הסימנייה הסינית המציינת את המילה זקן מורכבת משילוב של סימנים: שיער (毛), אדם (人) ושינוי (改). בתרבות הסינית הקדמונה נהגו הסינים לגדל שיער וזקן ועם השנים שיערם התארך וצבעו הפך לבן או כסוף. צמיחת השיער משמעותה צמיחה אישית, כאשר תהליך הצמיחה האישי הינו ארוך ודורש זמן ומאמץ, לכן הצמיחה מגיעה לבשלות בגיל השלישי. הזקנים הסינים נהגו לומר "יש דברים שאדם לא יוכל להבין עד שיהיה מבוגר יותר".

בסין העתיקה ובתרבויות שונות בעולם הזקנים זכו לכבוד והערכה בשל ניסיון חייהם, החוכמה והידע שצברו. על פי הכתבים העתיקים, הסינים האמינו שהזקנים מכירים את תנועות וחוקי הטבע לכן יש להקשיב וללמוד מהם. ביהדות הכינוי ”זקן” הנלווה לשם הפרטי בא בעיקר לציין את מעלתו של האיש, לדוגמה רבן גמליאל הזקן. ניסיון החיים שבא עם הזקנה גרם לקדמונים לכרוך את הזקנה בחוכמה: ”בישישים חכמה וארך ימים תבונה” (איוב יב, יב).

על פי תיאורית ארבעת תקופות החיים:

השמנת יתר הוא הגורם השני הניתן למניעה למוות בעולם המערבי, ומשפיע על כעשרים אחוז מהאוכלוסיה. מדי שנה, מיוחסים כ-285-325 אלף מקרי מוות בארה"ב להשמנת יתר. אנשים הסובלים מעודף משקל סובלים גם מסיכונים בריאותיים רבים, ביניהם סוכרת, יתר לחץ דם, מחלות לב וכלי דם, יתר כולסטרול בדם, ושבץ. הבעיות הבריאותיות הללו יהפכו לשכיחות יותר, ככל ששיעורי ההשמנה ימשיכו לגדול.

נשים במצב של השמנת יתר הנכנסות להריון, חשופות יותר מנשים בעלות משקל תקין לסיכונים בריאותיים רבים: סוכרת הריונית, לחץ דם גבוה בזמן ההריון, ורעלת הריון שכיחים יותר בכ- 50% אצלן. בקרב נשים אלה קיימת גם שכיחות גבוהה יותר של לידות מוקדמות, ניתוחים קיסריים ותחלואה בעת האשפוז.

בקרב תינוקות שנולדים לנשים הסובלות מעודף משקל, ישנם שיעורים גבוהים יותר של איברים מוגדלים ובעיות מולדות אחרות, כמו גם מצבים רפואיים שיימשכו לכל אורך חייהם. תינוקות אלה בעלי שכיחות גבוהה בהרבה למוות עובר מאוחר,,השמנת יתר בילדות, בעיות בגדילה, יותר אשפוזים, פגמים במערכת העצבים ומחלות הנלוות לכך.

הטיפול היחידי המוכר כיום להשמנת יתר חולנית, המסוגל לסייע בהורדת כמות משקל משמעותית ולשמר ירידה זו לאורך שנים הינו ניתוח. קיימים כיום מספר ניתוחים מודרניים לטיפול בהשמנת יתר, ואלה מבוצעים במספרים הולכים ועולים בשנים האחרונות. מרבית ממנותחי השמנת יתר הן נשים (70-80%), ומתוכן, אחוז גבוה בגילאי פוריות.

נתונים אלה תומכים בעידוד נשים צעירות עם השמנת יתר חולנית לעבור ניתוח לטיפול בבעיה בכדי לשפר גם את המימד המיילדותי של מחלה זו. אל היתרונות הבריאותיים הרבים הקיימים כתוצאה מהירידה במשקל לאחר ניתוח, מתווסף הפן של שיפור פוריות, הריון עם שיעורי סיבוך קטנים יותר, לידות קלות ובטוחות יותר וכן יתרונות ליילודים עצמם.

התוצאות מעודדות

תוצאות ההריון לאחר ניתוח בריאטרי, מעודדות. כך עולה ממחקר של קבוצת חוקרים בראשותו של ד"ר אדם אבודלי אשר פורסם ב-2008. החוקרים בדקו את בסיסי הנתונים של מגוון מאמרים לגבי דיווח תוצאות הריונות בקרב נשים שעברו ניתוחים בריאטריים.

