסרעפת, מרגישות בחילה עזה ואף מקיאות. אחרות מגלות רגישות מוגברת לריחות שונים אשר גורמת להם בחילה. יש הסובלות מכאב ראש חד לפני תחילת הלידה- סימנים אלה מעידים כי על היולדת לנוח. מומלץ להיכנס למיטה, לנשום נשימות בטן עמוקות ולנסות להירגע ולאגור כוחות לקראת מסע הלידה. במידה וכאב הראש גובר ומתלווה אליו טשטוש ראייה, או במידה והבחילות מתגברות, יש לגשת לבדיקה בחדר לידה. כאב ראש וטשטוש ראייה עלולים להיות סימנים לרעלת הריון.
כאבי גב תחתון שגורמים לחוסר מנוחה ולצורך לשנות תנוחות כדי להרגיש נוח.כאבי גב אלה שונים מכאבי הגב המשויכים לעייפות, אשר שכיחים ביותר בתקופת ההיריון. כאבים אלו יכולים לבשר את תחילת התפתחות הצירים.
המקרים שבהם יש לפנות מיידית למיון יולדות:
-
אם היולדת חשה בירידה משמעותית בתנועות העובר או כלל לא מרגישה תנועות עובר, למרות שאכלת שוקולד או משהו מתוק אחר ושכבת במנוחה על צד שמאל.
-
אם היולדת מדממת (דימום טרי).
-
אם היולדת חשה כאבי ראש, כאבי בטן חזקים, במיוחד בבטן העליונה,או טשטוש בראייה - תסמינים העלולים להצביע על רעלת הריון או על הפרדות שיליה.
-
אם בבדיקת רופא מתגלה עלייה חריגה בלחץ הדם.
-
אם יש ליולדת תחושת בטן שאומרת לה שמשהו לא בסדר עם העובר.
-
ירידת מים מקוניאלית: מים עכורים בצבע חום
-
חבלה או נפילה או מכה חזקה בבטן
-
סיום 40 שבועות הריון : במידה ואישה סיימה 40 שבועות הריון וטרם ילדה, עלייה לפנות למרפאה הצמודה לחדר בשעות הבוקר בין שעות 8:00 ל - 13:00 על מנת שאפשר יהיה לעמוד על מצב העובר ולהעריך מדדים אחרים בעלי השפעה על ההיריון .
בברכת המשך הריון בריא וקל ולידה קלה, בריאה וחיובית.
מאת: גלית מוריה שלגי
מערכת IsraDoctor
|
יום שני 29 אוקטובר 2007
מומחי או"ם – העולם אינו מוכן לאפידמיית שפעת העופות
|

מומחה לשפעת העופות של האו"ם אומר כי העולם אינו מוכן להגן על עצמו בפני מגיפת שפעת העופות הפוטנציאלית שעלולה לגבות חייהם של מיליונים. לדבריו ייקח עוד מספר שנים לפני שהמדינות ישלימו את התוכניות לשעת חירום.
מומחים מודאגים שווירוס שפעת העופות H5N1 הקטלני יעבור מוטציה ויהפוך את עצמו לווירוס שיגרום למגיפה אנושית הבאה.
דוויד נבארו הוא מתאם מערכות בכיר באו"ם לענייני שפעת העופות ושפעת אנושית. לדבריו ישנו הרבה אי ודאות מסביב למחלה. אך, מה שבטוח הוא, שתתרחש מגיפת השפעת האנושית בעתיד.
אף אחד לא יודע איכן ומתי זה יקרה וכמה חמורות יהיו התוצאות. סבל אנושי רב והשלכות כלכליות מחייבות אותנו להתכונן. רוב המדינות עובדות בימים אלה על תוכניות מגירה למקרה של התפרצות מגיפה.
"לצערנו, רק חלק קטן יחסית ממדינות העולם ערוך בהתאם כדי להמשיך ולתפקד במקרה והתפרצות המגיפה תגרום להיעדרות המונית ממקומות העבודה. עלינו לעבוד קשה שנתיים או שלוש נוספות כדי להבטיח שהעולם ערוך למגיפה. הדבר לא קל, אך אומר דבר אחד: מוכנות למגיפה תעזור למדינות להיות מוכנות למגה-קטסטרופות אחרות, לא רק אלה הקשורות למחלות מדבקות" אומר דר' נבארו.