לא זו בלבד שרוב הסיבוכים הקשורים להשמנת יתר פוחתים אצל האם, אלא שניתוחי הרזיה משפיעים בצורה חיובית גם על העובר והרך הנולד. חשיפת העובר לאכילת יתר ויתר סוכר בדם (היפרגליקמיה) עלולה להשפיע על התפתחותו על ידי שינויים בצמיחת האיברים והיווצרות כלי הדם שלו. לאחר הירידה במשקל, שכיחותם של מצבים אלה דומה לזו הקיימת בקרב כלל האוכלוסיה. בנוסף לכך, פוחתים הסיבוכים אצל העובר, התינוק והילד לאחר שגדל.

במהלך השנים האחרונות, חלו שיפורים רבים בטיפול בנשים במהלך האשפוז הניתוחי, בשיטות הניתוח וההרדמה ובניהול התזונה לפני ואחרי הניתוח, ובסופו של דבר בתוצאות הניתוח. השיפורים בשיטות הניתוח הלפרוסקופיות והחינוך בנושא הובילו לשיעורים גבוהים יותר של ניתוחים מסוג זה.

מתי כדאי להיכנס להריון?

הזמן האופטימלי להתעברות לאחר ניתוח הרזיה ממשיך להיות שנוי במחלוקת. בסקירת מחקרים בנושא, זיהינו הריונות מוצלחים שהחלו אפילו חודש לאחר הניתוח, מציינים החוקרים. ישנם מנתחים המאמינים שיש להימנע מהריון בתקופה של 6-12 החודשים הראשונים שלאחר הניתוח, מאחר שבתקופה זו תתרחש הירידה המשמעותית ביותר במשקל. בנוסף לכך, בתקופה זו עלולות להופיע חריגות באלקטרוליטים בדם, או בעיות תזונתיות אחרות.

מחקר שנערך בדאלאס בארה"ב ע"י ד"ר טואוק דאו וחבריו ואשר התפרסם בגליון דצמבר 2006 של הביטאון האמריקאי לכירורגיה בוחן את הזמן האופטימלי להתעברות. זיהו 21 מטופלות שנכנסו להריון עד שנה לאחר שעברו ניתוח מעקף קיבה, והישוו אותן ל-13 מטופלות שנכנסו להריון שנה לאחר הניתוח. החוקרים מצאו תוצאות דומות בשתי הקבוצות במדדים של משקל העובר, משך ההריון, וסיבוכים בהריון. יחד עם זאת, במהלך ההריון כל המטופלות עברו ניטור תזונתי קפדני של רמות האלבומין, ויטמין B12, תיאמין וסידן. על אף שזהו מחקר קטן, ויש צורך בתוצאות נוספות על מנת לקבוע מהו העיתוי הטוב ביותר לכניסה להריון, ייתכן שהתעברות זמן קצר לאחר ניתוח לירידה במשקל איננה בטוחה.

כמה משקל רצוי להעלות בהריון?

תחום נוסף השנוי במחלוקת הוא העלייה הרצויה במשקל עבור נשים עם עודף משקל שעברו ניתוח בריאטרי במהלך ההריון. נשים עם עודף משקל נוטות לעלייה קטנה יותר במשקל במהלך ההריון מאשר נשים ללא עודף משקל. למרות שישנם מחקרים הטוענים כי העלייה האידיאלית במשקל בהריון היא 7-11 ק"ג, אחרים טוענים שאין צורך בכלל לקבוע עלייה אידיאלית במשקל.

יש לשים לב במיוחד לתוספי המזון עבור נשים השוקלות הריון לאחר ניתוח לירידה במשקל. חשוב שיקבלו ויטמינים המתאימים להריון, בנוסף לתוספים התזונתיים הנחוצים לאחר ניתוח. ישנם מחסורים תזונתיים שסביר יותר שיתרחשו לאחר ניתוח. מטופלות שעברו ניתוחים בריאטריים יזדקקו בדרך כלל ליותר חומצה פולית וויטמין B12. מטופלות שעוברות ניתוחים כגון מעקף קיבה או הטייה ביליופנקריאטית, הקשורים בספיגת המזון, צריכות לקבל תוספת ברזל, סידן וויטמינים מסיסי שומן.

דו"ח שפורסם לאחרונה פירט הנחיות מומלצות לנשים בהריון, לאחר ניתוח לירידה במשקל. חלק מההמלצות כללו תיקון של החוסרים התזונתיים לפני הכניסה להריון, עם תוספות מזון רלוונטיות, ניטור צמוד של האם והעובר בהריון, והימנעות מירידה במשקל בשליש הראשון של ההריון.

מאת דר' דוד גויטיין, כירורג מומחה בניתוחי הרזיה במלב"י - מרכז הרפואי לטיפול בהשמנת יתר מקבוצת אסיא מדיקל, ומנהל השירות לטיפול ניתוחי בהשמנת יתר במרכז הרפואי " שיבא".