ארגון הבריאות העולמי מדווח ששפעת העופות התפשטה בכ-60 מדינות ואזורים. ווירוס H5N1 השתקע באוכלוסיית העופות באינדונזיה, צפון מצריים וחלקים מניגריה, בנגלדש, סין ווייטנאם.
שפעת העופות נשארת לעת עתה מחלת בעלי חיים. אך מספרים אחרונים מראים כי 350 בני אדם שבאו במגע עם עופות נגועים נדבקו ויותר מ-200 מתו.
דר' נבארו אומר שמומחי הבריאות חוששים שיום אחד H5N1 או ווירוס בעלי חיים אחר יעבור מוטציה לצורה שיכולה להתפשט בקלות בין בני אדם.
בציפייה לכך, דר' נבארו אומר: "ארגון הבריאות העולמי פועל יחד עם רשויות בינלאומיות כדי לוודא כי הן תוכלנה להגיב במהירות כדי לבודד את הווירוס בכל מקום שיתגלה. תגובה מהירה זו חיבת להתרחש בתוך ימים. ארגון הבריאות העולמי פועל ביחד עם מדינות שונות כדי לפתח פרוטוקולים לתגובה מהירה וכמו כן לוודא שיהיו מספיק מלאים של תרופות התמיפלו (Tamiflu) אוסלטאמיוויר (Oseltamivir) שהן חלק מתגובה מהירה. ארגון הבריאות העולמי פועל בנוסף בניסיון לוודא כי תהיה תוכנית לייצור מהיר של חיסונים ברגע שווירוס חדש יופיע ואפשרות לאגירת חיסונים נגד ווירוס שפעת העופות."
לחברות התרופות ייקח קרוב לשישה חודשים לייצר חיסונים נגד שפעת העופות ברגע שהמגיפה תתפרץ ואופי נגיפי יזוהה. לדברי דר' נבארו, ייתכן ומיליונים ימותו בתקופה זו. במידה ושפעת העופות תכה, אנשים יצטרכו להימנע מלשהות במקומות ציבוריים. עליהם ללבוד ציוד מגן, כגון מסיכות ויהיה עליהם להתחיל לקחת את תרופת התמיפלו.
מקור: www.voanews.com
מערכת IsraDoctor
|
יום ראשון 28 אוקטובר 2007
דמנציה באנשים משכילים – מגיעה באיחור אך פוגעת בעוצמה
|

רכישת השכלה גבוהה נראית כדרך טובה לדחות את תחילתה של דמנציה, אך ברגע שנסיגה קוגניטיבית מתחילה, היא הרבה יותר תלולה, אלה הממצאים של מחקר חדש.
הממצאים מאששים את מה שנקרא "הנחת רזרבה קוגניטיבית", שמניחה שלאנשים עם השכלה גבוהה יש מעין "רזרבה" מוחית שמאפשרת להם לעמוד בפני חורבן הדמנציה לאורך תקופה ארוכה יותר. בסופו של דבר, בכל אופן, המחלה מתגברת על המאגר הזה והנסיגה הקוגניטיבית שבאה לאחר מכן, מואצת.
"ההנחה הקיימת היא שלאנשים עם השכלה גבוהה ישנו סוג של מאגר בקיבולת ניורונית או יכולת פיצוי שמאפשרת להם להסתיר את התסמינים לאורך זמן", אומר מחבר המחקר, צ'ארלס ב. האל, פרופסור חבר לביו-סטטיסטיקה במחלקה לאפידמיולוגיה ובריאות הציבור ובמחלקה לנוירולוגיה במכללה לרפואה על שם אלברט איינשטיין בניו יורק. המחקר פורסם בכתב עת Neurology.
האל ועמיתיו התחילו בבדיקת ההנחה על ידי הסתכלות בקבוצה של 117 אנשים שפיתחו דמנציה. בוצע מעקב אחר המשתתפים בניסוי במשך שש שנים בהן נערכו הערכות קוגניטיביות מדי שנה. השכלתם של המשתתפים הייתה מגוונת, החל משלוש שנות לימוד בבית ספר יסודי ועד תואר אקדמי.