מחקר חדש שפורסם לאחרונה במגזין היוקרתי להמטולוגיה Blood, מעלה כי טיפול ברבלימיד עשוי להיות יעיל יותר לחולי מיאלומה נפוצה שטרם טופלו, לעומת טיפול בתלידומיד. מן המחקר עולה כי בקרב 80% מהחולים שנטלו שילוב של רבלימיד ודקסאמתאזון חל שיפור, וזאת לעומת 61% בקרב החולים שנטלו תלידומיד בשילוב דקסאמתאזון. זהו המחקר הרשמי הראשון המשווה בין שילוב שתי שיטות הטיפול כקו טיפולי ראשון. כיום רבלימיד מאושר לשימוש בשילוב דקסאמתאזון כקו טיפול שני, לאחר שטיפול תרופתי המוגדר כקו ראשון נכשל. בישראל הוכלל הרבלימיד בסל הבריאות כקו טיפול שלישי.

רבלימיד ותלידומיד הן תרופות המשנות את פעילות מערכת החיסון, באופן ספציפי תרופות אלו מעודדות את מערכת החיסון לתקוף תאי מיאלומה.

המחקר נערך בקרב 411 חולי מיאלומה שזה עתה אובחנו וטרם החלו טיפול תרופתי כלשהו. החולים חולקו לשתי קבוצות: האחת נטלה רבלימיד בשילוב דקסאמתאזון (228 חולים), והשנייה תלידומיד בשילוב דקסאמתאזון (183 חולים). המחקר הראה כי החולים שטופלו ברבלימיד היו בעלי סיכויים גדולים יותר לחוות תגובה מלאה (34% בקבוצת הרבלימיד לעומת 12% בקבוצת התלידומיד). בנוסף, חציון זמן ההישרדות הכולל של החולים שטופלו בתלידומיד עמד על 57 חודשים בעוד שאצל חולים שטופלו ברבלימיד חציון זה היה ארוך עוד יותר. ראוי לציין, כי המשתתפים בשתי הקבוצות חוו תופעות לוואי.

לדברי אחד החוקרים, פרופ' ס. וינסנט ראג'קומאר, מבית החולים מאיו קליניק בארה"ב: "המחקר מראה כי אם ישנה אפשרות לתת טיפול במחלת המיאלומה באמצעות רבלימיד יש לבחור בה כי היא עדיפה באופן מובהק. השימוש ברבלימיד המשולב במינון נמוך של דקסאמתאזון כקו טיפולי ראשון הינו אחד מאמצעי הטיפול היעילים ביותר לחולי מיאלומה נפוצה שטרם טופלו. טיפול באמצעות רבלימיד יעיל הן מבחינה קלינית והן מבחינת שמירה על איכות החיים של המטופלים. ישנם מחקרים המראים כי טיפול אגרסיבי יותר עשוי להניב תוצאות חיוביות יותר לטווח המיידי. אולם, סך סיכויי ההישרדות בקרב המטופלים ברבלימיד עם דקסאמתאזון, עם או בלי השתלות מח עצם, הינם טובים ככל שאר אמצעי הטיפול הקיימים כיום".

מיכלים לאיסוף תרופות שפג תוקפן, הוצבו החל מחודש פברואר, במרפאות שירותי בריאות כללית ברחבי הארץ כחלק מפעילות ענפה שמובילה הכללית למען הסביבה.

לדברי גדי כהן, סמנכ"ל וראש חטיבת לוגיסטיקה ותשתיות ב'כללית', "הצבת מיכלים לאיסוף תרופות במאות מרפאות מרכזיות יגביר את מודעות הציבור לשמירה על הסביבה. הציבור אינו מודע דיו להשלכות שיש לזריקת תרופות לאשפה הביתית. יש בה נזק בריאותי וסביבתי היות והתרופות מכילות חומרים מסוכנים. כשהן מושלכות לאשפה ביתית הן מתפרקות, מחלחלות למי התהום ומשם חוזרות למי הברז שלנו. בנוסף, הדבר יעודד את הציבור לבדוק תוקף התרופות, ויפחית מקרים של נטילת של תרופות שתוקפן פג ויעילותן אבדה - דבר העלול להוות סכנה בריאותית". כהן מוסיף "הצבת מיכלי איסוף לתרופות הינה חלק מהכרה כי לכללית מחויבת לדאוג ולתרום לקהילה אותה אנו משרתים. שימור הסביבה למעננו ולמען ילדנו מהווה עקרון חשוב אשר מקבל מימד מרכזי בפעילותינו".