פגיעה מואצת בזיכרון שמקושרת לדמנציה נדחתה בכחודשיים וחצי לכל שנת השכלה. אך ברגע שהפגיעה הקוגניטיבית החלה, קצב ההתדרדרות היה גבוה ב-4 אחוז לכל שנת השכלה.
היישומים המעשיים של המחקר מוגבלים לעת עתה, אומר האל, מכיוון שאין יכולת אפקטיבית להתערב ולשנות את תהליך מחלת האלצהיימר.
"עם זאת, הרופאים צריכים להכיר את הפנים הרבות של דמנציה. במיוחד האנשים שאחראים על מתן טיפול לאנשים מבוגרים – קרובי משפחה, מטפלים ורופאים. עליהם לדעת שייתכן ואנשים עם רמת השכלה גבוהה יפתחו את המחלה בקצב מהיר יותר מהצפוי בהשוואה לאנשים שאין להם את הרזרבות הקוגניטיביות.
המחקר הצביע על הצורך בהמשך חקירת הנושא, בייחוד בתחום הסימנים הביולוגיים, כדי להבין כיצד אלצהיימר וצורות אחרות של דמנציה מתפתחות.
"עד שהאנשים יבחינו בסימפטומים קוגניטיביים, ייתכן וחלק גדול מהמוח כבר יהיה פגוע. במידה ויהיו בידינו כלים שיוכלו לשנות את התהליך הטבעי, אך הטיפול ייחל כאשר הסימפטומים יתגלו, זה יכול להיות מאוחר מדי כדי להשפיע על התהליך. אנשים רבים מחפשים סימנים ביולוגיים שונים שמצביעים על התפתחות דמנציה. הדבר מגדיל את חשיבותו של המשך המחקר", אומר האל.
מקור: www.healthday.com
מערכת IsraDoctor
|
שבת 27 אוקטובר 2007
אימהות במשקל יתר צפויות להפסיק להניק מוקדם יותר
|

אי-יציבות הורמונאלית עלולה למנוע מנשים מלאות את ההנקה, זאת לפי תוצאות מחקר חדש.
מחקר דני חדש מצביע על כך שככל שמשקל האישה בהריון גבוה יותר, כך גוברת הסבירות שהיא תפסיק את ההנקה בשלב מוקדם יותר.
בזמן שמחקרים אמריקאים מראים כי לנשים מלאות סבירות נמוכה יותר להניק את ילדיהם, המחקר הנוכחי נעשה במדינה אשר בה ההנקה הינה תופעת כוללת וזוכה לתמיכה מלאה במובן החברתי, והחוקרים טוענים כי קיים מנגנון ביולוגי שבו משקל עודף "מתנגש" עם הנקה מוצלחת.
"ככל הנראה מדובר באי-יציבות הורמונאלית, אך הדבר איננו וודאי", דיווחה ד"ר בייקר מבית חולים האוניברסיטאי בקופנהאגן לכתבי רוייטרס, כאשר היא מדגישה כי אחד ממצאי המחקר היה דיכוי הפרשת ההורמון פרולקטין בקרב נשים בעלות משקל יתר. אך הממצאים מצביעים על כך שעם סיוע רב אפילו נשים מלאות מאוד יכולות להניק בצורה מוצלחת.
על להבין טוב יותר את הפקטורים אשר יכולים להיות מעורבים בהפסקה מוקדמת של הנקה בקרב נשים מלאות, בייקר וצוות החוקרים ביצעו תצפית ב – 37,459 נשים דניות אשר ילדו תינוקות בין השנים 1999-2002, וליוו אותן במשך 18 חודשים אחרי הלידה.
בקרב נשים מלאות מאוד (אינדקס מסת הגוף 40 ומעלה), 14.4% הפסיקו את ההנקה לפני שמלאו לתינוקם שבוע ימים, בהשוואה ל3.5% בקרב נשים במשקל רגיל. במהלך המחקר, הסבירות להפסקת ההנקה גדלה עם אינדקס מסת הגוף (BMI).
בהתחשב באוכלוסייה גדולה של נשים בעלות משקל יתר בקרב נשים בגיל הפוריות בארה"ב – אחוז הנשים בשנות ה-20 וה-30 בעלות BMI 40 או יותר נמצא ברמה היסטורית של 8%, הממצאים הללו מדאיגים, דברי בייקר וצוותה.
למרות זאת, אפילו הנשים המלאות ביותר במחקר זה יכלו להתחיל ולהמשיך בהנקה, כאשר הדבר נראה מבטיח, לדברי בייקר.
"באופן ברור היינו יכולים להימצא בבעיה, אך במידה ואנו יכולים לשפר את המצב הכללי, לדעתי נוכל לעזור הרבה יותר לנשים להצליח בהנקה", אומרת בייקר. לדוגמא, היא טוענת, יועצות הנקה יכולות להיות לעזר מצוין עבור נשים שנתקלות בבעיות.
"השמנת יתר בקרב אימהות בפני עצמה הינה אינדיקטור לכך, שאישה יכולה להזדקק לסיוע נוסף על מנת להצליח להניק את תינוקה", מסכמת בייקר.
מקור: רויטרס
מערכת IsraDoctor
|
יום שישי 26 אוקטובר 2007
פעילות גופנית בהריון
|

הריון היא תקופה נפלאה וייחודית, בה במשך 9 חודשים נוצרים ברחם חיים חדשים. נשים רבות מעונינות להמשיך בהרגלי הפעילות הגופנית הסדירה שלהן גם במשך ההריון, בין אם מדובר בספורטאיות ובין אם בחובבות. מצידו השני של המטבע, נשים בעלות עודף משקל עלולות להחמיר את מצוקתן, לפתח סוכרת הריונית ויתר לחץ דם, ואף בעלות סיכון מוגבר לסיבוכים מילדותיים ולמומים מולדים. תהא הסיבה אשר תהא, פעילות גופנית סדירה בהחלט מומלצת בהריון, אם כי מספר נושאים דורשים תשומת לב מוגברת.
שינויים פיזיולוגיים בהריון
בתקופת ההריון, חלים בגוף האשה שינויים רבים במערכת ההורמונלית, הגוררים אחריהם שינויים אנטומיים, ביוכימיים, פיזיולוגיים ונפשיים. שינויים הרלוונטים למאמץ הינם העליה במשקל כמובן, הסטת מרכז הכובד של הגוף, שינוי בגמישות רצועות וגידים, עליה בנפח הדם, עליה בקצב הלב, הפרעה לאוורור הריאות, שינוי ביכולת ניצול סוכרים כמקורות אנרגיה, ועוד רבים אחרים. אם כי השינויים מתרחשים לאיטם, חשוב לזכור כי הגוף אינו אותו גוף כפי שהיה טרם ההריון, ויש לקחת זאת בחשבון ולהזהר מעט יותר.
פעילות גופנית בהריון וסכנות אפשריות לעובר
למרות מגוון היתרונות הטמונים בביצוע פעילות גופנית בהריון ובכלל, מספר קטן של גורמים עלולים להוות סיכון לעובר במקרי קיצון. פעילות גופנית גורמת להגברת זרימת הדם לשרירים, וזאת על חשבוון איברים אחרים. לפיכך, ישנה ירידה בזרימת הדם השלייתית, המספקת חמצן וחומרי מזון לעובר המתפתח. עליה קלה בחום הגוף אשר מתרחשת במאמץ אינה משמעותית, אולם ידוע כי חום גבוה עלול להוות סכנה לעובר. ירידה באספקת הסוכר לעובר בעת מאמץ ממושך גם היא עלולה לסכן את העובר, וברור כי תמיד קיימת סכנת חבלה לבטן עקב נפילה, למשל. עם זאת, ישנם דיווחים בספרות הרפואית על ביצוע פעילות מאומצת ללא סיבוכים – כגון אצנית מרתון אשר במהלך הריון תאומים, רצה מעל למאה ק"מ בשבוע, וזאת עד 3 ימים טרם הלידה אשר היתה, כמובן, תקינה לחלוטין... ביצוע פעילות גופנית מתונה, הצמדות להנחיות והמנעות ממצבי קיצון, יכולים למנוע סיבוכים תיאורטיים אלו.