מרבית האנשים נוטים להשליך תרופות שפג תוקפן, או כאלה שאין בהן צורך, לפח האשפה הביתי או להדיחן באסלה. המודעות הציבורית לפגיעה הסביבתית הקשה הנגרמת מהשלכת התרופות אינה גבוהה. הציבור אינו מודע כי הדבר גורם לזיהום של הקרקע ומי התהום וכי הפגיעה אינה מסתכמת רק בסביבה. עם השנים ניתן לזהות מגמת עלייה במספר שאריות התרופות הנמצאות במי השתייה ובמי קולחין המשמשים להשקיית גידולים חקלאיים. מי קולחין אלה, גם לאחר שעברו טיהור, עדיין מכילים שאריות של תרופות המורכבות משרידי אנטיביוטיקה, סטרואידים והורמונים ואלה חודרים אל הפירות והירקות אותם אנו צורכים.

מיכלי האיסוף לתרופות שיצבו במרפאות מספקות פתרון מעשי ונוח ללקוחות. התרופות שיאספו יועברו במרוכז לסילוק בטוח ומוסדר באתרים המיועדים לכך. מתקני איסוף התרופות במרפאות הכללית יעמדו לשימוש כלל הציבור.

באופן רגיל השיניים אינן רגישות לגירויים חיצוניים כגון שתייה קרה/חמה או מזונות בעלי טעמי מתוק/חמוץ. הופעה של רגישות יתר של השיניים עשויה להיות על רקע נסיגת חניכיים וחשיפת צווארי השיניים. כתוצאה מכך הופכות השיניים לרגישות לגירויים שונים הגורמים לתחושת חוסר נעימות ולכאב. עם זאת, בטיפול נכון ניתן להתמודד עם התופעה ולהקל באופן משמעותי על רגישות היתר. ד"ר אלון וקסלר, המנהל המדעי של התחום הדנטלי בטבע ישראל מסביר:

אחת הסיבות השכיחות להופעה של רגישות יתר של השיניים הינה חשיפת צווארי השיניים. מעבר לנסיגת חניכיים, גם צחצוח שיניים מוגזם עשוי לגרום לשחיקת זגוגית השן ולחשיפת צווארי השיניים. בעקבות החשיפה הופכות השינים לרגישות ביתר למגוון רחב של גירויים ובמיוחד לשתייה קרה, לטעמים חמוצים ובמהלך צחצוח השיניים. במקרים רבים רגישות היתר עשויה להיות מטרידה ביותר עד כדי פגיעה באיכות החיים. לעיתים הרגישות מפריעה לצחצוח שיניים תקין דבר שעלול לאפשר החמרה נוספת.

אז מה לעשות כדי להקל על רגישות היתר ולמנוע החמרה? הכלל החשוב ביותר הינו שמירה על היגיינת פה תוך הקפדה על מספר כללים פשוטים:

צחצוח שיניים נכון! מעבר לרגישות היתר, צווארי השיניים חשופים במיוחד לפתח עששת ולכן חשוב לצחצח באופן יסודי את צווארי השיניים. עם זאת, יש להימנע מצחצוח שיניים מוגזם כדי למנוע שחיקה מוגברת והחמרה ברגישות. הפתרון הינו שימוש במברשת שיניים עם סיבים רכים וגמישים המתאימים את עצמם לשטח השן (כגון מברשת השיניים אלמקס לשיניים רגישות). מומלץ לצחצח בתנועות מעגליות ולהימנע מהפעלת לחץ מוגזם על המברשת. בנוסף, מומלץ להימנע ממשחות שיניים שוחקות ולהשתמש במשחת שיניים עדינה בעלת מקדם שחיקה נמוך .

הקלה על רגישות היתר: נמצא כי השימוש בתכשירי היגיינת פה מתאימים מאפשר במקרים רבים הקלה משמעותית ברגישות היתר. לדוגמא, נמצא כי השימוש במשחת שיניים המכילה אמין פלואוריד (משחת השיניים אלמקס לשיניים רגישות) גורם ליצירת שכבת מינרלים על פני צווארי השיניים המפחיתה את רגישות היתר. השימוש בשטיפת פה המכילה אמין פלואוריד (שטיפת הפה אלמקס לשיניים רגישות) מעניקה הגנה מוגברת בפני עששת.

ביקורות תקופתיות: מומלץ להגיע לביקורות קבועות אצל רופא השיניים כדי לבצע בדיקה תקופתית של השיניים. רגישות יתר עשויה להופיע גם כתוצאה מעששת (במיוחד אם הרגישות ממוקדת למספר שיניים בודדות) ולכן בכל מקרה של ספק מומלץ להגיע לבדיקה אצל רופא השיניים.