יתרונות פעילות גופנית בהריון
ישנם מספר יתרונות לפעילות גופנית בהריון. ראשית, האמא נהנית משיפור בכושר הגופני, מהפחתת עליה במשקל, ומהפחתת סיכון לסוכרת הריונית. בנוסף, ישנה ירידה בסיכון לפתח יתר לחץ דם ורעלת הריון. כמובן, כי נמשכים כל מגוון היתרונות המוכרים של הפעילות הגופנית, כגון שיפור מצב הרוח והגנה מפני מספר רב של מחלות עתידיות.
גם העובר נהנה מפעילותה של אמו. ילודים לאמהות פעילות רזים יותר ובעלי פחות שומן בגופם בעת הלידה. עוד נמצא כי הם סקרנים וערניים יותר, ובגיל הילדות בעלי השגים טובים יותר במבדקי שפה ואינטיליגנציה. גם היכולת הספורטיבית מעט גבוהה יותר לעומת ילדים אשר אמהותיהם לא ביצעו פעילות גופנית בהריון. חשוב לציין כי לא נמצא סיכון מוגבר להפלות, לידת פג או להשפעה של הפעילות על משך ההריון.
המרשם לפעילות גופנית בהריון
המרשם לפעילות גופנית אינו שונה מאוד מהמרשם לפעילות גופנית בטוחה ויעילה לכלל האוכלוסיה: כ-3 פעמים בשבוע של פעילות אירובית, למשך 30-40 דקות, בעוצמה בינונית (תחושה שהפעילות "קשה במקצת"). ניתן להגביר את העומס בהדרגה (מספר פעמים, משך הפעילות או עצימותה) עקב אפקט האימון, כתלות ביכולת האישית.
לגבי סוג הפעילות המומלץ, הליכה מככבת לרוב במקום הראשון, אולם סוגי ספורט רבים אפשריים גם. יש להמנע מענפים עם סיכון לחבלה/ נפילה, כגון אומנויות לחימה או רכיבה על אופניים. מומלץ להמנע משכיבה ממושכת על הגב, המפחיתה את זרימת הדם לרחם ואת חזרתו ללב. עמידה ממושכת גם היא לא טובה, בין היתר עקב האטת זרימת הדם הורידית והגברת הסיכון לקרישי דם. אין לצלול בהריון.
מגבלות פעילות גופנית בהריון
על פי הנחיות הקולג' האמריקאי למיילדות ולגינקולוגיה, ישנם מספר מצבים בהם פעילות גופנית אסורה בהריון. מדובר במחלת לב או ריאות משמעותית, אי ספיקת צוואר הרחם או תפר (סרקלאז'), ריבוי עוברים בסכנה ללידה מוקדמת, דמם נרתיקי בטרימסטר שני/ שלישי, שליית פתח לאחר שבוע 26, פקיעת קרומים, או רעלת הריון/ יתר לחץ דם הריוני. מצבים נוספים, בהם תתכן סכנה מסוימת (יש לשפוט כל מקרה לגופו ולהתיעץ עם הרופא, כמובן), הינם אנמיה קשה, הפרעת קצב לב אמהית, ברונכיטיס, סוכרת מסוג 1 בלתי מאוזנת, השמנת יתר או רזון קיצוניים, עבר של נייחות מוחלטת, עיכוב בגדילת העובר, מגבלות אורתופדיות, מחלה פרכוסית בלתי נשלטת, יתר פעילות בלתי מאוזנת של בלוטת התריס, או עישון כבד.
בכל אחד מהמצבים הללו, מומלץ להתיעץ עם רופא הנשים המטפל או רופא ספורט, לגבי אפשרות ביצוע פעילות גופנית המותאמת ליכולת ולסכנות.
מספר מצבים אשר עלולים להופיע תוך כדי פעילות גופנית, מחייבים הפסקה מיידית של המאמץ ופנייה לבדיקה. מדובר בדמם נרתיקי, קוצר נשימה, סחרחורת, כאב ראש, כאב בחזה, חולשת שרירים, כאב או נפיחות בשוקיים, תחילת לידה, ירידה בתנועות עובר או דלף מי שפיר.
סיכום
פעילות גופנית בהריון מומלצת, אפשרית, ומקנה עושר של יתרונות בריאותיים לאם, לעובר ולילוד. כל עוד מבוצעת בצורה הגיונית ובהדרגה – אין סיבה לדאגה. בכל שאלה ניתן לפנות לרופא הנשים המטפל או לרופא ספורט, אשר יסייעו לאשה ההרה לבצע פעילות גופנית ללא סיכונים מיותרים.
מאת: ד"ר גל דובנוב-רז, מרכז תחום רפואת ספורט ופעילות גופנית לילדים, בי"ח הדסה הר-הצופים וד"ר נעמה קונסטנטיני, המרכז לרפואת ספורט "הדסה אופטימל", ירושלים
מקור: www.e-med.co.il
מערכת IsraDoctor
|
יום חמישי 25 אוקטובר 2007
עקמת גב - איתור וטיפול
|
עקמת הגב מתפתחת בזמן גדילת הילד, כאשר הגיל הקריטי הוא גיל ההתבגרות. ככל שהתופעה מתגלה מוקדם יותר ניתן לטפל בה ביתר הצלחה.
העקמת היא סטייה של עמוד השדרה ימינה או שמאלה. מדובר בסטייה של עשר מעלות לפחות, שעלולה להגיע - ללא טיפול מתאים - לעשרות מעלות. הסטייה עלולה לגרום ללחץ על הלב והריאות ולהפרעה לתפקודם התקין. העקמת גורמת גם לתפקוד לקוי של המפרקים בין החוליות, ללחץ ולהליך ניווני שמביא לכאבי גב חזקים בגיל מבוגר יותר. בנוסף, החוליות בעמוד השדרה מסתובבות וגורמות ללחץ על הצלעות, לחץ שבעקבותיו הצלעות בולטות מהגב. ניתן לראות מאחור בגב הילד או הילדה ממש בליטה של שרירים לאחור. ברוב המקרים הסיבות לעקמת אינן ידועות, אולם בין הסיבות האפשריות ניתן למנות פגם מולד, רגל אחת קצרה שגורמת לחוסר איזון באגן הירכיים ובעקבותיו לסיבוב של החוליות בעמוד-השדרה בעיה עצבית או שרירית, הרגלי יציבה לקויים, סחיבת משא כבד על צד אחד (ילקוט למשל), פעילות המפעילה צד אחד בלבד של הגוף (כמו משחק טניס) ותורשה. בנות בגיל ההתבגרות נמצאות ברמות הסיכון הגבוה ביותר. הן בשל הצמיחה המהירה שלהן בגילאים 12-15 והן בשל מסת שרירים ירודה או לא פעילה במיוחד. השרירים החלשים לא מצליחים לייצב את עמוד השדרה בעת צמיחתו המהירה, והתוצאה באנלוגיה פשוטה, מזכירה מוט של אוהל שאינו יציב בשל חבלים רופפים. חוסר יציבות זה ברוב המקרים מוליד עקמות למיניהן. ילד או ילדה עם דומיננטיות ימנית (החזקים מאד בזרוע ימין), מפתחים בדרך כלל עקמת ימנית. לכן סוגי ספורט סימטריים כמו שחייה והתעמלות, מומלצים מאד בגילאים האלה. הסתכלו על ילדכם כיצד הוא יושב, כמה זמן הוא יושב ואיך הדבר משפיע עליו. לעיתים קרובות התלונה העיקרית של ההורים היא כי הילד כפוף וכל הזמן יושב מול המחשב או הטלוויזיה. אכן בעידן המודרני השתנו כמה הרגלים הגורמים לניוון ממשי בשרירי הגב העליונים והתחתונים באוכלוסיה הצעירה. דלדול במסת השריר כפי שצוין לעיל הנה קריטית למניעת היווצרות העקמת. במחקרים התברר כי למבוגרים הסובלים מעקמת שלא טופלה כראוי בגיל ההתבגרות תוחלת חיים קצרה יותר.
כיצד מאתרים עקמת
העקמת מתחילה ומתפתחת בזמן גדילת הילד, כאשר הגיל הקריטי הוא גיל ההתבגרות. במקומות רבים בעולם תלמידי בתי-הספר עוברים בדיקה שגרתית לאיתור העקמת בכל שנה, בארץ אין בדיקות שגרתיות והעקמת מתגלה באקראי - כשמישהו מהמשפחה מבחין ששכמה אחת של הילד בולטת יותר מהשנייה או שיש בליטה בגבו. העקמת נפוצה יותר אצל בנות, אך אצלן הזיהוי קשה יותר מכיוון שהן נוטות להסתיר את פלג גופן העליון בגיל ההתבגרות. בדרך כלל בגיל צעיר התפתחות העקמת אינה מלווה בכאבים (בגיל מבוגר כן מרגישים בכאבי גב) ולכן הגילוי האקראי הוא במצב שבו הסטייה של עמוד השדרה היא כבר גדולה יחסית.
כיצד מטפלים בעקמת
הדרך הטובה ביותר היא כמובן למנוע את התפתחות העקמת, על-ידי בדיקה תקופתית קצרה אצל כירופרקט או אורתופד. הבדיקה צריכה להיעשות מדי שנה לאורך כל תקופת הגדילה. ככל שהעקמת מתגלה מוקדם יותר, ניתן לטפל בה ביתר הצלחה.
כאשר מתעורר חשד לעקמת, יש לבצע צילום רנטגן כדי לוודא שיש לו בסיס וכדי וכדי לקבוע את גודל הסטייה ואת מיקומה. אחרי הגילוי דרוש מעקב צמוד של כירופרקט וטיפול רצוף, כאשר המטרה היא לעצור את התקדמות העקמת ולהקטין את הסטייה במידת האפשר. הטיפול כולל תרגילי מתיחה והזזת המפרקים בטכניקה ייחודית, השומרת על התנועה האופטימלית של החוליות. בנוסף, הכירופרקט מחזק שרירים חלשים, מאריך שרירים קצרים ומשפר את תפקוד המערכת העצבית שנפגעת גם היא בדרך כלל.
בהמשך לטיפולים הכירופרקטיים מומלץ מאד לחזק את שרירי הגב התחתון והעליון באופן סימטרי בענפי ספורט כגון שחיה והתעמלות. תרגילים לחיזוק הצד החלש בעקמת ותרגילי מתיחה לצד המקוצר. את התרגילים המיוחדים לעקמת יש לשאול ולקבל מהכירופרקט המטפל. לא מומלצים סוגי הספורט הבאים : טניס, סקווש ומשחקי כדור ככדורסל. כשהנער א5ו הנערה יושבים כפופים מול המחשב שעות, העירו להם להתמתח ולבצע את התרגילים המומלצים. ניתן לבקר באתרי אינטרנט שונים המתארים עקמות חריפות ולהסביר להם עד כמה חשוב למנוע תופעה זו, לעיתים זה עוזר.
עקמת של 50-20 מעלות דורשת שימוש בחגורה מיוחדת, המקבעת את עמוד השדרה במשך 23 שעות ביממה במשך כל תקופת הגדילה. החגורה מסורבלת ומגבילה את תנועתו של הילד המתבגר, וילדים רבים מתביישים ללבוש אותה.
עקמת של יותר 50 מעלות דורשת, ברוב המקרים, ניתוח ליישור הגב ולקיבוע של כמה חוליות אחת לשנייה באמצעות מוט מיוחד, עקב החשש להפרעה לתפקוד הלב והריאות. חשוב לזכור כי איתור וטיפול מוקדם בעקמת עשוי למנוע את הצורך בניתוח.
באדיבות האגודה הישראלית לכירופרקטיקה: www.chiropractic.co.il
מערכת IsraDoctor
|
יום רביעי 24 אוקטובר 2007
קסמו של חלב האם בתרכובת מזון לתינוקות
|

ביממה הראשונה אחרי הלידה, תינוק יונק מקבל זרם גדול של כוח מחלב אמו. "זוהי המתנה הראשונה של האם לתינוקה", לדברי פרופ' נעים שחאדה, מנהל מרפאת הסוכרת בקריה רפואית לבריאות האדם, רמב"ם בחיפה, כאשר הוא מסביר על הויטמינים ומרכיבי תזונה חשובים אשר חלב האם מספק לרך הנולד. במיוחד אינסולין.
"בחלב האם הראשוני האינסולין נמצא בריכוז של פי 100 יותר מאשר ריכוזו בדם. לטבע בטח הייתה סיבה להעשיר את החלב הראשון ולסייע ליילוד לעבור את השוק של היממה הראשונה", מסביר שחאדה, שמתמחה ברפואת ילדים ואנדוקרינולוגיה ומרצה בפקולטה לרפואה בטכניון.
היתרונות הבולטים של ההנקה, בנוסף להתקשרות עם האם, נחקרים ונלמדים ע"י רופאי הילדים במשך שנים רבות. תינוקות יונקים בדרך כלל חשופים פחות לזיהומים ולסינדרום המוות בעריסה, גם התופעות כמו גזים ובעיות עיכול אחרות פוחתות כי חלב האם קל יותר לעיכול בהשוואה לתמ"ל (תרכובת מזון לתינוקות). אך מחקרו של שחאדה מתמקד בצורך באינסולין.
כמומחה לאנדוקרינולוגית ילדים, שחאדה וצוותו צפו באחוזים גבוהים של ילדים שחלו בקרב אלו שלא ניזונו מהנקה. לדבריו, הדבר הדליק אצלו נורה אדומה וכך נולד הרעיון ליצור תמ"ל עבור תינוקות שאינם יונקים שיהיה קרוב יותר ליתרונות אשר מעניק חלב האם – במיוחד בנוגע לכמויות המאסיביות של אינסולין טבעי אשר נמצא בנקטר האימהי.
התוצאה של הארה זו היה ה-InsuMeal, חלבון אינסולין ביו-אקטיבי אשר ניתן להוספה לתמ"ל שנמכר בחנויות על מנת להפוך אותו קרוב יותר חלב האם. ה-InsuMeal הינו המוצר הראשון מבית "נוטריניה", חברה אשר יסד שחאדה יחד עם ד"ר שרון דביר, סמנכ"ל חברת NGT (New Generation Technologies) וחברת "מוצרי מעברות בע"מ", חברת האם של "מעבדות מטרנה", המשווקת והמייצרת המובילה של תמ"ל מטרנה (משווקת תמ"ל הגדולה בישראל). "נוטריניה" נולדה כפרויקט סטארט-אפ ב-NGT, אינקובטור בעל תמיכת הממשלה אשר הוקם בנצרת.
שחאדה מצטט מחקר אשר מצא השפעה חיובית של אינסולין על צינור הקיבה והמעיים, ואשר מדגיש את הצורך במוצר החדש. "לצינור הקיבה והמעיים ישנם קולטנים לאינסולין. מצאנו כי לאינסולין ישנה השפעה חיובית על כל המערכת, והדבר מביא להבשלה מהירה של אנזימי העיכול. כאשר לתינוק שניזון מבקבוק ניתן תמ"ל משופר עם אינסולין, צינור הקיבה והמעיים שלו מגיבים עם האינסולין ומבשילים מהר יותר", אומר שחאדה, ומוסיף כי ההשפעה הינה מקומית, הכוונה לכך שאינסולין לא חודר לתוך הדם ומשבש את האיזון הטבעי של סוכר/אינסולין.
"התבוננו על השוק ולא מצאנו שום תמ"ל עם אינסולין. המרכיב היה חסר בכולם", דברי שחאדה. " הסיבה לכך שאינסולין אינו נכלל בתמ"לים השונים היא מפני שהוא רגיש מאוד לחום וזעזוע מכאני, ובדרך כלל נהרס בתוך התמ"לים. פיתחנו טכנולוגיה חדישה על מנת לשמור את האינסולין ביו-אקטיבי. יש לנו גם פטנט לשימוש".
ה-InsuMeal | |